Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ה', 21/09/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
מאורעות תרפ"ט - סיקינג

מאורעות תרפ"ט (1929)

ראשי > היסטוריה > מאורעות תרפ"ט

באוגוסט- 1929 פרץ גל שני של מאורעות שהקיפם, עוצמתם, והשפעתם על מערכת היחסים בא"י נחשבת לנקודת מפנה.

הסיבות למאורעות:

א.) ערביי ארץ-ישראל- התרופפות התודעה הלאומית ומאבק המנהיגות:

נוצרה יריבות  עזה על ההנהגה בקרב הערבים, שבמהלכה ירדה התנועה הלאומית הערבית בראש חאג' אמין אל חוסייני-המופתי הירושלמי. בכדי לרכוש את מעמדה מחדש השתמשה משפחת חוסייני בהסתה דתית שהתנהלה גם בא"י וגם בעולם המוסלמי כולו. אמין חיזק את מעמדו כמופתי הגדול של ירושלים וכנשיא המועצה המוסלמית העליונה באמצעות מאבקו הנלהב בציונות.  הוא דאג לגייס את תשומת לבם של מיליוני מוסלמים למקומות הקדושים לאיסלאם  ובדרך זו ייצר מחויבות של המדינות המוסלמיות למאבק הלאומי של הפלשתינאים. סכסוך הכותל סיפק את העילה להסתה הדתית, והמופתי השתמש במעמדו כראש המועצה המוסלמית העליונה בכדי ללבות את היצרים הדתיים העזים. 

ב.) היישוב היהודי:

1.) התאוששות ממשבר- ב-1926-8 פרץ משבר כלכלי ביישוב. העלייה נחלשה ובקרב הערבים והפקידות הבריטית הייתה תחושה שהמפעל הציוני בפני התמוטטות. אומנם ב-1929 חלה התאוששות וכן חלה עליה גדולה-העלייה הרביעית. התיישבות זו הייתה ברובה בורגנית והיא הביאה וגרמה לארץ שגשוג כלכלי, היא בנתה מוסדות לאומיים, היא רכשה קרקעות-פירוש הדבר פחות קרקעות לערבים. ההתאוששות גרמה לאכזבה בקרב הערבים והפקידות הבריטית העוינת. מטרת המאורעות הייתה להנחית מכה על היישוב ולמנוע את התאוששותו. 

2.) הסוכנות המורחבת-  ב-1929 מומש רעיון "הסוכנות היהודית המורחבת" הכוללת יהודים ציוניים ולא ציוניים עשירים ובעלי השפעה. בעיני הערבים והסוכנות האנטישמית נראה הדבר כקשר יהודי עולמי לגזול את א"י מידי הערבים.

ג.) מצב-צבאי פוליטי:

3.) צמצום הצבא: כתוצאה משנות הרגיעה צמצמם פלומר את כוחות הצבא והשאיר בארץ גדוד אחד בלבד. ערב המאורעות לא היו בארץ מספיק כוחות צבא.

4.) חוסר הנהגה:  בתחילת פרשת הכותל לא היה נציב בארץ, ואת מקומו מילא הארי לוק שהיה פרו ערבי מובהק. לוק היה מעוניין בערפול שישרת את מטרת הערבים, ולכן לא ניתנו הנחיות ברורות. שנה לאחר מכן ייצאה הפקידות הבריטית לחופשת מולדת. וכן באותה שנה התקיים הקונגרס הציוני וכל המנהיגות של הארץ הלכה לאותו קונגרס.כך נוצר מצב שההנהגה היחידה שהייתה בארץ היא ההנהגה הערבית, עם עזרתו של הארי לוק הפרו-ערבי.

5.)פירוק נשק ביישובים: לאחר מאורעות 1921 הופקד נשק בידי היישוב היהודי. ערב המאורעות נלקח הנשק בטענה שהארץ רגועה ואין צורך בנשק.

**המצב בא"י בשל היעדרות ראשי השלטון הבריטי וראשי השלטון היהודי, העדר כוחות צבא ונשק יצרו חלל ריק אותו ניצלו הערבים. 

ד.) מצב בין לאומי:

6.) משבר ארה"ב- ב-1929 ישנו משבר כלכלי בארה"ב , שמשפיע על העולם כולו. הוא גרם לעליות תנועות לאומיות קיצוניות כדוגמת הפשיזם והנאציזם. הערבים רואים הזדמנות להתחבר לאותם התנועות, שבעזרתם יוכלו לסלק בהמשך הזמן את הבריטים מהמזה"ת.  

7.) מדיניות הפיוס של צרפת ובריטניה- לאחר מלחמת העולם הראשונה בכדי למנוע מלחמה חדשה מתפרשת כחולשה בעיני הערבים.

8.) סכסוך הכותל- הכותל הוא מקום מקודש לשני העמים. היהודים תחת השלטון הבריטי רצו להביא ספסלים ומחיצות לכותל המוסלמים ראו בכך את הפרת המצב הקיים וכן ניסיון להשתלט על הר הבית.

לכן המועצה המוסלמית החליטה לאסור זאת, והיא החלה בהפצת תעמולה בדבר סכנת השתלטות היהודית על קודשי האיסלאם. הסכסוך פרץ מחדש ביום הכיפורים כאשר היהודים הקימו מחיצות והביאו ספסלים. ה"מועצה" הזעיקה את הבריטים ואלה פירקו בכוח את המחיצות. שני הצדדים הגיבו בעוצמה: היהודים בהפגנות ובעצרות מחאה בתביעה שיובטחו זכויותיהם, והמוסלמים- בהפעלת לחץ על הבריטים לקבל החלטות פרו מוסלמיות.  הממשלה הבריטית נענתה לתביעות המוסלמיות אומנם היא לא עשתה פעולה להפרת המצב הקיים. המוסלמים הגבירו את הלחץ ע"י ניסיונם להפריע אומנם כל זה עזר להם.

סבלנותם של חגים רבים בקרב היישוב היהודי פקעה והם ייצאו להפגנה בכדי להפעיל לחץ על מוסדות היישוב. למחרת הערכה הפגנה ערבית כתגובה להפגנה היהודית שלוותה בסיסמאות דתיות לאומניות שהיו נאומי הסתה.

המאורעות:

המאורעות פרצו בעיתוי מצוין לערבים: הנציב העליון שהה בלונדון, ראשי מערכת הביטחון נעדרו מן הארץ, וראשי היישוב היו בקונגרס הציוני בשוויץ כוחות ההגנה של היישוב היו כמעט חסרי אונים מאחר ורבים מבני המושבות נאלצו למסור את נשקם לבריטים.

המוני כפריים מוסתים נהרו לירושלים ופרצו לרחובות העיר. הם תקפו בעיקר את העיר העתיקה, משם פשטו ההתקפות על פני כל הארץ מהגליל התחתון ועד באר טוביה. רוב הקורבנות נפלו בצפת, ירושלים, וחברון. הטבח הגדול ביותר היה בחברון שם נטבחו 60 יהודים.  

133 יהודים נפלו ו-340 נפצעו וכן 116 ערבים נהרגו, רובם באש הבריטים. 

מאורעות 29 שונים ממאורעות הקודמים: בעוצמה שלהם, במס' הקורבנות, בארגון ובשימוש באלמנטים דתיים על-מנת להשיג הישגים פוליטיים. 

משמעות המאורעות: ההתקפה הערבית הייתה מתוכננת ויעדיה והישגיה היו פינוי ישובים. הטענה הערבית ששנאתם מופנית רק כלפי הציונים הופרכה, משום שהם פגעו גם ביישובים ישנים. ההנהגה היהודית לא הייתה עדיין מוכנה להתמודד עם מאורעות בהיקף נרחב.

השפעת המאורעות על מרקם היחסים בין יהודים בריטים  וערבים:

יחס הבריטים ליהודים ולערבים:

הבריטים עדיין מעוניינים במילוי תפקידם להשגת בית לאומי לעם היהודי בא"י אך הם פועלים מתוך הסתייגות ובהתאם למצב בין לאומי והמצב במזה"ת, וכן לפי הביקורת של העם הבריטי. משמעות הדבר היא: שהם נוקטים במדיניות מעשית.

הבריטים מיהרו לשמור על מדיניות של שיווי משקל והנציב העליון צ'נסלור, גינה בחריפות את המהומות אך עם זאת דאג להדגיש כי יש לחקור את כל הגורמים למהומות וכי יש צורך לשנות את המדיניות הבריטית באזור.

ועדת שאו:

לכן מונתה וועדת חקירה שהייתה ברשות השופט לשעבר שאו, ומיד החלה בשמיעת עדים מכל הצדדים.

הבריטים -  הטילו את האשמה על היהודים בכדי להתחמק מאחריות על המאורעות. הם טענו כי נוכחות היהודים בארץ מלבה את השנאה.

הערבים -  העלו טיעונים דתיים: פרשת המקומות הקדושים, טיעונים פולטים: השתלטות היהודים על א"י, וטיעונים כלכליים: היהודים מנשלים את הערבים מן הקרקע.

היהודים- טענו כי הם באמת רוצים שיהיה רוב עברי בארץ, דבר שיביא לתועלת כלכלית וברכה לכל תושבי הארץ. 

מסקנות הוועדה:

הבריטים- לא אשמים. הם לא יידעו שייפרצו המאורעות והם ניסו לעשות כל מה שצריך בכדי לפשר בין שני העמים ולממש את הבית הלאומי.

הערבים- הם אשמים מצד אחד משום שהם התחילו במעשי אלימות ללא אלימות דומה מצד היהודים. אומנם צוין בדו"ח כי הערבים פחדו מנישול כלכלי והם התאכזבו משאיפותיהם הלאומיות. וכן העלייה היהודית הגבירה את חששותיהם מהשתלטות היהודים על א"י. כמו כן גם קנית קרקעות ע"י היהודים גורמת לנישול הפלח ומהווה סכנה לשלום הארץ. א"י אינה יכולה לקלוט אנשים בלי פיתוח ושינוי של אוצרות הטבע והמים בארץ.

הופ סימפסון:  שר המושבות לורד פספילד גילה רגישות רבה לסבל הפלאחים ושלח לארץ את הופ-סימפסון מומחה לענייניי התיישבות בכדי לקבוע את התנאים הכלכליים בארץ. סימפסון ערך מדידה של כמות הקרקע בא"י. על סמך תצלומי אוויר הוא קבע שאין יותר קרקע להתיישבות נוספת ,וכן הוא קבע כי שליש מן הערבים הינם חסרי קרקע, ובארץ אין מספיק אדמות לאיבוד.     

המלצותיהם של הוועידה ושל הופ- סימפסון:  

1.) הפסקת העלייה לא"י- כך שלא תחרוג מיכולת הקליטה הכלכלית של הארץ, זוהי החלטה מעורפלת ולא ברורה משום שאין מדידה אובייקטיבית לדבר כזה. אם זאת יש לעודד עליית עולים בעלי הון אשר ייסעו לפיתוח התעשייה ויקלו על מצוקת האבטלה של הערבים. 

2.) אין להעסיק יהודים המגיעים מארצות זרות כל עוד הערבים משוועים לעבודה.

 3.) הפסקת מכירות קרקעות (ליהודים)- יש התחייבות כפולה לממשל הבריטי ליהודים ולערבים כאחד.

4.)  יש להקים מועצה מחוקקת שהיא תייצג את רוב האוכלוסייה המועצה תהיה מורכבת מערבים ומיהודים אומנם באופן ברור לערבים יהיה הרוב.

5.) ההתיישבות היהודית מנשלת את הפלאחים הערבים מזכיותיהם.

6.) שינוי מדיניות- הממשלה צרכה  לשקול מחדש את מדיניותה בא"י ולהביא בחשבון את התמרמרותם של הערבים על העדפת היהודים בארץ.

*** לפי המלצות אלה ניתן להבין שיש פה נסיגה בוטה מההתחייבות של בריטניה מטופס המנדט.

יחס היהודים לבריטים ולערבים וזעזוע ליהודים:

היחס לבריטים- עבור היהודים ההמלצות של ועדת שאו הם המתת הרעיון הציוני, ביטול האפשרות להקים מדינה עצמאית יהודית(עם רוב יהודי). הבריטים בגדו באמון שלהם ונוצר משבר אי אמון בין היהודים לבריטים. היהודים דחו את מסקנות הוועדה והתחילו בפעילות לעורר את דעת הקהל בבריטניה.

היחס לערבים והבריטים- היהודים מבינים שהם חייבים להקים כוח צבאי בלתי תלוי בבריטניה כלומר להרחיב את ההגנה הארצית.

זעזוע בקרב היהודים- המאורעות גרמו לזעזוע בקרב היישוב היהודי. במישור ההתיישבותי המאורעות הביאו לסוף ההתיישבות ביהודה ובשומרון. וכן נוצר זעזוע עז בקרב ארגון "ההגנה" הצעיר שגילה ברוב המקרים הוזלת יד. נוצרו חילוקי דעות חריפים ונוצר פילוג, חבורת מפקדים פרשה מההגנה והקמה את ארגון ב'.

יחס הערבים:

יחס הערבים לבריטים- דו"ח הוועדה היווה ניצחון מבחינת הערבים. הערבים הבנו כי. ככל שעוצמת הכוח של הערבים תהיה גדולה יותר כך ההישגים יהיו גדולים יותר. 

היחס ליהודים- הערבים ייפגעו ביהודים על מנת להשיג את מטרותיהם.

הישג פוליטי של התנועה  הלאומית הערבית  שכתוצאה ממסקנות הוועדה נוצר חיזוק במעמדו של המופתי לא רק בעיני הערבים בא"י אלא אצל כל הערבים בעולם

המאורעות הצליחו להפוך את שאלת א"י לשאלה כלל ערבית וכלל אסלאמית.

בעקבות המאורעות החלה התעוררות לאומית, שהביאה להתפתחות תנועה אנטי ציונית בקרב ערביי א"י תנועה בה המנהיגות הייתה מאוחדת קיצונית ורבת השפעה.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved