Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ג', 17/10/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
ביאליק - לא זכיתי באור מן ההפקר - סיקינג

לא זכיתי באור מן ההפקר

ראשי > ספרות > לא זכיתי באור מן ההפקר

עיצוב חיצוני אחידות סימטריות.

בשיר ישנם ארבעה בתים, בכל בית ארבע שורות, אורך השורות דומה, שורה רביעית בכל הבתים קצרה יותר, השורה השנייה  חורזת עם שורה רביעית

מהעיצוב החיצוני של השיר ניתן לראות אחידות וסימטריות. ע"י אמצעים אלו נראה הנוף החיצוני של השיר מסודר מאוד ומאורגן.

שיר זה משתייך לקבוצת השירים, העוסקת בשירתו של המשורר ובתהליך יצירת שיר שיר ארס-פואטי. השיר הוא מטאפורה, העוסקת בשירה דרך האור, החציבה והסלע, כאשר המשורר אומר "אור" הוא מתכוון, לכישרון, לשירה.

הסמל האור מסמל כשרון

המשורר טוען למקוריות שירתו, ואומר: לא זכיתי בעושר שירתי בקלות, לא מצאתי אותה בשטח הפקר (הפקר דבר שאין לו בעלים.

טענה נוספת, הבאה להוכיח את מקוריות שירתו, היא "אף לא בא לי בירושה מאבי", המשורר רוצה לומר: אבי לא היה משורר ועל כן לא ירשתי את שירתו. כשאדם מקבל בירושה משהו, הרי שקיבלו "בקלות" יחסית, אולם שירתו לא באה בקלות כמו ירושה, אלא היה עליו לחצוב אותה מעמקי לבו (סלעי, צורי)

השפעה מן הלשון המקראית

כינוי מושא חבור לפועל בניגוד לעברית המודרנית שלנו, בה כינוי המושא פרוד מן הפועל

ניקרתיו, חצבתיו בית א'

גנבתיו בית ב'

היצתיו ביתד'

האני-השר מתריס וטוען ששירתו מקורית ועלתה לו בעמל רב ובייסורים.

הניצוץ בבית זה מתייחס לכישרון: הכישרון כולו שלי.  יש כאן ויכוח על החזקה של השיר. במילים השאולות מעולם המשפט: שאלתיו, גנבתיו,

המשורר טוען, שהוא הבעלים של הכישרון, יש לו זכות עליו, הוא בתוכו ובא ממנו ועל כן יש לו זכות למוסרו לקוראים.

בית ב'

מקור האור הוא בניצוץ קטן, שטמון בתוך סלע ליבו בלתי גלוי לעין. המשורר מבטא יחס של גאווה כלפי הניצוץ, כשהוא אומר, כי כולו שלו ללא שותפים.

הניצוץ מקורי. אינו שאול ואינו גנוב.

בית ג'

במילה ניצוץ מתכוון המשורר לכישרון ליצור שיר וגם לחומר השירי, שנשלף מליבו החוצה כתוצר של חווייה אישית חזקה, שהוא חווה.

מתואר תהליך יצירתו הצרות הגדולות, שפוקדות אותו, מדומות לפטיש. פטיש הצרות מכה בחוזקה על ליבו. הדבר גורם לפיצוץ של הלב, שהוא חומר קשה כמו סלע. הוא מוסיף כאן לתיאור ליבו גם את המילה עוז, שמשמעותה בשפה גם עוצמה פיזית, אך גם אומץ נפשי וגם פאר והדר. הצרות משמשות מעין קליזטור זרז: הגורם הדוחף ומניע את היוצר.

הוא מתאר כאן חוויה נפשית חזקה מאוד של התפרצות פתאומית של הניצוץ שמשתחרר מן הלב, שהתפוצץ, ועף בתנופה חזקה בתהליך ספונטני מהיר מאוד וניתז מן הלב (הלב שמתפוצץ מעורר קונוטציות כמו: להתפוצץ מכעס, מצחוק, מכאב כלומר מצב של חוויה רגשית חזקה.כלפי מעלה ישר אל העין שלו, (ראיה מחודשת) ומן העין עובר הניצוץ לחרוז.

המשורר מונה על פי הסדר את השלבים בתהליך היצירה:

1.      יש לו ניצוץ, כלומר כשרון ליצור שירים וחומר שירי, שנמצאים במצב רדום, פאסיבי של הדחקה בעמקי ליבו, בנפשו, בתת ההכרה שלו.

2.      חוויות טראומטיות (קשות ביותר), שפוקדות אותו בהווה, משמשות גורם, המעורר בעוצמה את הניצוץ הרדום.

3.      הניצוץ מתפרץ באופן פתאומי, ספונטני, לא צפוי החוצה.

4.      המשורר רואה את השיר בעיני רוחו.

5.     המשורר כותב את החרוזים, כלומר את משפטי השיר (חרוז  שורה קצרה יחסית לפרוזה, שיש לה קצב ומשקל.)

בשלושת בתי השיר, תאר המשורר את תהליך היצירה, כפי שהוא מתרחש בינו לבין עצמו ללא כל קשר אל קהל הקוראים.

בית ד'

בבית זה כולו פונה המשורר בדבריו אל ציבור הקוראים.

המשורר אומר, כי הניצוץ, כלומר החומר השירי, הטעון בעוצמה ריגשית של חוויה חזקה, בורח, יוצא, משתחרר מפנימיות המשורר אל לב הקורא. הניצוץ מצית את אש הרגשות של הקורא, המזדהה עם החוויה, שהשיר מבטא. השיר מדבר אל הקורא, עם זאת המקור, שיצר את השיר נעלם מהקורא, כלומר הקורא קולט את השיר כקומפוזיציה עצמאית, המנותקת מן הניצוץ של המשורר, שיצר את השיר. השיר הגמור נפרד ממקורו מן המשורר, שיצר אותו. השיר הופך לאומנות, שהיא נחלת הכלל.

תהליך יצירת שיר הוא קודם כל תהליך אישי בין האומן לבין עצמו, אך לאחר שהשיר גמור, יש לו יעד לצאת מד' האמות הפרטיות של האומן אל הציבור הרחב.

השיר, שנובע מתוך להט עוצמת רגשותיו של המשורר, מצית גם בקורא אש של רגשות, אך יש פער עצום בין היוצר לקורא.

הקורא מזדהה רגשית עם חוויית המשורר או מבין את השיר באופן שונה מכוונת המשורר, אך בכל מצב הקורא נהנה מתהליך קריאת השיר, בעוד שתהליך יצירת השיר אצל המשורר הוא תהליך נפשי קשה, הסוחט והמכלה את כוחותיו, המתיש ושוחק אותו, מפני שהוא כרוך בחיטוט נפשי, בחשיפה, בטיפול מעמיק בפצעים נפשיים מכאיבים מאוד, שהמשורר מעלה לתודעתו.

שני הבתים הראשונים הם בתים סטאטיים, שכן בבתים אלו הניצוץ נמצא עדיין ברשותו של המשורר.

בתים ג' וד' הם בתים דינאמיים, שבהם מתאר האני השר את תהליך התפרצות הניצוץ (הכישרון) ואת מעברו ממני-אליכם.

בלב הקוראים מצית הניצוץ להבה (אש התלהבות). דווקא בשל התלהבותם של הקוראים מיצירתו מאבד המשורר את פרטיותו, והמשורר משלם בחלבו ובדמו את הבעירה שהוא יוצר בלב הקורא. התשלום הוא בחלב ודם, שהם מושגים השייכים להקרבת קורבנות בתנ"ך.

התהליך מדומה על ידי המשורר לניצוץ, שמתלקח לבעירה, לדלקה, לשרפה, לאש אש שיש לה שני היבטים:

1.      חיובי האור של האש, המאיר את הסביבה. קהל הקוראים רק נהנה, רק נשכר מהאור של המוצר האומנותי המוגמר.

2.      שלילי האש שורפת, מכלה, הורסת. המשורר, גם כשהוא נהנה מן האור של האש, הוא גם נשרף, מתכלה, נפגע על ידה. זה המחיר הגדול.

שיר מתהפך

יש מבקרי ספרות, המגלים בשיר זה מבנה של שיר מתהפך, כלומר שיר בעל פואנטה בסופו, המעניקה לכל השיר משמעות שונה לחלוטין, מזו שנגלתה לקורא עם קריאת שלושת הבתים הראשונים של השיר. מבקרים אלו טוענים, כי בתחילת השיר נראה כאילו המשורר מתאר בפני הקוראים בנימה חיובית את מקורות שירתו ואת תהליך יצירתו, אך הנימה החיובית הופכת בבית הרביעי האחרון לנימת התרסה, בה המשורר מטיח אשמה וביקורת כלפי הקוראים, על שהם רק נהנים מהשיר ואינם נותנים דעתם למחיר האישי של הסבל הנפשי הרב, שכרוך בתהליך היוצר, אותו משלם המשורר עבור ההנאה, שהוא מעניק להם. לדעת אותם מבקרים, נימת ההתרסה וההטחה של המשורר כלפי ציבור קוראיו, שמתבררת בסוף השיר, היא השלטת (הדומיננטית) בשיר כולו, ואנו הקוראים איננו מבחינים בה עד סוף השיר, ואילו סיום השיר מאיר את כל השיר באור שונה מזה שהבינונו בשלושת הבתים הראשונים בקריאה ראשונה.

בשיר זה בא לידי ביטוי יחסו הדו-ערכי של המשורר לקוראיו: מצד אחד, הוא רוצה באהדתם לכישרונו, למקוריותו, לעבודתו הקשה. מצד שני, עצם התלהבותם ממנו גורם לו לאבד את פרטיותו.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved