Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום א', 17/12/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
ר' משה אבן-עזרא - כתנות הפסים - סיקינג

כתנות הפסים

ראשי > ספרות > כתנות הפסים

שיר טבע ויין השיר מתאר התחדשות בטבע לקראת בוא האביב. עצי הגן ודשאיו מקבלים בברכה ובשמחה את בואו. הם מתקשטים לקראתו בשלל צבעים, והפרחים והשושן בראשם, יוצאים לקדם את פניו.

ביאורים למלים, לניבים ולבתים:

בית 1:

  כתנות פסים כותנות, שצבעיהן מגוונים רמז לפריחה הרבגונית בערוגות הגן.

כסות רקמה בגד רקמה, מלבוש עשוי רקמה רמז לשלל הפרחים הצצים בין צמחי הגן בבוא האביב.

  מדי מדים, בגדי שרד של מלכים ושרים.

בית 2:

תשבץ אריג עשוי משבצות רמז לפריחה הרבגונית בצמרות העצים.

עטה התעטף, לבש.

בית 3:

ציץ פרח.

לזמן חדש האביב.

שוחק צוהל ושמח.

לקראת בואו ייתכן שהכוונה לקראת בואו של האביב. ואולי לקראת בואו של השושן.

בית 4:

שושן שושן צחור ( יש סוברים: הוורד או האיריס)

על למעלה.

 מלך, כי על הורם כסאו כמלך שכסאו הורם למעלה השושן הוא הפרח העולה ביופיו על כל הפרחים.

בית 5:

בין המשמר מבית המשמר, המלה נרדפת למלה "כלאו" (בסוגר)

עליו העלים המכסים את הפרח הופיעו.

וישנה את בגדי כלאו רמז לצבעים החדשים, שהשושן מקבל לאחר הופעתו.

בית 6:

עליו בשבתו על יד ערוגות השושן.

 ישא חטאו ייחשב כחוטא.

העיצוב האומנותי:

1. המשקל משקל התנועות ( אין יתדות)

2. חרוז מבריח: סיומי הבתים מסתיימים באותו צליל אחיד: או

3. חרוז פנימי: קיים בחלק מהבתים בעיקר בתוך הדלת  "ומעיל תשבץ / עטה כל עץ"

"כל ציץ חדש / לזמן חדש"

4.  האנשה: המשורר מייחס לגן על עציו, דשאיו ופרחיו התנהגות אנושית:

       דוגמאות:    -  לבש הגן (בית 1)

-         עטה, הראה (בית 2)

-         יצא שוחק (בית 3)

-         שושן עבר (בית 4)

-         יצא, ישנה (בית 5)

5.       צימוד שלם: עליו (בית 5)  העלים שלו לעומת עליו (בית 6) נטיה של מילת היחס על

6.       צימוד שונה תנועה: חָדש, חֻדש

7.       אונומטופיאה: חזרה על אותיות שורקות תורמת לאפקט המוסיקלי של השיר:

       כתנות פסים לבש הגן וכסות רקמה מדי דשאו

       כל ציץ חדש לזמן חדש יצא שוחק לקראת בואו

       יצא מבין משמר עליו וישנה את בגדי כלאו

8.       שיבוץ

א.      כתנות פסים  שיבוץ מכתונת הפסים של יוסף, בנו האהוב של יעקב בספר בראשית.

ב.     כתנות תשבץ  שם של אחד הבגדים של הכהן הגדול, כפי שנזכר בשמות כ"ח, 4 (אולי רומז בכך לחשיבותו של הגן).

ג.      בית 5 המתאר את השושן, היוצא מבין משמר עליו ומשנה את בגדי כלאו מזכיר שוב את יוסף (בבראשית מ' , 3. מ"א, 14, 42), אשר לאחר שיצא מבית המשמר (מבית הכלא) החליף את שמלותיו ולבש בגדי שש.

ד.     בסיום השיר מתוארת מצווה גדולה לחגוג בשתיית יין את יציאת הגן מעבדות לשמחת הפריחה והחרות. ניסוח בית 6 מזכיר את קורבן הפסח: " האיש ההוא ישא חטאו" במדבר, ט, 13 ומעלה מחשבה, כי המשורר מוצא כאן מכנה משותף בין שחרור הגן לשחרור היהודים מעבדות מצרים בפסח, שהוא גם כן בתקופת האביב. המצווה לשתות הרבה יין גם כן משותפת לחגיגת הגן כאן לחג הפסח היהודי.

תוכן השיר:

השיר מתאר את ההתחדשות בטבע לקראת בוא האביב. המשורר רצה להקנות להתחדשות ציוריות, דינמיות, רגשות אנוש וסממני מלכות והדר.

לשם כך השתמש באמצעים שונים. בין השאר ההאנשה: המשורר מלביש את הגן, עציו ודשאיו בבגדי אדם. הוא מעביר את הפרחים, והשושן בראשם, בתהלוכה ססגונית ועליזה. ההלבשה וההצעדה נותנות דינמיות וחיות לתמונות השיר ותיאוריו.

לשם מתן ציוריות, סממני מלכות והדר להתחדשות ולהבלטת הפריחה הרבגונית בגן, בחר המשורר בשלושה סוגי בגדים מצבעים שונים, שנהגו ללבוש מלכי העם, אציליו וכוהניו.

שמחת הפרחים מוסיפה גם היא חיות ודינמיות לתמונות השיר. אין היא באה בעקבות ההתחדשות בטבע בלבד, אלא שמחתה היא שמחת כלואים, שהשתחררו מבית כלאם. שמחת אסירים החוגגים את חג השחרור שלהם וחג השחרור של מלכם השושן.

בסיום השיר קורא המשורר את האדם להשתתף בשמחתו של הטבע, ולחוג יחד אתו את שחרורו. לשם כך עליו לשתות את יינו על יד ערוגת השושן. שתייה, שיתכן שהיא רומזת לשתיית היין בחג הפסח. כריכתה של ההזמנה לשתיית היין על יד ערוגת השושן בשתיית היין של פסח, וכריכת חג שחרור הצמחים בחג השחרור של בני-ישראל ממצרים יקבלו תוקף בהתחשב בעובדה המפתיעה, שהמשורר סיים את שירתו בשיבוץ, המזכיר את קרבן פסח.

ראויים לתשומת לב מיוחדת התשתית המטאפורית של השיר והשיטות שנקט המשורר ליצירת ההשאלות וריבויין בטורי השיר. למעשה אין אפילו התבטאות אחת בשיר, שלא תיראה כמושאלת.

ההיזקקות למקרא תאפשר חשיפתן של הכוונות הגלומות בהשאלות ותבליט  גם את התשתית הרעיונית הרחבה יותר, שממנה ניזון המשורר בכתיבת השיר.

ההשאלה הראשונה כלולה בדלתו של הבית הראשון: "כתנות פסים לבש הגן" אין היא באה להבליט רק את הפריחה הרבגונית בערוגות הגן. לשם מיצוי כוונותיה נזכיר, שבמקרא נתן יעקב כותנות פסים ליוסף, כדי להבליט את יחסו המיוחד אליו. נזכור גם שתמר לבשה כותנות פסים לפני אינוסה (שמ"ב י"ג, 18 19). המשורר בהלבישו את הגן כותנות פסים, רצה להדגיש את חשיבותו המיוחדת של הגן בטבע.

גם שתי ההשאלות, שבהן מסתיים גוף השיר, מזכירות את יוסף: "אך לפניהם שושן עבר, מלך, כי על הורם כסאו. יצא מבין משמר עליו, וישנה את בגדי כלאו" תיאור המזכיר את יציאת יוסף מבית המשמר, את החלפת שמלותיו והלבשתו בגדי שש (בראשית מ, 3, מ"א 14, 42) יוסף הוא זה, שכסאו הורם מעלה ע"י פרעה. המשורר ראה את ההתחדשות בטבע, וביחוד את פריחתו של השושן ויציאתו מבית כלאו העלים, כיציאת יוסף מבית הסוהר.

המשורר דימה את ההתחדשות בטבע ליציאת היהודים ממצרים. מסתבר מהשיבוץ המסיים את השיר, המזכיר את קורבן הפסח כי קיימת נטייה לקשור את חג שחרור הצמחים בחג שחרור היהודים.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved