Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 16/08/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
בראשית - פרק יב' - סיקינג

בראשית פרק יב'

ראשי > תנ"ך > פרק יב'

הפרק שלפנינו פותח את חלקו השני של ספר בראשית. בעוד שחלקו הראשון של הספר דיבר על סיפורים אנושיים כלליים, חלקו השני מדבר על סיפורי האבות. ה' ראה כי בחירתו בנוח, כלומר- באדם אחד אשר יראה את דרך ה' לאנושות כולה, הייתה שגויה משום שגם הצדיק הגדול ביותר חשוף לחולשות אנושיות, לכן החליט ה' ללכת על מודל אחר, מודל אשר בו ה' יבחר עם אחד שיהיה זה שיפיץ את דרך ה' ואת תורתו בין אומות העולם. ה' בוחר באברהם שיהיה אבי האומה הנבחרת. הסופר המקראי אינו מספר לנו מדוע בחר באברהם, בניגוד לכך שסיפר לנו מדוע היה זה נוח שנבחר לאבי האנושות. אנו נגלה את תכונותיו המיוחדות של אברהם בהמשך הפרקים.

סופו של פרק יא' מספר לנו כי משפחתו של אברהם הייתה בדרכה לארץ כנען, אלא שבחראן (מקום בבבל), תרח, אבי המשפחה מת והמשפחה נתקעה שם. בפרק יב' אנו שומעים על הניסיון הראשון מבין 10 ניסיונות שנתנסה בהם אברהם. זהו ניסיון קשה משום שבגיל 75 על אברהם להתנתק מכל עברו. היות וכך, האל פונה אליו בצורה הדרגתית, מהקל אל הקשה, כדי להכין אותו למשימה הקשה:              "לך לך מארצך               שם של מקום

                                                                                         ממולדתך                   המקום בו גדלת והתחנכת

                                                                                         ומבית אביך                המשפחה, כרוך ברגשות

                                                                                         אל הארץ אשר אראך"  ליעד בלתי ידוע

הביטוי "לך לך" מעורר קושי והוא בכך שאנו יודעים כי הסופר המקראי נוהג לקצר בדבריו, לכן מדוע אינו מסתפק בהוראה "לך", אלא מוסיף את ההוראה "לך". זהו קושי של ייתור (מילה מיותרת). התשובה- אין מדובר כאן, לדעת הפרשנים, בהליכה לצורך הנאה, אלא בהליכה למען ייעוד מסוים. הייעוד אינו יכול להתבצע בחברה אלילית, אלא במקום אחר אליו יגיע אברהם. מספר יהושע, פרק כד', אנו למדים כי אברהם היה ממשפחה שהאמינה באלילים וניתן להבין כי אברהם לא האמין באלילים, ולכן נבחר להיות אבי האומה הנבחרת. אברהם היה המונותיאיסט הראשון.

לאחר שאברהם התבקש ע"י האל להתנתק מעברו, ה' מברך אותו ב-7 ברכות, מספר טיפולוגי שבא להעיד על שלמותה של הברכה. חשוב לציין כי הברכות הניתנות לאברהם הן גם אישיות, לדוגמא: "ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה", וגם לאומיות, כלומר- קשורות לגורלו של עם ישראל. לדוגמא: "ואעשך לגוי גדול", כלומר- ממך יצא עם גדול, "ונברכו בך כל משפחת האדמה", כלומר- מזרעך יצא העם הנבחר שישמש מופת לשאר אומות העולם. חשוב לציין כי השורש המנחה הוא ב.ר.ך.

בפס 3 ישנו קושי, כתוב כך- "ואברכה מברכיך ומקללך אאור". השאלה שנשאלת היא מדוע המילה אברכך מופיעה בלשון רבים, ואילו המילה מקללך מופיעה בלשון יחיד? והתשובה- ה' אומר לאברהם כי מברכיו יהיו רבים, ואילו מתנגדיו יהיו כה מעטים ואפילו רק אחד.

כאשר אברהם יוצא לדרכו הוא לוקח עימו את אשתו שרי, אחיינו לוט, את רכושם (בעלי החיים), את העבדים והשפחות וכמו כן נאמר "ואת הנפש אשר בחראן", הכוונה היא לאותם אנשים אשר דבקו באותה אמונה מונותיאיסטית בה דבק אברהם. כאשר אברהם מגיע לכנען הוא חוצה את הארץ לאורכה ולרוחבה כדיל תפוס בעלות על הארץ מבחינה סמלית, ועל מעשהו זה נאמר "מעשה אבות סימן לבנים", שפירושו- הבנים של אברהם יגשימו את הרעיון של אברהם. הם יכבשו מבחינה חוקית את הארץ ויתיישבו בה.

בחלקו השני של פס' 6 המחבר מציין כי "הכנעני אז בארץ", השאלה שנשאלת היא מדוע המחבר המקראי מציין עובדה זו? לכך יש שתי סיבות:
1. המחבר רוצה להדגיש בפנינו כי ההבטחות שניתנו לאברהם בדבר ירושת הארץ הן הבטחות לעתיד הרחוק משום שהארץ מיושבת ע"י עמי כנען.
2.
 ציון מעמדו של אברהם. מבחינה חוקית אברהם נחשב לגר. גר הוא אדם שעקב מצוקה כלשהי נאלץ לעזוב את ארצו ולמצוא מקלט בארץ אחרת, כלומר- מדובר על אדם משולל זכויות, ללא בית אב או משפחה שיגנו עליו. זו גם הסיבה שכאשר אברהם חונה במקומות שונים בארץ הוא לא נכנס למרכזים עירוניים או למרכזי ההתיישבות, אלא חונה בשולי אותם מקומות כדי לא למשוך את תשומת ליבם של התושבים אשר עלולים לשדוד אותו, להרוג אותו וכו'...

בחלקו השני של פרק יב' אברהם מתגלה לעינינו באור שלילי. הוא יורד מצרימה עקב הרעב הכבד ואינו סומך על האל שיעזור לו. בנוסף, בדרכם מצרימה הוא מבקש מאשתו שרי שתשקר למצרים ותאמר שהיא אחותו. לכך שני נימוקים: "למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך". אברהם חש  כי המצרים יחשקו באשתו היפה שרי, אותו יהרגו ואותה ייקחו. בעת ההיא השפעת האח על האחות הייתה גדולה יותר מאשר השפעת הבעל על אשתו. לפי הכתוב בקטע שלנו אברהם מצטייר כמי שרוצה לקבל טובות הנאה בעבור אשתו, ואכן נראה כי אברהם מוכן להפקיר את כבודו ואת כבוד אשתו, והגרוע מכל- אברהם גם מסכן את שתי הבטחות האל. כאשר אברהם מגיע עם אשתו למצרים, המצרים רואים את יופייה, הדבר נודע לשרי פרעה והיא נלקחת לארמונו. היות וה' הוא זה שמכוון את האירועים ההיסטוריים בעולמנו, וישנה סכנה כי הבטחותיו לאברהם לא תממשנה, הוא מתערב ומנגע את פרעה ומשפחתו בנגעים גדולים, כלומר- במחלת עור קשה. הסופר המקראי אינו מסביר לנו כיצד פרעה מקשר בין הנגעים לבין היות שרי אישה נשואה. הוא מזמין את אברהם אליו, נוזף בו קשות על כך ששיקר לו, ולגנותו של אברהם אפשר לומר כי אין הוא מנסה להצטדק או לבקש סליחה. בסופו של דבר, פרעה מגרש את אברהם עם כל המתנות שקיבל בעבור אשתו. חוקרי מקרא שונים ניסו לטהר את דמותו של אברהם משום שלא יתכן כי אבי האומה לא מאמין באל שיעזור לו בשעת רעב, ישקר, יפקיר את אשתו בעבור מתנות וכו'... לצורך כך חוקרי המקרא נעזרים בתעודות משפטיות מהמאה ה-18 לפנה"ס (מן העיר נוזק שבעיראק). מתעודות אלה לומדים החוקרים על מנהגים שהיו נהוגים בימיו של אברהם. מתעודה משפטית אחת למדו על מנהג שבו גבר שהיה מגיע עם אשתו לעיר זרה והיה חושש לביטחונה היה מכריז עליה כעל אחות ואישה זו הייתה אסורה בנגיעה ע"י גברים אחרים. מתעודה משפטית נוספת למדו החוקרים על מנהג המכונה "נישואיי אישה-אחות", כלומר- באותה תקופה גבר היה יכול לשאת את הבחורה לאישה ובטקס נפרד היה מאמץ אותה לאחות ובכך אישה זו הייתה מוגנת יותר משום שעליה שמרו גם הבעל וגם "האח". מתעודה משפטית שלישית למדו החוקרים כי גבר הנוגע באישה נשואה חייב לשלם פיצויים לבעל ולהישבע כי לא יגע בה יותר. אותם חוקרים טוענים, להגנתו של אברהם, כי הוא בעצם פעל ע"פ אותם מנהגים שהיו נהוגים במקום מוצאו (מסופוטמיה בצפון הרחוק), אך לרוע מזלו המצרים לא הכירו את המנהגים, וכך גם הסופר המקראי, ולכן אברהם מתגלה באור שלילי.

מספר בראשית, פרק כ', פס' 13, אנו לומדים כי שרה אכן הייתה אחותו של אברהם כפי שאברהם עצמו מעיד על כך במילים- "וגם אומנם אחותי בת אבי היא אך לא בת אימי ותהיי לי לאישה".

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved