Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ה', 22/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
הרצל והציונות - סיקינג

הרצל והציונות

ראשי > היסטוריה > הרצל והציונות

כיצד הגיע הרצל להכרה הלאומית שלו:

  1. משכיל, מתבולל
  2. למד משפטים
  3. נתקל בגילויי אנטישמיות בוינה
  4. מחזאי- "הגטו החדש"
  5. עיתונאי בפריז שסיקר את דיוני הפרלמנט והיה עד להתרחשויות מסביב למשפט דרייפוס.

הרצל מבין שהפוליטיקאים לא יביאו את היהודים לישועה. הרצל מחליט ללכת ליהודים עשירים לבקש את כספם. הוא ניגש לרוטשילד ומבקש ממנו שייתן כסף לאימפריה העות'מאנית תמורת צ'רטר (זיכיון) לעם היהודי להתיישב בא"י. רוטשילד סירב להצעתו של הרצל משום שטען שהוא תורם מספיק ליהדות ולעם היהודי. לאחר מכן כתב הרצל את "מדינת היהודים" בשנת 1896 בו מציג בעיה שקשורה ליהודים.

הבעיה

1. ישנו מעגל קסמים שממנו אין מוצא ליהודים מפני שהקיום היהודי יוצר לחץ אנטישמי והלחץ האנטישמי יוצר את בעיית היהודים. היהודים למעשה מסתובבים במעגל זה ללא מוצא.

       

2. הרצל ראה בבעיית היהודים "בעיה לאומית" שבכל מקום בהיסטוריה היא "לובשת" לבוש אחר בהתאם לתנאים.

3. כתוצאה מהאמנציפציה נוצרה אנטישמיות. האמנציפציה גרמה לכך שהיהודים יתרכזו בענפים כלכליים מסוימים שגרמו להם להראות כמתחרים כלכליים ככאלה שמתכוננים להשתלט על כלכלת העולם. לכן נוצרה אנטישמיות ששום שלטון עם הכרזות אמנציפציה לא יוכל להתגבר עליה ולהושיע את היהודים. האנטישמיות גורמת ליהודים להגר, לכל מקום אליו הם הולכים, האנטישמיות הולכת יחד איתם. לכן הבעיה אינה רק בעיית היהודים עצמם אלא גם בעיית המדינות שבקרבן יושבים היהודים כי היא מטרידה את העמים שבתוכם יושבים היהודים ודוחפת את היהודים לזרועות תנועות מהפכניות וע"י כך היא יוצרת כוח המסוכן למדינות.

הפתרון

הפתרון לבעיית היהודים לא יכול להיות פתרון של יהודים בודדים, התבוללות של פרט זה או אחר לא תעזור, גם לא הגירה. הפתרון חייב להיות פתרון לאומי, פתרון כולל לכל העם היהודי. הפתרון שהציע הרצל היה: "תינתן לנו ריבונות בחבל כלשהו על פני האדמה שיספיק לצורכי עמינו המוצדקים. לכל השאר נדאג בעצמנו." כלומר, הקמת מדינה יהודית עצמאית בהכרה של המעצמות. הוא לא מציין טריטוריה מסוימת.

האפשרויות שעלו על הפרט היו א"י בה ישבו תורכים וארגנטינה בה הירש (עשיר יהודי) קנה שטחים. המצב היה כזה ש- 5% מכלל היהודים תמכו בהרצל ו- 95% התנגדו לרעיונותיו. בזכות 5% הללו המשיך הרצל בדרכו.

אחרי פרסום הדברים הרצל עושה 2 דברים:

  1. פונה בשנית ליהודים עשירים שדוחים שוב את הצעתו.
  2. פונה למדינאים בראשי מדינות להשיג שוב צ'רטר: בריטניה, גרמניה, סולטאן האימפריה העות'מאנית והאפיפיור. גם בניסיון זה הוא נכשל.

הקונגרס הציוני ה- I – באזל 1897

הרצל מכנס את הקונגרס במטרה לעלות על בימת ההיסטוריה את הבעיה היהודית. הוא רוצה שהעולם יכיר בכך שיש עם יהודי ושמגיעה לו ריבונות במדינה משלו.

קשיים בכינוס הקונגרס:

  1. מציאת מקום- בתחילה הקונגרס תוכנן להתקיים במינכן אך יהודי המקום פחדו מגילויי אנטישמיות ולכן הקונגרס התקיים בשוויץ שהיא מדינה ניטרלית.
  2. 2/3 מהיהודים חובבי ציון הם ממזרח אירופה. הייתה בעיה משום שהרוסים רצו לשדל את היהודים לרוסיפיקציה ולכן הרצל חשש שלא יתנו להם לצאת מרוסיה למען פעילות לאומית, אך לבסוף הותר להם לעשות כן.
  3. הרצל "לכלך" על התנועה הציונית ואמר שהם עשו את העלייה ה- I כ"גנבים בלילה" ולכן פחד שחובבי ציון לא יבואו לקונגרס.
  4. הציונות התחלקה ל- 4 זרמים: מדיני, מעשי, דתי ורוחני. כולם הסכימו על המטרה שהיא מדינה יהודית אך הם התווכחו על הדרך:
    א. הזרם המדיני- יחסים דיפלומטיים, בראשו עמד הרצל.
    ב. הזרם המעשי- צריך לקבוע עובדות בשטח.
    ג. הזרם הדתי- מדינה יהודית ע"פ ההלכה.
    ד. הזרם הרוחני- בא"י צריך לקום רק מרכז רוחני.

הרצל מצליח לאגד את 4 הזרמים לקונגרס אחד ובו לדון על הבעיות וליישב את המחלוקות. למרות שקרא לחובבי ציון "גנבים בלילה", הוא מצליח לשכנעם לבוא לקונגרס.

תוכנית באזל

בקונגרס הוחלט על התכנית הציונית בה נאמר: "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת (בית לאומי) בא"י, מובטח לפי "משפט הכלל".

משפט זה ניתן להבין בכמה משמעויות. הוא נזהר מן העות'מאנים והשתמש במונחים לא מפורשים ומסובכים:

  1. משפט הכלל- כלל העות'מאנים.
  2. משפט הכלל- כלל המעצמות.

משפט הכלל משתמע על 2 פנים, שוב בזהירות רבה מן העות'מאנים.

האמצעים להשגת המטרה

  1. פיתוח תכליתי של א"י ע"י יישובה ביהודים עובדי אדמה, מלאכה ומשלוח יד.
  2. ארגון היהדות ע"י מפעלים בהתאם לחוקי כל ארץ.
  3. הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית היהודית.
  4. פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמת המעצמות.

האמצעי הראשון סיפק את הציונים המעשיים והדתיים.

האמצעי השני סיפק את כולם.

האמצעי השלישי סיפק את הציונים הרוחניים.

האמצעי הרביעי סיפק את הציונים המדיניים.

הקונגרס סיפק את כל זרמי הציונות בסופו של דבר.

מנגנונים ארגוניים:

  1. ההסתדרות הציונית העולמית- מאחדת את כל אגודות הציונות.
  2. כל מי שמשלם מס חבר "שקל ציוני" רשאי להיות חבר בהסתדרות מעל גיל 18, גברים ונשים.
  3. המוסד העליון הוא הקונגרס הציוני, שמתכנס לעיתים קבועות ובוחר את נציגי התנועה.
  4. הקונגרס בוחר 2 מוסדות שמפעילים את הפעילות הציונית:
    א. הועד הפועל- מתכנס בשנים שבהן אין קונגרס.
    ב.  הועד המצומצם- מבצע את החלטות הקונגרס, בראשו עומד הרצל.
  5. מנגנונים פיננסיים- הבנק הלאומי, הקרן הלאומית, קק"ל (הקרן הקיימת לישראל).

הרצל ופעולותיו

פעל בשלושה מישורים: ספרותי, ארגוני ופוליטי- מדיני:

  1. המישור הספרותי- הרצל מפרסם 2 ספרים:

-מדינת היהודים- תיאוריה, 1896.

-אלטנוילנד- "ארץ ישנה חדשה- תל אביב", 1902, רומן.

  1. המישור הארגוני- הרצל ייסד את הקונגרס:

-הקונגרס- ב- 5 השנים הראשונות מתכנס כל שנה ולאחר מכן כל שנתיים.

-ההסתדרות הציונית העולמית.

-קק"ל

-בנק אנגלו פלסטיני- מנגנונים כספיים.

  1. המישור המדיני- הרצל מנסה לפגוש ולפנות לכל מי שמוכן להקשיב ולשכנע למטרתו המרכזית- הכרה בינ"ל. הוא פונה לשלוש ישויות.

אחד העם- אבי הציונות הרוחנית. האמין בשתי בעיות שיש לעם היהודי:

  1. צרת היהודים- אנטישמיות.
  2. צרת היהדות- התבוללות.

אחד העם היה ממתנגדיו של הרצל.

קיימת הגירה ממזרח אירופה לבריטניה והבריטים לא מרוצים מכך. הרצל מנהל עימם מו"מ ואומר להם שיתנו לו מקום ב"אי בתמורה לפתרון בעיית היהודים שלהם. בנוסף, היהודים יתנו לבריטים דריסת רגל במזה"ת, שחשובה להם לגישה לנמלי הים התיכון. הבריטים מציעים ליהודים שלוש אפשרויות:

  1. קפריסין- הרעיון לא יצא לפועל משום שהיו בעיות עם המקומיים.
  2. אל עריש- סיני, הרעיון לא יצא לפועל משום שהמקום מדברי, מרוחק ממים.
  3. אוגנדה- הצעה זו באה במקביל לפרעות קישינב בשנת 1903, ולכן הרצל נטה להסכים עם הצעה זו, למצוא מקלט מיידי ליהודים. הרצל חשב שהצעה זו היא הישג מדיני משום שלראשונה מעצמה מכירה בכך שליהודים מגיעה מדינה.

פרשת אוגנדה

הרצל מעלה את הצעת אוגנדה בפני הקונגרס השישי בשנת 1904. הוא מציין שאוגנדה היא לא הסכם סופי ושאפשר לחלוק עליו. "חובבי ציון" שבאו מרוסיה דחו על הסף את אוגנדה משום שאמרו שאין ציונות ללא ציון- א"י. נורדאו העלה את המושג "מקלט לילה"- פתרון זמני ודחוף לעם היהודי. ההצעה של הרצל בקונגרס גרמה לסערה. היו בעד ונגד התכנית:

-בעד- אומרי ההן:

    1. מצב היהודים בעולם קשה ולכן צריך למצוא פתרון זמני- "מקלט לילה".
    2. התומכים הנאמנים של הרצל כגון נורדאו, וולפסון ועוד, הולכים אחריו באש ובמים.
    3. העיקר שתהיה מדינה ליהודים, לא כ"כ משנה איפה.

-נגד- אומרי הלאו:

    1. אין ציונות ללא ציון- זו בגידה.
    2. אם ישבו באוגנדה- מדינות העולם לא יסכימו לתת מדינה נוספת ליהודים.
    3. אשליה- התפקיד של הציונות הוא לשחרר את עם ישראל מאשליות.

בסוף הקונגרס הוחלט בעד לשלוח ועדת חקירה לבדוק את התנאים וההסכמים. אחרי הקונגרס הרצל נפטר ממחלת לב. בסופו של דבר ועדת החקירה הגישה לקונגרס השביעי (שנת 1906) את המסקנות שאמרו בין השאר שאוגנדה מבחינת התנאים, לא מתאימה להקמת יישוב.

מאז הקונגרס היה נעול רק על א"י.

פעילותיו במישור האישי של הרצל

-1895  הוא כותב "קול קורא" לבני משפחת רוטשילד, משפחה יהודית עשירה במטרה שיתרמו כספים לארגון התנועה הציונית.כאן הוא ניתקל בסירוב .

-1896 סיפורו המפורסם "מדינת היהודים" .

-1897     מוציא לאור עיתון "העולם" בו מפרסם מאמרים שקשורים לציונות, מטרתו להשיג תמיכה של יהודים לתנועה הציונות ולמאבק במתנגדיו.

-1902 מפרסם רומן "ארץ עתיקה חדשה" המתאר את ארץ ישראל בעיניהם של 2 יהודים 

           שמתארים אותה כארץ מודרנית מפותחת, טכנולוגית, משגשגת כלכלית ותרבותית.

פעילותו המדינית של הרצל

לאחר קונגרס באזל הרצל מבין שהטריטוריה היחידה שהיהודים רוצים זה ארץ ישראל.

מאותו רגע הוא מנסה הכל כדי להשיג צ'רטר .א"י נמצאת תחת שלטון הטורקי וכדי להשיג את הצ'רטר הוא צריך לפעול אצל הסולטאן הטורקי או אצל המקורבים אליו. פעילותו של הרצל היתה גדולה.

הוא פנה לקיסר הגרמני שהיה חברו של הסולטאן בתקווה שזה יפעל למען השגת המטרה, הרצל מבטיח בתמורה לפתור את בעיית היהודים בגרמניה ברגע שתיהיה טריטוריה אז כולם יעברו למדינה משלהם .

הרצל נפגש עם הסולטאן הטורקי, הוא ידע שהאימפריה העותמנית בקשיים כלכליים אז הבטיח לסולטאן כסף. הרצל קיווה להשיג את הכסף מיהודים אירופה העשירים אך הוא ניתקל בסירוב- אז פגישותיו עם הסולטאן הטורקי והקיסר הגרמני נכשלו.

הרצל פונה לבריטניה שהייתה בעלת שטחים באזור א"י (מצרים), הם הציעו לו את תוכנית "אל עריש" תוכנית זו גם לא הצליחה היות והמקום לא ראי להתיישבות.

באותה תקופה אנטישמיות יהודי רוסיה גברה והרצל פונה לשר החוץ/פנים הרוסי בכדי לתור את בעיית היהודים .  הוא מבקש מהשר הרוסי לפעול אצל הסולטאן הטורקי ובאותו זמן לאפשר את פעילות הציונית ברוסיה שהייתה אסורה עקב חוקים אנטישמיים.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved