א'
אוטונומיה- שלטון עצמי פנימי מוגבל
הניתן בדרך כלל למיעוטים בתוך המדינה. אוטונומיה אינה כוללת סמכויות
בתחום מדיניות החוץ והביטחון.
אוטוקרטיה- משטר בוא השפעת
הנשלט על השליט בחומי השלטון כגון: כניסה לתפקיד השליט, משך הכהונה,
יציאה מן התפקיד וכד' שואפת ל 0% , כלומר, לנשלטים אין כל השפעה על
השליט.. השלטון הוא אבסולוטי.(כאמור, במציאות לא קיימת אוטוקרטיה
מוחלטת.)
אוטוריטה-
סמכות.
אוליגרכיה- שלטון מיעוט של
קבוצה המשתמשת לרעה בעוצמתה.
אומבודסמן- ראה 'נציב תלונות הציבור'.
אוניטרי- מדינות בהם קיימות
3 רשויות בלעדיות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. לדוגמא: ישראל ואנגליה.
אידיאולוגיה-
השקפת עולם, רעיונות ואמונות על המשטר, החברה והמדיניות הרצויים.
אפליה פסולה- התייחסות שונה
לאנשים מסיבות שאינן רלוונטיות.
ב'
ביקורת שיפוטית- ביקורת של בית המשפט על
רשויות השלטון האחרות - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
ג'
ד'
דיקטטורה-
צורת שלטון ובה שולט אדם יחיד המרכז לידיו את כל הסמכויות והתפקידים.
בניגוד לדמוקרטיה האזרחים אינם שותפים בקביעת השלטון ואין להם את
האפשרות לבקר את השליט. לשליט יש רודנות (שלטון) מוחלט ובלתי מוגבל.
דמוקרטיה- שלטון העם. צורת שלטון שבה שותפים
האזרחים בקביעת השלטון.
דמוקרטיה יצוגית- דמוקרטיה
כאשר העם בוחר את נציגיו.
דמוקרטיה ישירה- כאשר כל
העם מצביע על כל החלטה. כך היה נהוג ביוון העתיקה.
דמוקרטיה מתגוננת- דמוקרטיה
השוללת את זכות הארגון כאשר ארגון מסכן את עצם קיום הדמוקרטיה. בכל
מדינה קיימת התגוננות אחרת ע"פ ההיסטוריה של אותה המדינה. בגלל
התגוננות זאת נוצרת בעיה ביחס לחופש האירגון שכן ההתגוננות שוללת אותו
במקרים מסויימים - לכך אין תשובה אחידה, והיא משתנה לאורך הזמן והמקום
בוא מתרחשת הבעיה.
ה'
הבחנה- מתן זכויות מיוחדות לאוכלוסיות
מסוימות כדי לסייע להן להגיע למצב של שוויון עם שאר האוכלוסייה.
מדובר באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון: נכים המקבלים סיוע מיוחד
לפי צורכיהם, תלמידים בעלי ליקויי למידה, הבחנה עפ"י אחריות בין אנשים
שהואשמו לפשיעה, תנאי עבודה אישה שהיא אם לילדים בגילאים צעירים ועוד.
הצעת
אי אמון- הצעה שמציעה מפלגה בכנסת.
המפלגה מציעה שהממשלה אינה מסוגלת להתנהל מבחינה דמוקרטית או בכלל. עקב
הצעה זו מתבצעת הצבעה ואם הצעת אי האמון זוכה לרוב הממשלה נופלת.
הסכמיות- הדמוקרטיה אינה רק מערכת של
מוסדות, חוקים וכללים. כהשקפת עולם, מתבטאת הדמוקרטיה בערכים ובאמונות
כמו האמונה ביישוב סכסוכים ומחלוקות בדרכי שלום (משא ומתן ופשרה). כאשר
מרבית האזרחים אינם מאמינים בדמוקרטיה כדרך לניהול חיים משותפים במדינה
יש סכנה לקיומם של המוסדות ושל החוקים הדמוקרטיים. חייבת להיות הסכמה
יסודית בחברה על עצם קיום המדינה ועל משטרה הדמוקרטי וכן על כללי המשחק
הדמוקרטיים כמו קבלת הכרעת הרוב וזכויות המיעוט. בחברה דמוקרטית
שקיימות בה מחלקות עמוקות בנושאים מהותיים ומרכזיים קיימת סכנה ליציבות
המשטר. ככל שמידת ההסכמיות בין הקבוצות השונות בחברה בנושאים מרכזיים
היא גדולה יותר כך גוברת יציבות המשטר.
הפיכה- שינוי בכוח
הזרוע של זהות השליט (ממשלה/הרשות המבצעת), המשטר נשאר, רק השליט
מתחלף.
ו'
ועדת
הררי- ועדה שתפקידה לחוקק מערכת של חוקי
יסוד (חוקים חוקתיים) ולאגד אותם עד לבניית חוקה. ועדה זו בנתה חוקי
יסוד שעוסקים במעמד רשויות השלטון (חוק יסוד י"ם, חוק יסוד הצבא, חוק
הכנסת, מקרקעי ישראל וכו'..).
לוועדה זו תפקיד נוסף- לחוקק חוקי יסוד ששייכים למגילת זכויות האדם:
חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
ז'
זהות
אזרחית- אדם המגדיר את זהותו, בראש
ובראשונה על פי אזרחותו.
זהות
לאומית- אדם המגדיר את זהותו, בראש
ובראשונה על פי לאומיותו.
זכויות טבעיות- מערכת זכויות הקשורה
להיותו של האדם אדם, אינה ניתנת לו ע"י גוף חיצוני ולא ניתן לקחתה
ממנו.
ח'
חבר כנסת (ח"כ)- נבחר ציבור
לתפקיד מחוקק.
חברה- חם אחד או קבוצת
אנשים.
חוק- הוראה שנקבעת ע"י
הרשות המחוקקת ו/או מנהג או נורמה שקיבלו הכרה משפטית מחייבת (יש הכרה
תקדימית בנושא). עפ"י מאפייני החוק כולם שווים בפניו, החוק נועד למנוע
פעולה שרירותית של הממסד ולהגביל את השלטון.
חוקה- מסמך המכיל בתוכו את
מערכת היחסים בתוך רשויות השלטון בין רשויות השלטון לבין עצמן, בין
רשויות השלטון לרשויות אחרות במדינה, בין רשויות השלטון לאזרחים וכמו
כן היא מכילה את מגילת זכויות האדם והאזרח.
חוקה מטריאלית- חוקה שאינה
כתובה, אלא התבססה במסורת של המדינה. חוקה זו מורכבת מחוקים, פסקי דין
תקדימים ונורמות. (לדוגמה: בריטניה). חוקה זו מבוססת על תרבות
דמוקרטית.
חוקה פורמלית- מסמך המהווה
חוק למדינה. עד סוף המאה ה-20 נחקקו חוקות עם היווסדותן של המדינות.
מסוף המאה ה-20 עד היום נכתבות חוקות במדינות קיימות המתבססות על הסכמה
רחבה (לדוגמא: דרום אפריקה).
חסינות חברי כנסת- חבר
הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין בפני כל פעולה
משפטית.
חרות- האדם הוא בן חורין
מטבע בריאתו ויש לו חרויות יסוד שאין למנוע ממנו אותם - אלא הזכויות
הטבעיות.
ט'
טוטאליטרי- משטר בוא השליט
מתערב ב100% מחיי הפרט,החברה, הכלכלה,חינוך,תרבות וכד'.. במילים
פשוטות: התערבות השליט בחיי הנשלטים היא טוטאלית - מלאה
וקיצונית..(כאמור, במציאות לא קיים משטר טוטאלירי מוחלט.)
טירניה- שלטון יחיד המזוהה
בדר"כ עם שימוש לרעה בשלטון של השליט היחיד והבלעדי.
טרטוריה- שטח מוגדר (גבולות
מוסכמים).
י'
כ'
ל'
ליברליזם- משטר בוא השליט
אינו מתערב כלל בחיי הפרט,החברה, הכלכלה,חינוך,תרבות וכד'.. במילים
פשוטות: התערבות השליט בחיי הנשלטים היא אפסית .(כאמור, במציאות לא
קיים משטר ליברלי מוחלט.)
מ'
מבקר המדינה-
מוסד הבודק ומפקח על פעילות של מוסדות ורשויות מבחינת תקינות פעילותם.
מדינה- מסגרת ארגונית
שנועדה לחברת אנשים המתגוררת על טרטוריה אחת.
מדינה רב-
לאומית-
מדינה השייכת למספר רב של לאומים, למשל: שוויץ שיש בה ארבעה עמים:
שוויצרים דוברי איטלקית, שוויצרים דוברי גרמנית, שוויצרים דוברי צרפתית
ושוויצרים דוברי רומאנש.
מהפכה- שינוי הסדר הפוליטי
כולו. הרס המשטר הקודם וצמיחת משטר חדש ושונה.
מונרכיה- השילטון המנוגד
לרפובליקה , שלטון בו השליט הוא מלך (ובדרך כלל קיים גם בית מלוכה).
מנגנוני פיקוח וביקורת-
מנגנונים שנועדו לפקח על הרשויות כדי למנוע צבירת כוח רב מדי בידי אחת
הרשויות. מנגנונים אלה מתחלקים לשני סוגים:
1. מנגנונים פורמלים: נציב תלונות הציבור, מבקר המדינה, חקיקה, היועץ
המשפטי, כנסת, בנק ישראל וכו'.
2. מנגנונים בלתי פורמלים: תקשורת, דעת הקהל (הפגנות) ועוד..
משטר- מערכת היחסים בין
ארבעת הגורמים המהווים שלטון. המשטר הוא דרך ואופי פעולת השלטון, והוא
מופעל ע"פ מערכת של עקרונות (אידיאולוגיה) ושיטה (אמצעיים טכנים).
משטר מעורב- הציבור בוחר
בנציגיו לפרלמנט ובנשיא. הממשלה נבחרת מתוך חברי הפרלמנט והיא אחראית
בפניו. לדוגמה: צרפת.
משטר נשיאותי- העם בוחר את
נציגיו לפרלמנט ואת הנשיא. בין הפרלמנט והנשיא יש יחס איזון ובלימה
הדדיים. לדוגמה: ארצות-הברית.
משטר פרלמנטרי- נערכות
בחירות לפרלמנט, נציגי העם בפרלמנט בוחרים ממשלה הנשענת על אמונה של
מרבית חברי הפרלמנט. הממשלה אחראית בפני הפרלמנט. לדוגמה: ישראל,
בריטניה.
משפחה-
מסגרת משותפת המוגדרת על קשרי דם, נולדים לתוכה. במסגרת זו מנהגים
משותפים, מסורות משותפות ושפה משותפת. השתייכות למשפחה אינה פרי בחירה.
נ'
נציב
תלונות הציבור (אומבודסמן)- נציב המטפל
בפניות של הציבור, הסבור שמי מרשויות השלטון נהגה בו שלא בצדק.
ס'
סובלנות- פירושה נכונות לשאת דברים
שמתנגדים להם, נכונות לאפשר ביטוי לרעיונות ולאינטרסים שמתנגדים להם.
הסובלנות מבוססת על ההכרה בזכויות האדם, בזכותו להיות שונה ובעל השקפה
שונה משל האחרים. בחירת הביטוי היא של כל אדם.
סטאטוס קוו-
מלטינית, מצב הדברים הקיים: הסכם שהושג בין המפלגות הדתיות למפלגות
הפועלים ערב הקמת המדינה, באשר לצביונה היהודי של המדינה ומעמדה של הדת
היהודית במדינה. על פיו, מעמד הדת בדינה יוסדר על פי המתכונת שהייתה
קיימת בא"י בתקופת המנדט. (הרחבה בחומר הלימוד)
סטראוטיפ-
דימוי המייחס מכלול של תכונות לאנשים המשתייכים לקבוצה חברתית מסויימת.
סיעה-
הנציגות בכנסת של מפלגה.
ע'
פ'
פאדרציה- ישות מדינית
המורכבת ממספר יישיות משנה. לדוגמא: גרמניה, שוויץ וארה"ב.
פדרלי- שלטון בו יש 2
מערכות חקיקה, 2 מערכות מבצעות ו2 מערכות שופטות לדוגמא: גרמניה
וארה"ב.
פלורליזם חברתי- ריבוי
הדעות בחברה. הדמוקרטיה מעודד את ריבוי הדעות ושומרת על יצוגן.
צ'
ק'
קניין חומרי- הזכות להחזיק ברכוש פרטי
ולהנות ממנו ללא התערבותם של אחרים. ישנם התנגשויות בחקיקה זו החורגות
לטובת כלל האזרחים לדוגמה: הפקעת אדמות, מס הכנסה וכו'.
קניין רוחני-
הזכות של כל אדם על כל מחשבה, יצירה, תוצר, פרי מחשבה או תכנון שלו,
זהו קניינו של האדם ולא ניתן לקחת אותו ממנו. זכויות יוצרים הינו תרגום
לחקיקה של הזכות לקניין רוחני.
ר'
רוב מוחלט- 50% + קול בודד.
כולמר לא חשוב כמה השתתפו בהצבעה בפועל, חשוב כמה היו בעלי זכות בחירה.
כלומר במידה והיו נוכחים רק 60 חברי כנסת שרצו לשנות את חוק X לו נידרש
רוב מוחלט, אפילו אם כל ה60 יצביעו בעד שינוי החוק ואף חבר כנסת לא
יצביע נגד (לא נכחו, נמנעו) החוק לא ישנו כי נדרשים 61 קולות בעד ע"פ
הדוגמא. השימוש ברוב מוחלט במדינת ישראל הוא כאשר החוק מציין שהכנסת
צריכה לאשר את שינויו "ברוב חבריה".
רוב מיוחד- כאשר נקבע אחוז מסויים הגבוהה מ50% לקבלת
החלטה או שינוי חוק.
רוב מיוחס-כאשר נקבע אחוז
מסויים הנמוך מ50% לקבלת החלטה לדומגא בבחירות לראש עירייה, במידה ויש
3 מועמדים או יותר נדרש רוב מיוחס של 40% אחרת יתקיים סיבוב נוסף.
רוב רגיל- רוב של 2 מול 1,
1 מול 0 וכד'.
רפובליקה- בניגוד למונרכיה
ההגדרה האקדמית לרפובליקה היא מדינה אשר בראשה לא עומד מלך (אין בית
מלוכה).
משטר בוא השפעת הנשלט על השליט בחומי השילטון כגון: כניסה לתפקיד
השליט, משך הכהונה, יציאה מן התפקיד וכד' שואפת ל100% (כאמור, במציאות
לא קיימת דמוקרטיה מוחלטת.)
ש'
שוויון באכיפת החוק- כלומר החוק נאכף
באופן שווה על כל פרט ופרט.
שוויון בתוכן החקיקה- חקיקה השומרת על
שוויון כל האנשים.
שייכות אתנית-
שותפות בעלת מקור היסטורי, תרבותי, שפה משותפת, מנהגים משותפים וכדומה.
שייכות פוליטית- שותפות בעלת מקור
פוליטי, אידיאולוגיה משותפת.
שלטון- אופי השימוש שעושים
שליטים בעוצמה הנשענת על סמכות.השלטון מכיל 4 מרכיבים:
א) שליט/ים
ב) עוצמה.
ג) סמכות .
ד) נשלטים.
שסע
חופף-
מצב בו יש מתאם בין שסעים שונים. כלומר כאשר יש מתאם בין המוצע בשסע
העדתי למיקום בסולם החברתי כלכלי בשסע המעמדי. מצב שכזה עלול להחריף את
המתח בין הקבוצות השונות בחברה.
שסע צולב-
מצב בו אנשים שונים משתייכים לקבוצות שונות בשסעים השונים, כלומר אנשים
הנמנים עם קבוצה אחת בשסע מסוים, יכולים להימנות גם עם קבוצות אחרות
בשסעים אחרים. מצב שכזה עשוי להפחית את המתח בין הקבוצות השונות בחברה.
ת'
תורת המשטרים- תחום
אקדמי-מדעי שבודק את יחסי משטר-שלטון-מדינה.
