Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ו', 23/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
מצריים - סיקינג

מצריים

ראשי > גיאוגרפיה > מצריים

יבשת: אפריקה.

שם מלא: רפובליקת מצרים הערבית.

שטח: 1,001,450  קמ"ר.

עיר בירה: קהיר (ראה פירוט בהמשך)

ערים מרכזיות:
אלכסנדריה, גיזה, פורט סעיד

דת:  מוסלמים סונים, נוצרים אורתודוכסים.

שפה: ערבית.

שנת קבלת עצמאות: 1922.

מטבע: לירה מיצרית.

סיומת אינטרנט: EG.

במצרים ישנה בעיה גדולה והיא הריבוי הטבעי הגבוה שלה.
הגורמים לריבוי הטבעי הגבוה הם:

1. דת - האיסלאם, לפי הדת נהוג להביא הרבה ילדים.
2. כבוד - במצרים נהוג כי למי שיש יותר ילדים יש לו יותר כבוד בקרב האוכלוסייה.
3. חשיבה לעתיד - הדעה הרווחת בקרב המצרים היא שאם יביאו הרבה ילדים לפחות אחד מהם יעזור ויתמוך בהם לעת זקנה.
4. עבודה בשדה - ככל שיש יותר ילדים כך יש יותר ידיים עובדות.
5. שיעורי התמותה ירדו בזכות הרפואה וההגיינה.

כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה נוצר מצב של התפוצצות אוכלוסין - הרבה אנשים על כמות קטנה של משאבים. מעריכים כי מצרים מכפילה את עצמה כל 30 שנה.

לריבוי הטבעי הגבוה ישנם תוצאות לוואי קשות:
1. עיור יתר - יותר ויותר עוזבים את הכפר ומגיעים לעיר.
2. קריסה של תשתיות.
3. רעב.
4. פשע.
5. מלחמות וסכסוכים - אי שקט פוליטי.

אוכלוסיית מצריים מתפתחת, 50% מהאוכלוסייה מתגוררים באזורים כפריים. צפיפות האוכלוסייה במצרים היא מן הגבוהים בעולם משום שכ- 98% מכלל האוכלוסייה יושבת רק על 3% מהשטח של המדינה (הנילוס והדלתה).
קצב הפיתוח החקלאי אינו עומד בקצב הריבוי הטבעי ולכן נוצר רעב. כמו כן, באדמות החקלאיות מגדלים גידולים בסיסיים כגון חיטה ללחם, הדבר מאפיין אוכלוסייה מתפתחת. בנוסף אין המדינה מגדלת את כל מזונותיה ולכן זקוקה לייבוא של מוצרים שונים מארה"ב.

בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי לטובה באוכלוסיית מצרים, אחוז האוכלוסייה הלא תלוייה גדל, ואחוז הקשישים עלה (רפואה) כפי שניתן לראות עפ"י פירמידות הגילאים הבאות:

אפיוני הכפר המצרי:
1. חרישה במחרשת עץ.
2. השקייה בשיטות עתיקות.
3. קצירה במגל.
4. בתים בנויים טיט או קנה סוכר.
5. ישנים על הרצפה.
6. דישון בזבל המצטבר.
7. במקצת הכפרים ישנם מוסדות חינוך, חנויות ובתי ספר.

מעגל העונה של הפלאח

היציאה מהעוני: 1. מעבר לעיר.
                         2. השכלה.

תהליכי מודרניזציה שנכנסו לחלק מהכפרים
1. חיבור לרשת חשמל.
2. חיבור לרשת מים.
3. הקמת בתי ספר.
4. הקמת מרפאות.
5. חידושים בשיטות העבודה.
6. קואופרטיבים (ארגון גג שנתן הדרכה בנושאים שונים בתמורה לחלק מהתוצרת החקלאית) שהכניסו זנים חדשים, הדברה מתקדמת והשבחת זנים.

עיור:
למצרים, כמדינה מתפתחת, יש דגם של מדרג עיר ראשה כאשר קהיר ואלכסנדריה מהווים את לב המדינה וכל המדינה תלוייה בהן.

מיקום ערי מצרים:
1. על הדלתה של הנילוס - עורף חקלאי עשיר.
2. על הנילוס - מקור מים, חקלאות.
3. על הים התיכון - אפשר לסחר ע"י נמלים.
4. על תעלת סואץ - תעלה זו משמשת למעבר של ספינות שניתן לתת להם שירותים, בנוסף יש נפט באזור זה.

הגורמים לעיור במצרים:
1. ריבוי טבעי גבוה.
2. הגורמים להגירה מן הכפר לעיר:
א. שטחי הקרקע החקלאיים נעשים קטנים ואינם יכולים לפרנס משפחה.
ב. אין בכל הכפרים שירותים בסיסיים כגון חינוך ובריאות.
ג. ליקויים בתשתיות הכפרים: חשמל, מים זורמים, ביוב ועוד..

עיור יתר
כתוצאה מהעיור המואץ נוצר מצב של עיור יתר שהביא עימו תוצאות קשות:
1. תשתיות קורסות.
2. העיר גודלת אל השטחים החקלאיים הסמוכים לה ובעצם "בולעת כפרים" ונוצרת עיר-כפר.
3. התפתחות של שכונות עוני.
4. פשע, גדילה של ארגוני איסלאם קיצוניים.

יחידות נוף:
1. חצי האי סיני
יתרונות: נפט, תיירות שכוללת ים, שמש, הימורים, חקלאות. לאזור זה מנסים המצרים להעביר אוכלוסייה מהאזורים הצפופים שלאורך הדלתה והנילוס.

2. המדבר הערבי (המדבר המזרחי)
אזור זה צחיח ביותר ובשל כך הוא שומם, אין תוכניות פיתוח לאזור זה מלבד מספר כבישים המקשרים בין הנילוס לחצי האי סיני.

3. המדבר המערבי
המדבר המערבי הוא חלק ממדבר סהרה, במדבר זה נאות מדבר רבים המאפשרים סוג מסויים של התפתחות ואכן מצרים בנתה מספר תוכניות לפיתוח האזור שאליו יעבירו מליוני חקלאים. לאזור ההתיישבות החדש קוראים: "העמק החדש".

4. עמק הנילוס והדלתה
זהו האזור החשוב ביותר במצרים, עורק החיים של המדינה. אזור זה חשוב מבחינה כלכלית, אספקת מים, חקלאות, יצירת חשמל וכדומה. בשנים האחרונות ניצול מי הנילוס היה גבוה מאוד ולאחרונה קיימת בעיית מחסור במים. מכיוון שמצרים גדלה מבחינת אוכלוסייה כמו כן, עלתה ברמת הפיתוח, דבר המצריך כמויות אדירות של מים.

אקלים:
האקלים במצרים הוא מדבר - צחיח, כמויות המשקעים היא בין 0-100 מ"מ גשם בשנה ובאזור הצפוני של מצרים המשקעים הם בין 100-200 מ"מ גשם בשנה אך עדיין זהו אקלים מדברי. גורם היווצרות האקלים במצרים הוא קו הרוחב שעליו נמצאת המדינה.

קהיר:

מאפייניה של העיר:
1. עיר ראשה.
2. בירת מצרים.
3. מרכז תרבותי, צבאי, כלכלי, פוליטי.
4. ממוקמת על הנילוס בתחילת הדלתה: יש לה עורף חקלאי.
5. אוכלוסיית קהיר גדלה מריבוי טבעי גבוה וממהגרים.
6. קהיר סובלת מעיור יתר, כתוצאה מכך יש גדילה של העיר עד הכפרים ונוצרת עיר-כפר, נוצרות שכונות עוני של מהגרים (סלאמס), מצד שני ישנם גם אזורי יוקרה.

אלכסנדריה:

מיקום: על חוף הים התיכון, בדלתה של הנילוס.
- מבחינה כלכלית טוב יותר באלכסנדריה מאשר בקהיר.
- יש בעיר נמל בינלאומי למסחר ולאוניות.
- יש לעיר את העורף החקלאי הגדול במצרים.
- אוניברסיטאות.
- זרים רבים.
- יש בנייה אירופאית.
- ישנה תעשייה שפותחה כדי לעבד את הכותנה שמסביב לאלכסנדריה - תעשייה הטקסטיל.

ערים חדשות במצרים:
הערים החדשות במצרים מהווים מוקדי משיכה לשם פיזור האוכלוסייה.

הערים נבנו באזורים הבאים:
1. סואץ - ערי תעלה, מקורות נפט.
2. סיני - ערי תיירות.
3. נאות מדבר - לקיים חקלאות ולהגדיל את שטח החקלאות. לדוגמה: נאות דחלה.
4. בקרבה לקהיר - תושבים יגורו מחוץ לקהיר ויעבדו בתוך קהיר.

הערים החדשות לא הצליחו במצרים מהסיבות הבאות:
סואץ - התעלה כבר לא אטרקטיבית לאוניות גדולות.
סיני - לא הייתה תיירות בגלל האיסלאם הקיצוני - טרור.
נאות מדבר - המחייה הייתה יקרה, לא היה סיבסוד מצד המדינה.
בקרבה לקהיר- הוקמו תעשיות חדשות שדרשו ידע אקדמאי ולכן העניים לא עזבו. גם העשירים לא עזבו, היה טוב להם בקהיר.

הערים החדשות יצרו בעיה: רק 150 אלף איש עברו לערים אלה. הדימוי של הערים הללו הפך שלילי. העשירים מצאו איכות חיים בקהיר והם לא עברו. העניים הם אלה שעברו ולכן הערים הנ"ל הפכו לערים עניות שאף אחד לא היה מעוניין להגיע אליהן.

כלכלת מצרים:
כלכלת מצריים נשענת בעיקר על חקלאות. העיבה הגדולה ביותר של מצרים היא הריבוי הטבעי הגבוה שיצר בסיס רחב של אוכלוסייה תלוייה (ילדים מ 0-14) והמדינה הייתה חייבת להשקיע את רוב משאביה באוכלוסייה זו.

חקלאות

=> נמצאים ב: - דלתה, לאורך הנילוס ובנאות מדבר.

- אורז.
- חיטה.
- תמרים.
- קנה סוכר.
- כותנה.

כל אלה הם גידולים בסיסיים המתאימים מבחינה אקלימית למצרים. הכותנה משמשת לתעשייה בסיסית.
מצרים מעוניינת להגדיל את שטחי החקלאות שלה וליצור לעצמה יותר מזון ע"י שיטות מודרניות, השקייה מתקדמת, השבחת זנים, השבחת קרקע והדברה.

תעשייה
- טקסטיל - יש חומר גלם.
- פוספטים.
- נפט - בתי זיקוק.
- הרכבת מטוסים.
- זיקוק סוכר - יש חומר גלם.

קיימת בעייה בהתפתחות התעשיה במצרים:
א. אנשים חסרי השכלה ומיומנות.
ב. מחסור בהון.
ג. מחסור במקורות אנרגיה.
ד. מחסור בתשתית כלכלית: בנקים, חברות ביטוח ועוד..

שירותים
- תיירות.
- חינוך.
- בריאות.
למרות כל אלה הייתה אבטלה סמוייה.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved