Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ב', 18/12/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
סמי מיכאל - חצוצרה בואדי - סיקינג

חצוצרה בוואדי

ראשי > ספרות > חצוצרה בוואדי

הרקע לעלילה

עלילת הרומאן מתרחשת בעיר חיפה – עיר מעורבת, בה חיים יהודים וערבים זה לצד זה.

הרקע המשתקף ביצירה מבטא ניגוד שבו, מצד אחד, מתקיימת מציאות יומיומית של דו-קיום ומצד שני המציאות של השנאה והאיבה בין שני העמים.

במישור האישי יש יחסי שכנות טובים ודו-קיום בין יהודים לערבים

הודא עובדת במשרד נסיעות, וניתן ללמוד על היחסים הטובים שבינה לבין עדינה ושירלי, שתי הפקידות הנוספות ובועז הבוס של המשרד:

עדינה ושירלי קונות להודא מתנת יום הולדת, ספר שירים של יהודה עמיחי, כי הן יודעות שהוא המשורר האהוב עליה. הודא מבלה עם מרי, שירלי והחבר שלה בים, וגם אלכס מצטרף.

בועז, הבוס, מעניק אף הוא להודא מתנת יום הולדת, אבל הנתינה הגדולה שלו באה לידי ביטוי בעזרה הכלכלית שלו להודא. בזכותו ובזכות עדינה יכולה הודא להיות עצמאית מבחינה כלכלית – הוא מציע להודא הלוואה, אותה ישקיע בבורסה. "הרווחים יהיו שלך, ההפסדים עלי" הוא מציע לה "אתן אותו סכום" אמרה עדינה. במילים אחרות השניים מתכננים לאפשר להודא התחלה טובה בחיי הנישואין עם אלכס.

דו-קיום בין יהודים לערבים בא לידי ביטוי גם ביחס שמקבל אלכס ממשפחתה של הודא, עוד לפני הרומאן ביניהם וגם במהלכו. "אז יהיו לי נינים יהודים ונינים ערבים" (198) אומר הסבא. וחיד, למרות היותו כפרי ובור, מתייחס לאלכס בטבעיות כחלק מהמשפחה, ומברך את הודא ואלכס  על תכניתם להנשא.

ולבסוף - הרומאן בין אלכס והודא, והטבעיות בה מתקבלים יחסיהם בעיני הסביבה (משפחתה של הודא, חבריה לעבודה, וחיד, ג'מילה השכנה) הם הביטוי המרכזי לאפשרות של דו-קיום בין יהודים לערבים.

לעומת זאת במישור החברתי – לאומי היחסים הם יחסי איבה ופחד הדדי – החברה היהודית רואה בערבים איום ולהפך - שני העמים רואים זה בזה אויבים.

בנסיעה לאילת, אלכס מתבקש לשאול איך יוצאים מבאר שבע לכיוון אילת, למרות שהעברית שלו לא טובה. "יותר בטוח שיהודי הולך בראש וערבים אחריו" (174) מסבירה לו הודא. וחיד מספר, שבפיצוץ שהיה בתחנה המרכזית בתל-אביב, עצרו אותו, למרות שנפצע, רק בגלל היותו ערבי. "קשה להיות ערבי טוב...הרבה יהודים חושבים שערבי טוב זה ערבי מת. איך אפשר להשתדל להיות יום יום מת?" מסכם וחיד את הבעיה.

השנאה הגלויה כלפי אלכס, והכעס על הודא, כשנודע על מותו של חסאם, בן-הדוד של הודא ומרי.

כשאלכס יוצא למילואים הוא מעלה את האפשרות שהודא, מרי ווחיד יבואו לבקרו. "שלושה ערבים מחפשים במכונית סוללה של תותחים על הרמה?" (202) משיבה לו הודא באירוניה.

המילואים של אלכס, המלחמה שפורצת, אירועים אלה ברקע מהווים מסגרת מציאותית – ריאליסטית להתרחשויות ברומן.

הניגוד והמתח של יחסים טובים במישור האישי למרות העוינות במישור הלאומי מחזקים את המסר של הספר לפיו המלחמה היא הרס רצחני ומיותר, והיא פוגעת בשתי החברות – היהודית והערבית.

הדמויות:

אלכס – החבר של הודא (יהודי ועולה חדש מרוסיה.

וחיד – בן הדוד שמתארס למרי. (במהלך הסיפור הם מתחתנים.)

אבו נחלה – בעל הבית, הדירה שבה גרה המשפחה שייכת לו.

זוהיר – בנו של אבו-נחלה, רוצה להינשא למרי. (מרי נכנסת להריון כתוצאה מיחסיה עמו.)

חסאם – בן-דוד של הודא ומרי, מצטרף לפת"ח ביירות, ונהרג בפעולה של צה"ל.

בהיג' – החבר הקודם (והיחיד) של הודא. הוא הגורם העיקרי לדימוי העצמי הנמוך שלה ביחס לנשיותה ולמיניותה.

חסאם ובהיג' הן דמויות שמשפיעות על העלילה והדמויות, למרות שהן אינן לוקחות חלק באירועים.

הודא – גיבורת הסיפור .

מרי - אחותה של הודא.

אום הודא - אמה של הודא.

אליאס – סבא של הודא.

התרחשויות מרכזיות בעלילה:

לתשומת לבכם – בספר אין שמות או כותרות לפרקים. הכותרות להלן נועדו לכוון לנושא המרכזי של הפרק.

 

פרק 1: רקע והכרות עם הדמויות.

הכרות עם משפחתה של הודא וסביבת מגוריהם.

אבו-נחלה, בעל הבית, מודיע למשפחה, שדייר חדש יחליף את הפועלים שגרו מעליהם, והטרידו את כל דיירי הבניין.

 

 

פרק 2: המשך ההכרות עם עולמה של הודא

היא עובדת במשרד נסיעות, שכל העובדים בו יהודים. זהו יום הולדתה, והודא מקבלת מתנה מעדינה ושירלי, שתי הפקידות הנוספות במשרד. המתנה, ספר שירים של עמיחי, מעלה בהודא זיכרונות על בהיג', החבר הקודם (והיחיד) שהיה לה.

כשחוזרת הודא מהעבודה, היא שומעת שהדייר החדש בבניין הוא יהודי ננס שיש לו חצוצרה.

הודא שמה לב, שהפרח על שמלתה של מרי נקרע, ושיש צלקת על כתפה. מרי אינה משתפת אותה ביחסיה עם זוהיר, בנו של בעל הבית.

 

 

פרק 3 – הודא מפתחת תשוקותיה ומשיכה לאלכס, למרות שעדיין לא פגשה אותו.

יום חדש - אום הודא, אמה של הודא, מספרת לה על ההחלטה לחתן את מרי עם וחיד, קרוב משפחה ובן-כפר, שעובד בהתקנת תריסים. תגובתה של הודא "כאילו שידכתם נסיכה לסוס" משקפת את ההבדלים בין מרי לוחיד.

הודא מאוננת במקלחת, כשהיא חולמת על הדייר החדש.

הודא ממהרת לחזור מהעבודה הביתה, כדי לנסות לפגוש את "הגמד היהודי", אבל רצונה לא מתממש. בבואה הביתה מרי מספרת לה שהיא עלתה לגג ושוחחה עם הדייר החדש, ששמו הוא אלכס, והוא עולה חדש מרוסיה.

 

 

פרק 4 – המפגש בין משפחתו של וחיד למשפחתה של הודא, וכניסתו הבלתי צפויה של אלכס.

המפגש בין שתי המשפחות מתקיים בסלון ביתם של הודא ומשפחתה. המטרה לשדך בין מרי לוחיד. הודא יוצאת מהחדר לפני מרי, ומתארת את תגובתו של וחיד: "החתן לא הסתיר אכזבתו למראי. בתוך פרק הזמן שהיה סבור שאני היא מרי, הספיק להפשיט אותי... ולהטיל עלי כסות של רחמים." מרי יוצאת מהחדר אך היא, ומציגה חזות של נערה כנועה וביישנית, ומיד מוצאת חן בעיני כל המשפחה.

האווירה הידידותית של המפגש מתחלפת במתל וכעס, כשמתברר שאין למרי נדוניה. דפיקה חזקה על הדלת ובעקבותיה כניסתו של אלכס מפוגגים את המתח. מתברר שפרצו לחדרו, וגנבו את כספו. אום הודא מושיבה אותו, ומגישה לו לימונדה, וכשאלכס חוזר לחדרו, היא דוחפת לידיו צלחת מלאה עוגיות.

האורחים גם הם עוזבים. מרי מחליטה שהיא תנשא לוחיד, ותנקום באמו על יחסה המשפיל.

 

       בפרק זה מתרחש המפגש הראשון בין הודא לאלכס. זו הפעם הראשונה שהם רואים זה את זה. המפגש מעורר בגופה של הודא חיים ומשיכתה אליו גוברת "איני אומרת שהתאהבתי בו, בגילי אין מתאהבים במבט ראשון, אבל.... ערבו לי המחשבות שעלו בי, והתחושות ששלטו בגופי

 

       יחסה של אום הודא לאלכס ואהדה למצוקה שלו ("אמא הניעה ראש ב חמלה למבע עיניו") מעידים על הפתיחות שלה ועל האפשרות של חיים בדו-קיום.

 

 

פרק 5 – הודא נזכרת בבהיג'.

אלכס שוב מבקר בבית המשפחה. הוא מספר קצת על עצמו, ומודיע שהוא עורך מסיבה הערב.

דברים מעוררים בהודא זיכרון על המסיבה שערך בהיג'. היא הייתה הערבייה היחידה, ושימשה כמלצרית. בהיג' התעלם ממנה וחיזר אחר אורחת גרמניה, ולבסוף שלח אותה לביתה עם אחד מחבריו.

 

 

פרק 6 –  אלכס מגן על משפחתה של הודא מפני זוהיר, והודא מודה במשיכתה העזה כלפיו.

אבו נחלה מגיע לבית המשפחה ומבקש להשיא את מרי לזוהיר. בערב מגיע וחיד, שמודיע שהוא רוצה לשאת מרי, גם ללא נדוניה. מרי מתנה את נישואיה לוחיד בהסכמתה של אמו.

בלילה מגיע זוהיר, כשהוא שיכור. הוא חובט בדלת וצועק שברצונו לראות את מרי. אלכס נחלץ לעזרת המשפחה. נאבק עם זוהיר ומכניע אותו.

 

       למרות שזוהיר הוא התוקפן והמסוכן, הרחוב הערבי מגיב בכאב "עוד יהודי מכה ערבי".

 

       בהודא מתעוררים רגשות חזקים, והיא מרגישה רצון לגונן על אלכס: "הייתי עם אלכס בכל נימי נפשי, הייתי נכונה להתייצב בינו ובין האקדחים השלופים." (72).

 

 

פרק 7 – המשפחה לומדת על רגשותיה של הודא לאלכס.

המשפחה משחזרת את אירועי הלילה, והודא יוצאת לחדר המדרגות כדי לחפש את המשקפיים של אלכס. היא מנקה אותם, כשמרי אומרת על אלכס "הרגיש שהודא משוגעת עליו" דבריה של מרי נשמעים על ידי האם והסב: "אמא פערה את פיה "הודא?...הודא  הוא יהודי..."אז מה,  שאל סבא." (75).

כשאלכס מופיע בביתם הוא מוזמן לארוחת בוקר חגיגית, כאות תודה על עזרתו מליל אמש.

 

       אמה של הודא מעלה, אוטומטית,  את הבעייתיות בקשר שבין ערבייה ויהודי, אולם אין היא מביעה התנגדות לקשר שכזה. הסב מקבל את הרעיון בשלווה ובטבעיות.

 

 

פרק 8 – אלכס מחזר אחרי הודא.

מרי מזמינה את אלכס לבילוי בים ביום שישי.

כשהודא הולכת לעבודה אלכס רץ אחריה ומשיג אותה, כדי ללכת לצדה. "את מוצאת חן בעיני אמר... את יפה מאוד. אם לא רוצה לא צריך" הוא מודיע להודא, אבל הודא נרתעת מהישירות שלו ועונה "אני לא רוצה".

 

       אחד מתפקידיה של הדמות המשנית הוא לקדם את העלילה. מרי ממלאת תפקיד זה - ביוזמה שלה להזמין את אלכס לים היא מקדמת  את הקשר בין אלכס להודא.

 

 

פרק 9 – מסיבת האירוסין של מרי.

מסיבת האירוסין של מרי נערכת בכפרו של וחיד, לאחר שאמו הביעה את הסכמתה לנישואין ללא נדוניה.

 

 

פרק 10 – הבילוי בים.

הודא, מרי, אלכס, שירלי והחבר שלה קובי נוסעים לים. הנסיעה במכונית הופכת לחוויה אירוטית עבור הודא כשרגלו של אלכס, היושב לצדה, נוגעת ברגלה במקרה.

על החוף מרי מספרת להודא, שהיא בהריון מזוהיר, ושעליה לגרום לוחיד "לאנוס" אותה. כל הניסיונות שעשתה עד כה לפתות אותו לא הצליחו.

 

 

פרק 11 – אלכס נעקץ על-ידי עקרב.

גם כאן נחלצת משפחתה של הודא לעזור לו, ומגישה לו עזרה ראשונה.

 

 

פרק 12 – תולדותיו של אליאס, סבא של הודא ומרי.

הפרק מספר על קורותיו של אליאס שמוצאו מכפר עני במצרים.

 

 

פרק 13 – יחסי קירבה בין הודא לאלכס

הודא משוחחת עם אמה ועם סבה על האפשרות שיווצר קשר בינה לבין אלכס. האם שואלת את הודא "חשבת על זה עד הסוף?" וסבה מגלה עמדה ברורה: "אחד מכם צריך לוותר". הודא מציינת שיהיה עליה להתגייר, ושואלת: "אמא, זה יפריע לך?" תשובתה של האם "אם זה יהיה טוב בשבילך אנשק לו את המצח כל יום".

בהמשך הפרק הודא יוצאת לבילוי עם אלכס, פעם ראשונה ביחידות. אלכס מגיע ברכב שקיבל מהמעביד שלו, והם נוסעים לנקודת תצפית מבודדת, בה מנסה אלכס ללטף ולנשק את הודא. הודא נרתעת. היא מעונינת במגע הגופני, אבל פוחדת. אלכס בתחילה מפרש את רתיעתה של הודא כדחייה ונעלב, ולאחר מכן הוא מבין שהיא פוחדת.

       תגובתה של האם היא תגובה אימהית – כל רצונה הוא לראות את בתה מאושרת. רצונה זה אינו מושפע מבעיית הסכסוך הערבי-יהודי, מפוליטיקה וכו', אלא אינסטינקט /צורך אימהי טבעי.

 

 

פרק 14 – נשיקה ראשונה.

אלכס מוריד את הודא מהרכב לאחר הבילוי. כשהוא רוכן ממקום מושבו לפתוח לה את הדלת, ידו נוגעת בחזה שלה, הפעם הודא אינה נרתעת והוא מנשק לה. לאחר הנשיקה הודא מרגישה מרחפת  וחושבת "נדמה לי שזוהר פני מאיר את הרחוב כזרקור" (132) כשהיא מחבקת את מרי, מאוחר יותר, מרי נדהמת ואומרת לה "את אחרת".

 

 

פרק 15 –  משפחתו של אלכס. אלכס והודא מחליטים להנשא.

רוב הפרק סוקר את קורות משפחתו של אלכס מחייהם ברוסיה ועד עלייתם ארצה וקליטתם הקשה בארץ.

סיום הפרק חוזר אל ההתרחשויות. הודא ואלכס משוחחים בחדרו (על אמו של אלכס). הפרק מסתיים בהחלטתם להינשא.

 

 

פרק 16 – ההודעה על נישואי הודא ואלכס

הזוג רוצה לבשר על החלטתו לבני משפחתה של הודא. הם יורדים יחד לביתה, שם הם פוגשים בוחיד שהגיע לביקור. וחיד  משתתק שהוא  רואה את אלכס "הבנתי  שנוכחותו  של אלכס  אינה רצויה  בעיני  ארוסה  של  מרי" (15) בהמשך מתבררת הסיבה: וחיד סיפר למשפחה שחסאם, בן הדוד, נמצא בביירות, והוא מפקד על יחידה גדולה. "זה לא נושא לאזנים של היהודי שלך" אומרת לה מרי.

ולמרות זאת כשמרי מכריזה על אירוסי הודא ואלכס מברך אותם וחיד מכל הלב – הוא ואלכס אפילו "התחבקו בכל עוז והתנשקו במצמוץ שפתיים קולני" (153).

       רגע אחד אלכס הוא יהודי שצריך להיזהר ממנו ורגע אחר-כך הוא בעלה לעתיד של הודא, שהמשפחה מאמצת אותו בחום, כולל וחיד. הקונפליקט עולה בשאלתה של הודא: "ומה יאמר וחיד שלך? בן דודתו בורח מן הבית ויוצא להשמיד את ישראל, ואני מתחתנת עם יהודי" (152)

 

 

פרק 17 – הביקור אצל הוריו של אלכס.

אלכס לוקח את הודא לביקור בבית האבות שבו מתגוררים הוריו. כצפוי האם מפחידה את הודא ביחסה התוקפני כלפיה. למרות זאת הודא מזמינה את הוריו של אלכס לבוא לגור עמם אחרי החתונה. המנטליות הערבית-השבטית חזקה ממנה ומהפחד שלה מאמו של אלכס.

 

 

פרק 18 – הנסיעה לאילת.

הנסיעה לאילת מעוררת ציפייה והתרגשות. מרי מתכננת "להאנס" על-ידי וחיד, והודא לאבד את בתוליה. בלילה לפני הנסיעה מספרת הודא למרי על חששותיה מהמגע המיני "אני מתה מפחד" (171) ומרי נותנת להודא הסבר על מהותם של יחסי המין: "זה יכול להיות פוף וגמרנו, כמו התעטשות...'וזה יכול להיות ערסל של פרחים ואת מטלטלת בין להבות יוקדות ובין מים..." (172-171).

בנסיעה לאילת עולה בעיית יחסי היהודים והערבים. ביציאה מבאר שבע אלכס מתבקש לשאול על הדרך לאילת. למרות שהעברית אינה שגורה בפיו. הודא, מרי ווחיד חוששים שיזהו אותם כערבים.

 

 

פרק 19 - אבדן הבתולין.

הודא מקיימת יחסי מין עם אלכס. למרות חששותיה הקודמים האקט המיני מתואר כחוויה אותה מדמה הודא לסערה.

מגעו של אלכס ולחישתו "אני אוהב אותך, הודא" מעניקים לה תחושה של ניצחון ואושר וגם סיפוק ותחושת שלמות: "אשה נורמלית אני. אשה אמיתית" (179)

מרי מצדה מצליחה גם היא לממש את תכניתה. וחיד משוכנע שחילל את כבודה בכך ששכב עמה, ומחליט להקדים את נישואיהם, ולהגן על מרי מפני אמו, שתרצה לבדוק הוכחה לבתוליה.

 

 

פרק 20 – החזרה מאילת, והידיעה על מותו של חיסאם.

השיבה הביתה היא גם חזרה כואבת אל המציאות.

ביתן של הודא ומרי מלא במבקרים. מתברר, שבן-דודן חסאם, נהרג בביירות על-ידי כוחות של צה"ל. (חסאם הוא גם בן-דודו של וחיד.) האורחים מגיבים בעוינות רבה לנוכחותו של אלכס, ומגנים את הקשר של הודא עמו. אפילו בעיני אמה של הודא יש שנאה כלפי אלכס.

       הסכסוך הישראלי-ערבי בא לידי ביטוי בפרק זה בכל עוצמתו. "כמה תהרגו עד שתגידו די?" מתריס אחד האורחים כנגד אלכס; "ימח שמם כולם!" אומרת אום הודא, ומתקיפה את הודא בשל יחסיה עם אלכס: "בהיג' חיכה לך... ואת זרקת אותו. איזה לכלוך נכנס לנשמה שלך שאת מחפשת טיפוסים כאלה?" 191). דבריה גורמים להודא לפרוץ בבכי.

 

 

פרק 21 – הודא ואלכס מתכננים להינשא.

אלכס רוצה להתחתן עם הודא מיד. הודא מתייעצת עם סבה ומקבלת את הסכמתו: "אז יהיו לי נינים יהודים ונינים ערבים" (198). היא מבררת איך מתגיירים, ומגלה שמדובר בתהליך ארוך, מה שלא יאפשר חתונה מיידית. אלכס מציע להתחתן בקפריסין נישואין אזרחיים.

הודא מתפייסת עם אמה, והיא מבקשת ממנה להזמין את אלכס לחתונה של מרי ווחיד.

       רצונה של האם להזמין את אלכס לחתונתה של מרי מראה על השלמתה עם הקשר בין השניים. הגעתו של אלכס לחתונה – אירוע משפחתי גדול, כבן זוגה של הודא היא למעשה הצהרה שהוא חלק מהמשפחה.

 

 

פרק 22 – אלכס יוצא למילואים. בועז ועדינה מציעים להודא עזרה כלכלית.

הפרק פותח בתיאור הודא המגהצת את המדים של אלכס, לקראת יציאתו לשירות מילואים. גם כאן עולה הקונפליקט במחשבותיה של הודא: "הרבה גברים ישראלים שלבשו מדים שכאלה הרגו ערבים.... והמדים האלה, כשהם על גופו של אלכס יהיו מטרה רצויה לכל חייל ערבי או לוחם פלסטיני..." (201). אלכס מבטא את חששותיה של הודא: "אני לא מבין מה מפחיד אותך יותר, שאני מסוכן לערבים או שהערבים מסוכנים בשבילי" (201).

אמה של הודא נותנת לאלכס אוכל לדרך, ומזמינה אותו לחתונה של מרי ווחיד.

הודא מוזמנת לביתה של עדינה, כביכול למפגש חברתי. הביקור נועד למעשה להציע להודא את עזרתם הכלכלית של בועז ועדינה לקראת נישואיה לאלכס. במהלך הביקור מתקשר אלכס ומודיע להודא שאבא שלו נפטר.

 

 

פרק 23 – אמו של אלכס שוהה בחדרו לאחר הלוויה.

לאחר הלווית האב מסרבת אמו של אלכס לחזור לבית האבות  ומגיעה לחדרו שעל הגג. לאחר תשעה-עשר ימים היא לוקה בהתקף אסטמה ומועברת לבית-חולים. משם, לאחר החלמתה, היא מוחזרת אל בית האבות.

 

 

פרק 24 – מלחמת לבנון פורצת.

מלחמת לבנון פורצת, ויש גיוס כללי. הודא מתארת את רגשותיה הקרועים: "הרגשתי שאני מהלכת כערבייה, מסתכלת כערביה, חושבת כערביה. הגברים והנשים שעל המדרכות ליוו במבט יהודי בנים ואחים ובעלים ואבות שמובלים למלחמה יהודית הרגשת הזרות התעצמה בי..." (220)

השאלה שמעסיקה את הודא היא האם אלכס יגויס למלחמה. בנו של בועז ובנה של עדינה משרתים בצבא והחרדה ניכרת בשניהם, בעיקר בעדינה שבנה משרת בגבול הצפון. "ניכר בעדינה שלא ישנה... פניה היו אפורות וטבעות כחולות הקיפו את עיניה....".

כששבה הודא אל ביתה היא מגלה שגם אלכס גויס. אמה של הודא מספרת לה שכבר בבוקר "באו ולקחו אותו", ואחרי שהלך היא בכתה:  "איזה עולם. נשלח להרוג ילדים שלנו ואני בכיתי בגללו. איזה עולם." (221)

 

 

פרק 25 – המלחמה.

החרדה לשלומו של אלכס ניכרת בשאלה ששואלים כולם את הודא: "עוד לא שמעת ממנו?". החרדה משותפת לכל מי שיש לו אהוב במלחמה. הודא מתארת את עדינה כמי שהזדקנה בעשר שנים בגלל החרדה לבנה היחיד אייל. "זה משחק של מטומטמים שאין להם חזון" (224) אומר בועז על המלחמה.

ההתמודדות עם הרחוב הערבי מחריפה בימי המלחמה ומעמידה קשיים גם בפני בני משפחתה של הודא. "כמעט כל משפחה בואדי יש לה קרובים בלבנון...כבר ידעו על דודנים ואחיינים שנפלו שם..." (225) הודא יוצאת לעבודה מביתה בגניבה, הסבא מפסיק ללכת לבית הקפה, והאם מבקשת מג'מילה השכנה לערוך עבורה את הקניות - חוסר הנוחות ואולי גם חשש בשל הקירבה ליהודי גורם למשפחה להתכנס בתוך עצמה.

ובתוך כל החרדה והקשיים מגלה הודא שהיא בהריון.

 

 

פרק 26 – אלכס נהרג. הדילמה של הודא.

עדינה לוקחת את הודא אל בית הקברות לאחר שביררה היכן קבור אלכס. "העיר הלבנה המשגשגת" מכנה הודא את בית הקברות. ליד קברו של אלכס היא מתייסרת בשאלה מה עליה לעשות עם ההריון: האם ללדת את התינוק או לעשות הפלה.  היא פוחדת מהעתיד הצפוי לילד שבין ערבים יהיה יהודי ובין יהודים יהיה ערבי.

עדינה מזרזת את הודא "אני מוכרחה לטוס הביתה, אולי יטלפן אייל" (232) ומזכירה שהמלחמה עדיין בעיצומה.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved