Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 16/08/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
מלכים ב' - פרק יט' - סיקינג

מלכים ב' פרק יט'

ראשי > תנ"ך > פרק יט'

פרק י"ט 1 – 7, 32 – 37
פס' 1 – 7 - דברי רבשקה הטילו את רישומם על שרי המלך שהאזינו לו. הם באים למלך, קרועי בגדים ומיואשים לנוכח הדברים ששמעו. גם המלך מגיב בקריעת בגדיו. הוא מתכסה בשק, לאות אבל, והולך לבית המקדש, אולי כדי למצוא נחמה. חזקיהו שולח משלחת רמת דרג אל הנביא ישעיהו. המשלחת פונה אל הנביא בפתגם חוכמתי, הלקוח מתחום ההיריון והלידה. תושבי ירושלים מושווים ליולדת שמתאמצת ללדת, אך אין לה כוח לשלבים הסופיים של הלידה, והאישה והעובר נמצאים בסכנת מוות. הנמשל ברור: תושבי ירושלים עומדים בפני כליה. המשלחת מבקשת מישעיהו לשאת תפילה למען העם. מלשון הבקשה ברור לחברי המשלחת כי לנביא קרבה גדולה יותר לאלוהים מאשר לשאר האנשים: "אולי ישמע ה' אלוהיך..". כלומר, אולי ה' שמע את החרפות והקללות של רבשקה כנגדו, וירצה לבוא איתו חשבון ולהענישו.

 

ישעיהו משיב מיד כי אין צורך לפחד מהגידופים של רבשקה. הוא לועג לשרי אשור, קורא להם "נערים" ומנבא לחזקיהו כי מלך אשור ישמע "שמועה", כלומר יגיע לידיו מידע כלשהו, שיכריח אותו לשוב לארצו מבלי שיכבוש את ירושלים, ושם הוא ימות בחרב. חשוב לציין שנבואתו זו של ישעיהו התגשמה במלואה ובדייקנות!

פס' 32 – 34 – בקטע זה חוזר ישעיהו על הבטחתו למלך חזקיהו שירושלים לא תיפול לידי סנחריב. האשורים לא יצליחו לבצע שום פעולה צבאית, ויחזרו בדיוק באותה הדרך בה הגיעו, כל זאת "למעני ולמען דוד עבדי".

פס' 35 – 37 – בפסוקים הללו מסופר על נס אלוהי שארע בסופו של דבר. עם אור הבוקר נמצאו מאה שמונים וחמישה אלף מחיילי אשור "פגרים מתים", כתוצאה מכך שמלאך ה' הכה בהם. סנחריב שב לארצו, ותוך כדי שהוא מתפלל לאלוהיו הוא נרצח על ידי שניים מבניו, שנמלטו לארץ אררט, ואילו בנו השלישי עלה למלוך תחתיו.

 

אין ספק שמספר החיילים האשורים שמתו "בלילה ההוא" הוא מוגזם ביותר, וגם התערבות האל במלחמות בני האדם היא עניין למאמינים אדוקים. מה באמת ארע בירושלים שגרם למלך אשור לשוב לארצו? כמה חוקרים משערים כי צבאו של סנחריב הוכה במגפת דבר, וזאת בגלל תנאי התברואה הלקויים שנגרמו מחמת מחסור במים (כזכור, סתם חזקיהו את מימי המעיינות מסביב לעיר, כהכנה למרד נגד אשור). חיזוק להשערה זו אנו מוצאים בדברי הרודוטוס, היסטוריון יווני של העולם העתיק. בדרך אגב, תוך כדי שהוא מתאר קרב שנערך במצרים בין צבא יון לצבא המצרי, הוא מספר כי לצבא היוני ארע בדיוק מה שקרה כמה מאות שנים קודם לכן לצבא סנחריב שצר על ירושלים: המגינים של הלוחמים, שהיו עשויים מעור של בעלי חיים, משכו אליהם חולדות, והללו הפיצו בצבא את מחלת הדבר וגרמו למגפה. קשה לדעת מה היו מקורותיו של הרודוטוס לידיעה זו, אבל אפשר בהחלט לקבל את דבריו כסבירים, ובכל מקרה הם אינם סותרים את חוקי הטבע, ואינם בגדר נס אלוהי.

 

על-פי דברי המספר המקראי סנחריב מצא את מותו מיד לאחר שחזר לאשור, או במילים אחרות המחבר המקראי קושר בין פגיעתו של סנחריב בתושבי יהודה לבין מותו מידי בניו. על-פי מקורות אשוריים הרצח המתואר במקדש האשורי הוא אכן מאורע היסטורי, שקרה לא מיד לאחר המצור, אלא כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 680 לפנה"ס.     

 

דברי הימים ב', ל"ב 21 – מסע סנחריב מתואר במקביל הן בישעיהו ל"ו – ל"ז, שם התיאור מקביל כמעט במלואו לזה שבספר מלכים, והן בדברי הימים ב', ל"ב. פס' 21 במקור זה מתאר גם הוא את סוף המצור. גם כאן מדובר בנס פלאי שעשה מלאך ה' ,אך אין אזכור למספר החיילים של צבא אשור שמתו, ונאמר כי מלך אשור שב בבושת פנים לארצו. 

 

שתי הערות לסיכום הנושא "מסע סנחריב":

המצור על ירושלים אמנם נכשל, אבל המרד של חזקיהו הביא אסון כבד על יהודה. מרבית הארץ נכבשה על-ידי האשורים, חלק לא קטן מתושביה הוגלה כנראה, ויהודה הפכה להיות מדינת חסות של אשור.

מן ההיבט הדתי, הצלתה הפלאית של ירושלים חיזקה עוד יותר את ההרגשה בקרב תושבי העיר שהם חסינים מעונש: ה' לא ייתן את ידו להרס המקדש "שלו", ועקב כך גם לא תיפגע העיר. הרגשת חסינות זו גרמה כנראה לתושבי ירושלים להידרדרות מוסרית ודתית, והנביא ירמיהו מגיב על כך בחריפות (ראה ירמיהו ז'). 

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved