Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ש', 16/12/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
קולוניאליזם - סיקינג

קולוניאליזם

ראשי > גיאוגרפיה > קולוניאליזם

הגדרה:
מקור השם "קולוניה" בא מרומא העתיקה והוא מתייחס ליישוב אזרחים רומיים בשטחי האימפריה הרומית בכדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטים אלו.

ובעולם המודרני קולוניאליזם הינה שיטה פוליטית וע"פ אותה שיטה, שולטים גורמים מסוימים ( ארצות חזקות של העולם המפותח בד"כ), על שטח או משאבים כלכליים באזורים שמעבר לשטחם (השטח הוא בד"כ שטחם של עמים לא מפותחים בעלי תרבויות שונות ועתיקות מעבר לים) ולנצלם מבחינה כלכלית פוליטית או צבאית. לפעמים המעמצות הקולוניאליות הכניסו בעמים הנכבשים את התרבויות המודרניות שלהן ואת הנצרות, וכך גם ניסו לקדמם מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. שיטה פוליטית זאת נולדה בסוף המאה ה15, עם גילוי אמריקה ע"י קולומבוס, וכך התחילו ההשתלטויות על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, ועם הגילוים באה גם השליטה והניצול של שטחים אלו מבחינה כלכלית.

השתלשלות התופעה:
כפי שהוזכר בהגדרת הקולוניאליזם, תחילתה של תופעת הקולוניאליזם היתה בסוף המאה ה15 עם גילויו של  מגלה הארצות כריסטופר קולמבוס, את אמריקה. כך החלו ספרד ופורטוגל בתהליך הקולוניאליזם בעיקר באמריקה הדרומית והתיכונה, כשפורטוגל השתלטה על ברזיל שהיוותה שטח גדול מכלל שטח אמריקה הצפונית והדרומית וספרד שלטה בכל שאר השטחים באזורים אלו. עובדה חשובה היא שגילוי השטחים החדשים התרחש עוד לפני שקולמבוס גילה את אמריקה, כאשר גילו את יבשת אפריקה, אך עד למאה ה19 גילוי אפריקה לא היה נחשב לקולוניאליזם כיוון שהמעצמות שגילו ושלטו בשטחים באפריקה לא עשו זאת באינטנסיביות שמאפיינת את הקולוניאליזם. גם באסיה החלו גילויים וכבישת שטחים ע"י פורטוגל וספרד, אך כמו באפריקה השליטה באסיה היתה קטנה, בד"כ רק ברצועות חוף ונמלים טיבעיים.באמריקה הצפונית החל גילוי ושליטה ע"י הולנד, שהשתחררה מעול השליטה הספרדית והצטרפה למעצמות הקולוניאליות במאה ה17, וכן שלטה הולנד גם על שטחים הדרום מזרח אסיה       (אינדונזיה).בריטנה החלה להיות מעצמה קולוניאלית חשובה מאוד במאה ה18, בתקופה זאת כבשו הבריטים שטחים מידי צרפת באזורים כמו הודו וקנדה. במאה ה19 החל כוחם של המעצמות להשתנות כאשר כוחן של פורטוגל וספרד יורד בשליטה על מושבות ברחבי העולם עקב התמרדויות של עמים בדרום ומרכז אמריקה וכתוצאה מכך מתן עצמאות לאותם עמים וכן כך שליטתם והניצול הכלכלי נפסק,

לעומת התעצמות כוחן ושליטתן של צרפת ובריטניה בשליטה על מושבות בכל יבשת אפריקה, אסיה הדרומית, אוסטרליה וניו זילנד.ב1900 – תחילת המאה ה20 שליטתה של בריטניה בעולם הגיעה ל שטח של רבע מהעולם. בתקופה זאת החלו לצוץ עוד מעצמות כמו בלגיה, איטליה וגרמניה (שנקראה אז פרוסיה), והם שלטו על שטחים לא גדולים באפריקה. ובעצם בסוף המאה ה19 נעשתה הצטרפות של מדינות נוספות, כמעט של כל מדינות אירופה למירוץ הקולוניאלי שהתרחש בתקופה זאת בין מדינות אירופה. מירוץ זה נעשה עקב ההתפתחות המאסיבית של התעשייה, התעשיה הצבאית ושל ענפים נוספים שגרמו למאבק בין המעצמות של אירופה. יש להבהיר כי בחלק קטן משטחי המעצמות הקולוניאליות היו מיושבים לבנים רבים (כגון אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה), ולשטחים אלו היה מעמד שונה והם היו כבר מדינות עצמאיות למעשה. בסופו של דבר העולם המתפתח היה נתון כמעט כולו לעול השלטון הקולוניאלי מ 1400 עד 1945. לאחר מלחמת העולם השנייה (שהסתיימה ב 1945), החל תהליך ה-"דה קולוניזציה", שמשמעותו מתן עצמאות למושבות ולעמים שנשלטו ע"י המעצמות הקולוניאליות. תהליך זה החל העקבות התעוררות התנועות הלאומיות המושבות הנשלטות, ועקב התנגדות המדינות החברות באו"ם ( שהיה אז ארגון בינלאומי חדש), להמשך הקולוניאליזם. תחילה מתן העצמאות נעשה באסיה – סין, הודו, פקיסטן, במזרח התיכון ( ירדן, ישראל וסוריה) וכן בדרום מזרח אסיה (אינדונזיה, מלסיה ובורמה). כל המדינות הללו היו בשטחי בריטניה, צרפת והולנד. לאחר תהליך הדה קולוניאליזם באסיה, החל תהליך זה לפעול גם באפריקה עיקרו מ1958 עד 1963 שבשנים אלו קמו עשרות מדינות עצמאיות באפריקה, ועד ל1975 היו כל מדינות אפריקה עצמאיות.            
 

מטרות ההתפשטות הקולוניאלית:

1)      ניצול כלכלי של משאבי הטבע באזורים הכבושים.

2)      ניצול כוח העבודה הזול המקום הכבוש גם ובעיקר באמצעות כפייה.

3)      ניצול השטחים הכבושים לגידולים חקלאיים רבים.

4)      חיפוש שווקים חדשים לתוצרת החקלאית והתעשייתית.

5)      עקב התעצמות כוח צבאי, נסויו בשטחים הנכבשים.

6)      תחרות סתמית בין מעצמות העולם על השגת שטחים רבים חדשים.
 

עם הניצול נעשו גם תמורות חיוביות בהשתלטות המעצמות על שטחי העמים הלא מפותחים:

1)      התרחבות הפעילות הכלכלית והתעסוקה בחקלאות, ובהפקת המחצבים שלא נעשתה קודם.

2)      בניית יישובים עירוניים וכן ערי נמל.

3)      פיתוח תשתיות ודרכי תחבורה.

4)      התפתחות המסחר.

5)      כניסת הקידמה לאזורים הכבושים, בעקבות אימוץ המנהגים האירופיים המודרנים.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved