Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ו', 20/10/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
אורי צבי גרינברג - עם אלי הנפח - סיקינג

עם אלי הנפח

ראשי > ספרות > עם אלי הנפח

הדובר מדמה את עצמו לגוש מתכת. המשורר יוצר בעל כורחו. המתכת היא ייסוד חזק וקשה לחדירה, מה שמעיד על קושי היצירה. חייב להתיך את גוש המתכת. השיר יוצא החוצה בתהליך כואב וממושך הקשור בחוויות היוצר ותהליך מהיר של היציאה עצמה של השיר:"ופולט בגצי רגעים האש העצורה". הפצעים והכאב של המשורר באים קודם מחוויותיו שלו. הזמן הוא האזכור הראשון לצרות בשיר. גם תהליך היצירה עצמו יותר כאב- שני סוגי כאב. המילה "גילויים" מראה את תפקידו של המשורר, להביט אל העולם ולבחון אותו. המשורר רואה עצמו כנביא, יש לו תפקיד בהבאת האמת אל האומה, והמסקנות אל העולם. הוא מפגיש את בני האדם עם המציאות כפי שהיא.

אמירת הדובר היא לא רק פנימית, אלא גם אוניברסאלית. המילה "בוערים" מבטאת את הדחף ליצור, הבעירה בנפשו של היוצר. המילה "ימותי" מדגישה תפקיד שממולא כל העת. הדובר מדמה עצמו לגוש מתכת- חומר שיש בו פוטנציאל. הדובר טוען שכוח חיצוני מתערב בתהליך היצירה. כוח זה הוא אלוהים המדומה בשיר לנפח.

הדובר מדמה את החוויות זמן- הן גורמות לו לכאב רב. ההתנסויות הן למעשה הפצעים. אלוהים לא יוצר את הפצע אלא פותח אותו. הוא מכה בחוזקה בפצעים עד שמתוכם נפלטים גיצי אש, שאלה מרכיבים את היצירה שהייתה אצורה בנפשו של המשורר.

אלוהים משחק תפקיד של כוח חיצון שאינו דתי. המשורר רואה בכתיבת היצירה גורל וייעוד, תהליך מייסר ומתמשך:"עד ערב בדרך". בסוף השיר המשורר מדבר על פיו ככלי המרכזי של היוצר.. בסוף תהליך היצירה הפצע פתוח, דבר המעיד על הקושי ביצירה.

המילה "ערש" מתקשרת לשתי משמעויות:

-    ערש דווי- גסיסה.

-     ערש- לילה.

היא מקשרת את הדובר לציפייה להירגע, לנוח, אבל האל לא מניח לו להירגע ובמקום להגיע אל השקט הוא ממשיך לסבול. הגסיסה היא עניין רוחני, פנימי. הדובר מבקש בסוף השיר לגמור עם שיתוף הפעולה שלו עם האל, אך האל מסרב ולא נותן לו.

בבית הראשון קיימים יחסי מכה- מוכה, אך בבית השני נוצר שוויון בין הדובר לאלוהים ע"י ציפייה לשוויון. האמת ברורה כיוון שהשיר מעגלי: פותח ביום דרך הערב ומסיים בלילה. אין מנוס מדרך הייסורים הזאת. המשורר משלים עם הגורל, הוא כואב אותו ויודע שכך יהיה לעולם. השיר רווי במילים שממחישות את הכאב: פצע, אש, מכה, בוערים, גיצים, חותך. המילים "היתוך" ו"חיתוך" הן בעלות מצלול דומה הממחישות את תהליך היצירה שכרוך ביצירת פצע כוח המציאות, פתיחתו ע"י הגורל- האל והיתוך כל החומרים ליצירה שלמה, שהיא איננה אישית אלה אוניברסאלית.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved