Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום א', 23/07/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
היהודים באירופה - סיקינג

היהודים באירופה

ראשי > היסטוריה > היהודים באירופה

היהודים רוצים להיות חלק מהמדינה בה הם חיים  ß דרישה לאמנציפציה.

תביעת לאומיות משל עצמם

חילון.

התבוללות ß התנצרות.

זרמים חדשים ביהדות.

אמנציפציה יוצרת מצב של אנטישמיות.

מגמות שינוי בחברה היהודית בעת החדשה

  1. אוכלוסיית העולם גודלת פי 2 לעומת אוכלוסיית היהודים שגודלת פי 5 ß שינוי דמוגרפי.
  2. הגירה מאסיבית של יהודים מאירופה לאמריקה מסיבת אנטישמיות.
  3. כאשר היהודים חיו בכפרים לפני העיור לא נתנו להם לעסוק בחקלאות אלא במלאכה, עסקים קטנים והלוואה בריבית שהם מקצועות עירוניים. לכן, לאחר תקופת העיור, רמת חייהם של היהודים השתפרה ורמת הילודה והתינוקות שנשארו בחיים עלו- הסיבה לגידול באוכלוסיה.
  4. הייתה מגמה של הגירה ממזרח אירופה למערבה ולארה"ב משום שבמזרח לא הייתה אמנציפציה ליהודים עם המאה ה- 20 בעוד שבמערב אירופה היהודים קיבלו אמנציפציה כבר במהלך המאה ה- 19. השלטון במזרח היה של צאר- עוין ליהודים, בעוד שבמערב קיימת מגמת דמוקרטיזציה- שלטון אוהד ליהודים.
  5. 80% מהעם היהודי יושב במרכז אירופה- אזור בו הוא מוגבל ומדוכא ללא חופש.
  6. האמנציפציה גורמת לשילובם של היהודים שבסופו של דבר גורמת לדחייתם- אנטישמיות.

אמנציפציה- שוויון זכויות אזרחיות ומשפטיות ליהודים במדינה בה הם חיים.

מערב ומרכז אירופה לפני האמנציפציה ולאחריה

לפני

  1. חיים בגטאות.
  2. מסגרת דתית- קהילה, שירותים, חתונה, קבורה, וחינוך.
  3. מקצועות אופייניים- הלוואה בריבית, מסחר ומלאכה.
  4. זכויות של אוטונומיה בהתאם לרצון השליט.
  5. לא הייתה להם אפשרות לנוע בצורה חופשית.
  6. מסים.

אחרי

  1. חינוך כללי, אוניברסיטה.
  2. יכולים להתגורר היכן שרוצים- חופש ניידות.
  3. מקצועות חופשיים- עיתונאים, רופאים ועוד.
  4. צבא.
  5. יציאה מהמסגרת הקהילתית- דתית.
  6. זכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.

השינויים בחברה (קהילה) היהודית בעקבות האמנציפציה

הקהילה מתפרקת, היא לא המסגרת היחידה שבה חיים היהודים. המדינה הופכת למסגרת שנותנת ליהודי את כל השירותים הדרושים לו. נוצרים זרמים ביהדות. נוסחי התפילה וצורתה משתנים.

היהודים בין השתלבות ודחייה עד מלה"ע ה- I

מרכז ומערב אירופה

האמנציפציה גרמה לשתי תופעות. הראשונה, היא שילוב של היהודים בכל תחומי החיים. השנייה, היא אנטישמיות שנבעה מן השילוב. הנוצרים שראו שהיהודים תופסים את מעמדם בחברה בכל המקצועות "הטובים" ולוקחים את כספם פיתחו שנאה ליהודים.

שילוב

תחום

דוגמאות

כלכלה: - בנקאות

           - מסחר

משפחת רוטשילד שלה סניפי בנקים בכל אירופה.

משפחת טייץ הקימה בגרמניה רשת בתי כלבו.

חינוך והשכלה

יהודים נכנסים לאקדמיה כסטודנטים. באוניברסיטת פרוסיה מס' היהודים גדול פי 8 ממס' הנוצרים.

מקצועות חופשיים

הרצל עיתונאי מפורסם.

מדע

זיגמונד פרוייד- פסיכואנליזה, איינשטיין- תורת היחסות.

אומנות

סטפן צוייג, פרנק קפקא- סופרים ידועים. מנדלסון- מלחין ידוע.

פוליטיקה

אדולף כרמיה- שר המשפטים של צרפת בשנת 1848.

דחייה

באה לידי ביטוי באנטישמיות:

  1. האנטישמיות הישנה (עולם עתיק וימי הביניים)- השנאה על רקע נבדלות במנהגים ואורח חיים. שנאה על רקע דתי- היהודים הם כופרים וצולבי ישו. תפקיד הנוצרים להתעלל ביהודים.
  2. האנטישמיות המודרנית (העת החדשה)- בשנת 1879 העיתונאי וילהלם מאר הוציא לראשונה את המושג אנטישמיות לעולם:

א.      אמנציפציה- שוויון של היהודים מבחינה משפטית ואזרחית לכל האוכלוסייה, שוויון זה גרם לשילוב של היהודים בכל תחומי החיים. ליהודים היה את יתרון הקרוא וכתוב מהלימודים בחדר. כתוצאה מכך נוצרה שנאה ותחרות כלפי היהודים המצליחים.

ב.      קפיטליסטים/ סוציאליסטים- ליהודים יצא שם כאילו כולם בעלי הון. הנוצרים חששו מן היהודים ולכן שנאו אותם. גם הפרולטריון (סוציאליסטים) שנאו את היהודים על רקע ראיתם אותם כקפיטליסטים המנצלים את הפועלים לרווחתם.

ג.       לאומיות- במהלך המאה ה- 19 ישנה מגמה של חיזוק הלאומיות בקרב עמי אירופה. עולה "הזרם הרומנטי" המעודד הסתכלות על עבר משותף של הלאום ורואה בו אידיאל. נוצר מושג של רוח האומה והיהודים נתפסים כזרים לרוח האומה. נטען שהאדם לא יכול לבחור לעצמו לאום אלא נולד לתוך לאום.

ד.      תורת הגזע- גוון חדש של הלאומיות נובע מתוך הלאומנות.נוסף לקריטריונים של הלאומיות קריטריון של מוצא גזעי משותף. דה גו ביניו, סופר צרפתי, פרסם ספר בשם "המסה על אי שוויונם של גזעי האדם" שבו הוא מדבר על נבדלות של קבוצות אתניות לא רק על רקע של מבנה ארי (אף נשרי ועיניים כחולות) אלא גם הבדל שכלי, רוחני וכושר יצירתי.הגזע הארי עולה על שאר הגזעים ביכולתו השכלית שלו ואילו הגזע היהודי הוא הגזע הנחות ביותר. "דרוויניזם חברתי" שהוא סילוף של תורת האבולוציה של דרווין הפך להיות ביסוס מדעי לטענות הגזעיות, נאמר שהגזע אינו ניתן לשינוי ולא רק זאת אלא גזע בעל תכונות שליליות עלול להשחית גזעים נעלים יותר.

ה.     נצרות- ישנם גורמים שמרנים במדינות המעוניינות שאופי המדינה יהיה נוצרי (תרבות, חינוך, משפט וכדומה) העובדה שיש יהודים במדינה ושיש להתחשב בדתם השונה הפריעה לאותה גורמים.

גילויי אנטישמיות

גרמניה- הקמת מפלגות אנטישמיות. הגשת "פטיציה" (עצומה) לביסמארק בדרישה לבטל את האמנציפציה או להפחתת הזכויות של היהודים.

אוסטרו הונגריה- עלילת דם (היהודים לוקחים דם נוצרים כדי לאפות מצות). כתוצאה מכך היו פרעות ביהודים. עלילת טיסא אסלר (1882)- ילדה נעלמה ליד בית כנסת לפני פסח ואמרו שהגבאי והשמש לקחו ורצחו אותה לאפיית מצות. טיסא אסלר זו העיירה שבה התרחשה העלילה. לבסוף הכריחו את השמש בעינויים לומר שהוא ראה מסלון ביתו את רצח הילדה.

צרפת- משפט דרייפוס נמשך מ- 1894 עד 1906. לשמרנים הפריע שדרייפוס כיהודי שרת בדרגים הגבוהים במטכ"ל. כולם הפנו את האצבע המאשימה לדרייפוס בגלל מכתב ריגול שהגיע ועליו האות D. כולם חשבו שדרייפוס היה הבוגד. משפטו נמשך כארבעה ימים והוא נידון למאסר עולם באי השדים באוקיינוס האטלנטי. עשו לו טקס משפיל בו קרעו לו את הדרגות. שומרי צדק בצרפת ובמשפחתו לא אהבו את מה שעשו לו וחשבו שמשהו "מסריח". כל הרחוב הצרפתי והעיתונים עסקו במשפט זה. ברחוב נשמעו קולות נגד דרייפוס בפרט והיהודים בכלל, כלפי כל היהודים הופנתה אצבע מאשימה ולכולם קראו בוגדים. היה קצין בצבא הצרפתי שידע על הרמאות הזאת אך הוא נשלח לשרת באלג'יר כדי שלא יוכל להשפיע. לבסוף לאחר מאבקים דרייפוס זוכה ודרגותיו חזרו אליו.

השלכות פרשת דרייפוס

  1. למרות שהאמנציפציה ניתנה ע"י השלטון ישנו קושי של העם להפנימה.
  2. ישנו פיצול בקרב העם הצרפתי בין שמרנות (אנטישמיות) לבין ליברלים שוחרי ערכי המהפכה הצרפתית: חופש שוויון ואחווה.

ההשפעה של פרשת דרייפוס על הרצל: הרצל היה עיתונאי שסיקר את פרשת דרייפוס בפריז והושפע מפרשת דרייפוס ומהתנהלותו של המשפט והפרלמנט

שילוב ודחייה של היהודים במזרח אירופה (1870-1914)

  1. במערב אירופה יש דורות של יהודים מגירוש ספרד לעומת רוסיה שריקה מיהודים עד סוף המאה ה- 18 בגלל שהצארים לא הרשו ליהודים להיכנס בגלל תחרות כלכלית. סיבה נוספת למצב הנ"ל הוא הכנסייה הרוסית- פרבוסלאבית שמטיפה לשנאה כלפי היהודים על רקע קנאות דתית כלומר ניתן לראות ברוסיה עדיין אנטישמיות ישנה.
  2. בשנים 1772- 1815 הייתה מלחמה שכתוצאה ממנה רוסיה מקבלת שטחים. בין שטחים אלו קיימת גם פולין בה ריכוז עצום של יהודים. היא חולקה בין רוסיה אוסטרו- הונגריה וגרמניה. רוסיה קיבלה שטח בו היו כמיליון יהודים.
  3. בשנת 1815 כאשר שטחים מסופחים לרוסיה, היא אינה מאפשרת כניסה של יהודים לתחומה אלא מקצה להם אזור מיוחד לאורך הגבול המערבי שלה הקרוי: "תחום המושב".
  4. בשנים 1815- 1915, זמן של כמאה שנה,  חל גידול עצום של יהודים ממיליון לכשמונה וחצי מיליון, מתוכם 6 מליון ברוסיה ו2.5 מליון מהגרים מרוסיה למערב אירופה ובעיקר לארה"ב. המצב הכלכלי בתחום המושב קשה ביותר: צפיפות, אבטלה ועוני.

יחס השלטון ליהודים

עד 1855 קיימת מדיניות של הגבלות וגזירות:

  1. גזירת תחום המושב- אסור לצאת מתחום המושב.
  2. גזירת הקנטוניסטים- חטיפה של ילדים יהודים קטנים לצבא הצאר למטרת שירות של 25 שנה.
  3. איסור על לבוש יהודי מיוחד- שטריימלים, לבוש שחור וכדומה, מסורתי.
  4. ביטול הקהילה היהודית- שירותי הקהילה, הרב וכדומה.

משנת 1855 קיימת מדיניות של שילוב והטמעה של היהודים בחברה הרוסית.

הכלכלה הרוסית היא כלכלה נחשלת ולכן הצאר אפשר ליהודים בעלי השכלה/ מקצועות מבוקשים/ בוגרי הצבא להיכנס לרוסיה ולהתערות בחברה הרוסית. למעשה, הצאר אלכסנדר
ה- 2 עורך רפורמה ברוסיה כדי להפסיק את התסיסה נגדו:

א.      מבוטלת גזירת הקנטוניסטים- שירות צבאי משווה לכלל האוכלוסייה.

ב.      ניתן ליהודים אקדמאים/ סוחרים גדולים/משוחררי צבא ובעלי הון להיכנס לתוך רוסיה (היוו כ- 5% מכלל היהודים בתחום המושב).

אותם יהודים שהורשו להיכנס לתוך רוסיה מתבוללים ומתברגים בצמרת הכלכלה הרוסית. קיים פיתוח מואץ. היהודים מתרכזים בפטרבורג ובמוסקבה, כמו כן בתוך תחום המושב נוצר תהליך של עיור מחוסר ברירה ומהתפתחות החברה מחוץ לתחום המושב. קיימת דרישה מצד האוכלוסייה הרוסית והצאר לתהליך הקרוי רוסיפיקציה- תהליך בו מרגילים את היהודים לחינוך ותרבות רוסיים (מועילים למדינה).

התגובה לרוסיפיקציה בקרב היהודים ממזרח אירופה

1. השכלה רוסית- מוכנים לרוסיפיקציה תמורת זכות אמנציפציה רוסית.

2. השכלה וחינוך דתיים- אורתודוקסים, מתנגדים לרוסיפיקציה. חיים במסגרת דתית, אורך חיים דתי- קהילתי. דוברי יידיש.

3. השכלה עברית- תנועה של משכילים יהודים שקמה ואמרה שצריכה להיות תרבות והשכלה עבריים. מדברים ומנסים להחיות את השפה העברית.

משנת 1870-1881-  אלכסנדר השני מושפע מהכנסייה ונסוג מרוח הקדמה. הוא מטיל הגבלות על היהודים. בשנת 1881 נרצח אלכסנדר השני ע"י סוציאליסטים מהפכניים. באותה תקופה קמות קבוצות מהפכניות המתנגדות לכך ששלטון מנוהל ע"י צאר אחד עריץ. השמועות אמרו שהיהודים רצחו את הצאר "האהוב". באותה שנה פורץ פוגרום גדול ביהודים בשם סופות בנגב. הוא כונה כך משום שהוא פרץ בדרום תחום המושב והמשיך לכולו. פרעות אלו נמשכו 3 שנים.

פרודוקטיבציה- חינוך ליצרנות.

גילויי אנטישמיות במזרח אירופה

סופות בנגב

פוגרום שהיה בגיבוי השלטונות. הפוגרום נעשה ביהודים כ- 3 שנים. החל בדרום והתפתח לכל תחום המושב. קיים שילוב של משטר ועם נגד היהודים (בניגוד למערב אירופה שם השלטון נתן לעם לגיטימציה לפרעות). הפרעות היו רבות היקף. התסריט היה כזה שפרצו כרוזים לפגוע ביהודים והרוסים פגעו בהם בזזו אותם ושברו את בתיהם. השלטונות לא עשו כלום ורק לאחר שלושה ימים הם "נזכרו" לפעול, לאחר שכלום לא נשאר במקומו, הבנות כבר נאנסו וכל הפוגרום כבר נעשה. כעת, פורסם כרוז במקום אחר והתסריט חזר על עצמו שוב. כתוצאה מסופות בנגב עלתה ביהודים השאלה לאן?. פעם ראשונה בגלל הלאום, מה הלאום של היהודים: רוסי או יהודי- לאן הם שייכים. פעם שנייה במשמעות גיאוגרפית: 2.5 מיליון יהודים מתוך 8.5 המיליון שהיו ברוסיה היגרו לארה"ב, 30,000 לא"י.

פרעות קישינה

היו בשנת 1903. מתו בסה"כ 50 איש בפוגרום זה. דפוס הפוגרום היה כמו זה של סופות בנגב. הציפייה בעולם מהמאה ה- 20 הייתה מאה של נאורות, אי דעות קדומות וכדומה, וכבר 3 שנים אחרי תחילת המאה, נהיה פוגרום בקישינה בהיקף ענק של פגיעה ברכוש.

פוגרום קר- הכוונה לחקיקה אנטי- יהודית. מתרחשת בתקופת יורשו של אלכסנדר השני, אלכסנדר השלישי. הוא החמיר את דרכו של אביו בסוף ימיו:

  1. חוקי מאי 1882:

- איסור מסחר ליהודים ביום א'.

- נומרוס קלאוזוס, ניתן רק לעשירית מהיהודים ללמוד באוניברסיטאות.

  1. גירוש יהודי מוסקבה 1891- היהודים גורשו חזרה לתחום המושב ממוסקבה.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved