Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 22/11/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
בניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בין שתי מלחמות עולם - סיקינג

בניין הבית הלאומי היהודי בא"י והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בין שתי מלחמות עולם

ראשי > היסטוריה > בניין הבית הלאומי היהודי בא"י והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בין שתי מלחמות עולם

טופס המנדט והפעילות של הרברט סמואל והלורד פלומר בא"י

במהלך מלחמת העולם הבריטים כובשים את א"י מידי העות'מאניים. הם רוצים שא"י תהפוך לקולוניה שלהם אך חבר הלאומים לא מסכים ונותן לבריטים שליטה בארץ בצורת מנדט. מנדט הוא ייפוי כוח שבריטניה מקבלת לגבי א"י מחבר הלאומים. בשנת 1920 הייתה ועידת סאן רמו הדנה בשאלת השטחים במזה"ת שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית. אך ועידת סאן רמו לא הסכימה לתת שלטון מלא לבריטים אלא זכות השגחה על העמים הנמצאים בא"י. המנדט בא"י היה מסוג A. זהו מנדט בו המדינות עליהן הוא חל מסוגלות בשלב מסוים להגיע לעצמאות. חבר הלאומים לא ראה במדינות האזור בשלות לעצמאות משלהן. כתב המנדט על א"י אושר בשנת 1922 והחל רשמית המנדט הבריטי על א"י שנמשך עד ה- 14 במאי 1948. בכתב המנדט יש התחייבויות שבריטניה צריכה לעמוד בהן כלפי א"י והאוכלוסייה בה. הוא מכיל 28 סעיפים. תפקידה של בריטניה לסייע לעמים במקום להגיע לעצמאות.

הצהרת בלפור מהווה בסיס לכתב המנדט.

הבטחה: בית לאומי לעם היהודי בא"י.

תנאים: 1. לא יפגעו הזכויות של העדות הלא יהודיות בא"י.

          2. לא יפגעו זכויותיהן של היהודים בארצות בהן הם יושבים.

הצהרת בלפור ניתנה בשנת 1917 בעוד שטופס המנדט ניתן בשנת 1922. טופס המנדט מוכר ע"י חבר הלאומים שהוא גוף בינ"ל. הוא נותן תוקף משפטי בינ"ל להצהרת בלפור. ישנה הכרה בעם היהודי ובזכותו למדינה בא"י.

התחומים בטופס המנדט שהם באחריות בלעדית של בריטניה:

  1. הנהלה ותחזוקה של הארץ.
  2. יצירת תנאים מדיניים מנהליים שיביאו לקיום הצהרת בלפור.
  3. עידוד שלטון עצמי.
  4. חקיקת חוק האזרחות.
  5. הקלה על העלייה וסיוע להתיישבות צפופה של היהודים בא"י.
  6. שמירה על המקומות הקדושים ועל המועדים.
  7. שפות רשמיות: אנגלית, ערבית ועברית.

התחייבויות בריטניה לגבי הקמת הבית הלאומי ליהודים:

  1. מחויבות לפתח תשתית תעשייתית, כלכלית ומנהלית של הבית הלאומי.
  2. הכרה בסוכנות היהודית כגוף מייצג של התנועה הציונית והעם היהודי וקיום התייעצות ושיתוף פעולה.
  3. סיוע לעליית היהודים לארץ.
  4. סיוע להתיישבות יהודית צפופה על הקרקע.
  5. הכרה בשפה העברית כאחת השפות הרשמיות.
  6. הכרה בחגים ומועדים.

התחייבות בריטניה לגבי הלא יהודים בארץ:

  1. חוק האזרחות- פלסטינה.
  2. שמירה על המקומות הקדושים ועל הגישה בחופשיות אליהם.
  3. חופש דת, גזע, לשון ואיסור אפליה.
  4. שפה רשמית- ערבית.
  5. כל המועדים של כל העדות מוכרים כימי מנוחה רשמיים.

הנציב הבריטי הראשון- הרברט סמואל (1920- 1925)

יושב בירושלים בארמון הנציב ומשם מנהל את מדיניות המנדט. הוא היה יהודי. בזמן מלה"ע הראשונה שימש כשר הפנים של בריטניה והיה מקורב לציונות וסייע למתן הצהרת בלפור. יום בואו לארץ נחשב כיום חג ליישוב ועורר חששות בקרב הערבים.

אופי נציבותו

  1. ניסה לתמרן בין יהודים לערבים (היה ליברל במפלגה+ בדעות). הוא ראה עצמו כנציג הממשלה הבריטית בא"י ולכן נקט במדיניות של שוויון הזדמנויות כלומר ניסה פעם לפייס את היהודים ופעם את הערבים.
  2. פעל למען הקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ואמר שזה יעשה צעד אחר צעד, כלומר לא במהפכה אלא בהדרגה בהתאם לתנאים המדיניים.
  3. דאג שלא יפגעו הזכויות האזרחיות והדתיות של כלל האוכלוסייה.
  4. פעל לפיתוח מהיר של התשתית הכלכלית בא"י.

פעולות שנקט בנוגע ליהודים

  1. הכריז על מחויבות בריטית להצהרת בלפור תוך שמירת שלומה של האוכלוסייה היהודית.
  2. פתח את שערי הארץ לעלייה יהודית. בתקופתו עלו 16,500 יהודים שקיבלו סרטיפיקטים.
  3. הכיר במוסדות השלטון העצמי היהודי (אסיפת הנבחרים, הועד הלאומי, הרבנות הראשית).
  4. ערך רשימת קרקעות ממשלה כדי למסור אותן ליהודים.
  5. מסר עבודות פיתוח תשתיות ל"גדוד העבודה כדי לסייע בפרנסתם ולהיאחזות העולים בעלייה השלישית בארץ.

פעולות שנקט כלפי הערבים

  1. מינה את המנהיג האנטי ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי של ירושלים.
  2. בעקבות מאורעות תרפ"א בשנת 1921 הפסיק זמנית את העלייה.
  3. העניק לערבים אדמות מדינה.
  4. הפלה אותם לטובה בתקציבי החינוך.
  5. הקים את אמירויות עבר הירדן בשנת 1923.

פעולות שנקט כלפי הארץ כולה

  1. הקים את המשטרה הארץ- ישראלית ובכך תרם לביטחון היישוב.
  2. ארגן מערכת שיפוט.
  3. הסדיר את רישומי הקרקעות (טאבו).
  4. עודד את הכלכלה.
  5. הניח את היסודות לאונ' העברית בירושלים.

הערכת פעולתו

  1. נאמר שבגלל יהדותו קיבל אינטרסים ערביים.
  2. בתחום קירוב הלבבות בין יהודים וערבים נחל כישלון חרוץ. בימיו היו מאורעות תר"פ, תרפ"א והמצב בין היהודים לערבים החמיר.
  3. תקופתו הייתה תקופה של שגשוג לישוב היהודי מבחינה כלכלית, התיישבותית ומוסדות שלטון עצמי.

הנציב הבריטי השני- הלורד פלומר (1925- 1928)

כשהגיע לארץ חששו ביישוב בגלל שהיה איש צבא ותיק בן 70, אך עד מהרה כשהכירו אותו גילו שהוא אדם אמין, מושל יציב ומאוזן עם שכל ישר שיודע לנווט את הדברים.

אופן נציבותו

  1. ניהל בצורה תקיפה ועקבית את מדיניותו. היה הוגן כלפי יהודים וערבים כאחד.
  2. לא נרתע מפני לחצים ואיומים של הערבים בהפרת סדר. נאמר עליו שנקט ביד ברזל.
  3. בתקופתו היה משבר כלכלי גדול בארץ.
  4. השנים בהן כיהן היו שקטות מבחינת יחסי יהודים- ערבים.

פעולות שנקט כלפי יהודים וערבים

  1. ארגן מחדש את כוחות הביטחון (צבא ומשטרה). הכוחות התבססו על פיקוד בריטי וחיילים ושוטרים מקומיים, רובם ערבים ומיעוטם יהודים.
  2. בימיו נחקק "חוק האזרחות" שהבטיח אזרחות ארץ- ישראלית לכל מי שישב בארץ שנתיים.
  3. אישר סופית את מוסדות "כנסת ישראל".
  4. הגדלת תקציב החינוך העברי.
  5. פעל להקלת האבטלה בתקופת המשבר הכלכלי הגדול בארץ.

הערכת פעולתו

  1. תקופת שלטונו הייתה תקופה נוחה.
  2. היה הנציב היחיד שבתקופתו לא היו מאורעות דמים בין יהודים וערבים.

הנציב הבריטי השלישי- ג'ון צ'נסלר (1928- 1921)

היה פקיד קולוניאלי צר אופקים שהתייחס בחוסר אמון למדיניות הבריטית בא"י.

אופי נציבותו

  1. בעוד קודמיו פעלו למימוש כתב המנדט בהצהרת בלפור, הוא סבר שהצהרת בלפור מפריעה למימוש האינטרסים הבריטיים.
  2. הוא לא אהד את היישוב היהודי וגילה כלפי עוינות.
  3. בתקופתו החלו מאורעות תרפ"ט.
  4. תקופתו הייתה התקופה הראשונה בה יש נסיגה ממחויבות בריטית כלפי הבית הלאומי.

פעולות שנקט

  1. בניית נמל חיפה.
  2. נתן זיכיון לניצול אוצרות ים המלח.
  3. כאשר נודעו עמדותיו הפוליטיות ביחס להצהרת בלפור לערבים, הדבר עודד אותם לארגן התפרצויות, תחילה הפגנות ואח"כ מאורעות דמים כלפי היהודים.
  4. בקשות של ארגוני ההגנה להתחמשות נדחו.
  5. התנהגות השלטונות כלפי הכנות הערבים והיומיים הראשונים של המאורעות הייתה סבילה ורק אז השליטו סדר.
  6. החל משנת 1929 הסתמן קו חדש במדיניות הבריטית, קו אנטי- ציוני וכל צעד לטובת הבית הלאומי הושג רק אחרי לחצים.

השוואה בין פעולות הנציבים

 

הרברט סמואל

(1920- 1925)

פילדמרשל לורד פלומר (1925- 1928)

ג'ון צ'נסלור

(1928- 1931)

היחס להצהרת בלפור

חיובי מאוד

חיובי

שלילי

היחס ליישוב

הערכה רבה

מאוזן עם קורטוב של בוז

בוז ורוגז

היחס לערבים

מאוזן

מאוזן עם קורטוב של בוז

חיובי

פרעות בתקופתו

מאורעות תרפ"א

אין פרעות

פרעות תרפ"ט

מה קבע את אופי השלטון המנדטורי

המדיניות נקבעה בלונדון אבל לנציבים ולפקידות בארץ הייתה השפעה מכרעת על דרך ביצוע המדיניות הלכה למעשה. לנציבים שמורה שפעה ממתנת או מקצינה על מערכת יחסים בין הבריטים ליהודים ולערבים. ההוראות אמנם הגיעו מבריטניה אך נטיית הלב האישית של הנציבים והמצב בארץ בין יהודים לערבים השפיעו לא מעט.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved