Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ה', 22/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
הנחת היסודות לבניית בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל - סיקינג

הנחת היסודות לבניית בית מולדת לעם היהודי בא"י

ראשי > היסטוריה > הנחת היסודות לבניית בית מולדת לעם היהודי בא"י

 מה היה בארץ?

  1. ערבים- חיו בכפרים ובערים: עכו, יפו, צפת, חיפה וירושלים.
  2. שלטון עות'מאני בא"י.
  3. "היישוב הישן"- 15,000 יהודים שהתרכזו בארבע ערי הקודש: טבריה, חברון, צפת, וירושלים. היישוב היה דתי של מגורשי ספרד, אשכנזים ומזרחיים, שחשבו שהכי טוב לקיים את צרכי היהדות בא"י. הם התפרנסו מכספי החלוקה- תרומות של יהודים עשירים.

העליה הראשונה (1882-1904)

מהם הגורמים לעליה הראשונה?

  1. מצבם של היהודים במזרח אירופה, אנטישמיות, גזירות השלטונות, פרעות- "סופות בנגב".
  2. הזיקה ההיסטורית- הקשר המיוחד לא"י. רעיונות לאומיים- "חיבת ציון".

60,000 יהודים יצאו לעלות לא"י. בגלל הקשיים 15,000 חזרו לרוסיה.

לעליה הראשונה היו שני גלים:

  1. שנות ה- 80: "סופות בנגב".
  2. שנות ה-90: בשלטונות ברוסיה התירו עליה ליהודים. הם ביטלו את זה לאחר זמן מה.

מאפייני העולים

ארצות המוצא: רוסיה, רומניה, גליציה. גיל ממוצע: בעלי משפחות בגיל העמידה וקבוצה קטנה של רווקים צעירים. השכלה: משכילים, השכלה תיכונית ומעלה. מקצועות: סוחרים. הם היו סוציאליסטים, תמכו במהפכת העבודה- הפיכה מאנשים שמרביתם סוחרים למרביתם עובדי אדמה. מצב דתי: דתיים, שומרים. צורת התיישבות: מושבות.

הקשיים בהם נתקלו העולים

  1. חסרי ניסיון בעבודת אדמה.
  2. השלטון העות'מאני.
  3. תנאי מזג אוויר+ בצורת.
  4. מחלות- יתוש האנופלסß מלריה, קדחת.
  5. התנכלויות מצד ערבים.
  6. מחסור במים.
  7. מחסור בתשתיות- דרכים, תקשורת, בריאות, תברואה וחינוך.

כיצד נחלצו מן הקשיים

  1. "בקשיש"- שוחד.
  2. חסות של קפיטולציות (קונסולים זרים) כגון גרמניה, צרפת ובריטניה.
  3. רוטשילד, יק"א.

6,000 מתוך 30,000 העולים בחרו בצורת התיישבות הקרויה מושבה. זהו יישוב חקלאי המבוסס על בעלות פרטית על הבית, הקרקע והמשק. בתחילה היו מושבות שהתנהלו בצורה שיתופית. האדמות לא חולקו בין המתיישבים אלא עובדו במשותף ובהמשך נעשתה חלוקה וכל אחד רכש לעצמו את חלקות האדמה שהיו בבעלותו.

שיטת האפוטרופסות

נגד:

  1. קיבלו קצבה חודשית בין אם הייתה תוצרת או לא ולכן האיכרים הפכו עצלים.
  2. התנהגות הפקידים כלפי האיכרים הייתה משפילה ולעיתים אכזרית.
  3. הפקידים לא היו יהודים, הם לא הבינו את הרעיון שעומד מאחורי המפעל הציוני.
  4. הם הביאו תרבות (צרפתית) זרה.

בעד:

  1. התמיכה הצילה את המפעל הציוני ואפשרה את קיומו- בלעדיה הוא היה נכשל.
  2. האיכרים רכשו ניסיון בעבודת אדמה ובניהול מושבות.
  3. זו לא הייתה פילטרופיה (קבלת תרומות מבלי לעבוד תמורתן).
  4. הכניסו שיטות חקלאיות ותעשיות חדשות- יין, שמן.

אליעזר בן יהודה- מחייה השפה העברית

תפיסתו האידיאולוגית

הדוגמא של עמי הבלקן עוררה אצל אליעזר בן יהודה את הרעיון של תחיית עם ישראל על אדמתו ההיסטורית שכן הוא ראה שעמים קטנים ומיעוטי תרבות משתחררים אז מדוע שגם עם ישראל לא ישחרר. הוא יצא משולש רעיונות:

לכן הוא פעל להחייאת השפה העברית כשפה חייה ומדוברת. הוא הוציא אותה מהספרים לרחוב. הוא חשב שבלי לשון עברית חייה ומדוברת בפי העם היושב בארצו לא תהיה אפשרות של תחייה מדינית ותרבותית.

פעולותיו של אב"י להחייאת השפה העברית

  1. הוא ייסד עיתון בשם "הצבי" שבו הביע את דעותיו בדבר הצורך להחיות ולחדש את העם ולשונו.
  2. הוא הקים אגודה בשם "שפה ברורה" להפצת השפה העברית. בהמשך האגודה הפכה לוועד הלשון העברי ולאקדמיה ללשון עברית.
  3. הדבר החשוב ביותר שעשה הוא כתיבת מילון הלשון העברית החדשה והישנה.
  4. הטיף ללימוד בעברית וייסד בתי ספר המלמדים בעברית ואף לימד באחד מהם.

התחלת החינוך הלאומי

במשך כמה שנות העלייה הראשונה התגבש החינוך הלאומי. בית הספר העברי הראשון הוקם בשנת 1887 בראשל"צ ובעקבותיו הלכו שאר המושבות ועד סוף המאה ה- 19 היו בארץ 20 בתי ספר שלמדו בהם ערבית. מייסדי בתי הספר היו צריכים להתגבר על העדר ספרי לימוד, תוכניות לימודים, מורים יודעי עברית ומינוח בעברית. בשנת 1909הוקמה הסתדרות המורים שמטרתה הטבת מצב החינוך בא"י, השלטת הלשון העברית כלשון יחידה ומתן צביון לאומי לבתיה"ס בארץ.

עליה שנייה (1904- 1914)

כרטיס ביקור

  1. ארץ מוצא- רוסיה.
  2. הגורמים לעלייה:
    • מניע אידיאולוגי- מהפכה סוציאליסטית, כלומר שוויון בין המעמדות ומהפכה בתעסוקה, עבודת כפיים ועבודת אדמה.
    • פרעות קישינב ברוסיה- 1903.
    • תשובה לאוגנדה- מעשים ולא דיפלומטיה, רק א"י.
  3. גילאים:

§         75 אחוז עד גיל 25 בוגרי תיכון/ אוניברסיטה, רווקים אידיאליסטים ללא רכוש.

§         25 אחוז כמו העלייה הראשונה.

  1. מספר העולים- 33,000 מתוכם 3,000 פנו לחלוציות והשאר ליישוב הישן.
  2. תפיסת העולם- תפיסת העבודה, א.ד. גורדון עלה בגיל 48 ונהייה מנהיג עובדים ופועלים: "בעבודה לקינו בעבודה נרפא". הציונות כהגשמה של "היהודי החדש", חברה יהודית חדשה, תרבות חדשה על בסיס עבודה ויצירה עצמית. אחד הרעיונות המרכזיים היה רעיון העבודה בייחוד עבודת אדמה לא רק כתיקון עוול חברתי- כלכלי אלא גם כעיקרון חיים.

המאבק על כיבוש העבודה

החלוצים מגיעים לארץ והאיכרים מסרבים לקלוט אותם כעובדים. לקושי זה שנוסף על קשיי העלייה מספר סיבות:

  1. סיבה כלכלית: החלוצים דרשו שכר גבוה על עבודה פחות טובה. הערבים שעבדו בבית ובשדה היו מנוסים וצייתנים יותר.
  2. סיבה ציבורית: החלוצים רצו להשמיע את דעתם ולהשפיע על אורח החיים במושבה ועל חיי הציבור. החלוצים היו חילוניים בעוד חלק ניכר מהאיכרים היו שומרי מצוות והם חששו שההשפעה של החלוצים על ילדיהם היא לתרבות רעה.
  3. סיבה אידיאולוגית: החלוצים האמינו בשוויון זכויות וסוציאליזם. האיכרים האמינו בכך שמה שהם מרוויחים זה שלהם.

לכיבוש העבודה שני צדדים:

  1. חיצוני- לכבוש את העבודה מהערבים ולהפוך אותה לעבודה עברית.
  2. פנימי- הסתגלות לתאי עבודה בתנאים קשים.

כיצד התגברו על הקשיים?

כדי להתגבר על הקשיים הם מקימים מפלגות פועלים. הם הקימו שתי מפלגות: "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון". תכליתם של מפלגות אלו היא תמיכה ארגונית, משום שהעות'מאניים לא הרשו התארגנות פוליטית. הם דאגו לעבודה, מזון, מכבסות, רפואה, ספריות, הכשרות מקצועיות וכד'. הדבר השני שהם עשו זה הקמת "גדודי עבודה". הם עבדו בייבוש ביצות, סלילת כבישים וכד'. הם התגוררו יחדיו באוהלים והוקפצו יחדיו לעבודות מזדמנות.
כיבוש השמירה

האנשים ששמרו על המושבות היו הערבים. בימי רוטשילד הפקידים נתנו לערבים לשמור, שהם העלימו עין. בעיר הומל בריסה היו פרעות וחבורה של אנשים משם, עלו לארץ בשנת 1905 ובאו עם אידיאולוגיה לשמור על הארץ ועל כיבוש השמירה מן הערבים. בשנת 1907 הם הקימו ארגון הגנה ראשון בשם "בר- גיורא" שתפקידו לכבוש את השמירה מן הערבים. הם הקימו את בר גיורה ביישוב בשם סג'רה. היהודים, שלא היו רגילים להילחם למדו מן הערבים איך לשמור, להלחם ולהתלבש לשמירה. "בר- גיורא" היו מספיק חכמים כדי להראות לערבים "מי הבוס" ויחד עם זאת לכרות עימם בריתות. הם עשו זאת בשני שלבים כאשר בשלב הראשון הם הראו לערבים שגם הם יכולים, ובשני כרתו בריתות עימם, שמרו ביחד, וישנו עימם באוהלים. הארגון היה חשאי והעות'מאניים אל ידעו על קיומו. הם החלו את עבודתם בגליל התחתון וכבשו שם את השמירה ולמעשה הוכיחו את עצמם. הם הגיעו אח"כ למרכז הארץ ולאור הצלחתם מושבות נוספות רצו את שירותם. לאחר מכן, הארגון גדל והפך מ"בר גיורא" לארגון "השומר" (שנת 1909).

צורות ההתיישבות בעליה השנייה

 נוצרו מספר צורות התיישבות חדשות: הקולקטיב בסג'רה, החוות הלאומיות, הקבוצה בדגניה, הקואופרציה במרחביה והעיר ת"א. כל צורות ההתיישבות פרט לת”א היו חקלאיות.

  1. הקולקטיב- עבודת אדמה בשיתוף הפועלים ללא מנהל עבודה חיצוני ועל אחריותם.
  2. החוות הלאומיות- בקונגרס הציוני השביעי הוקם זרם בשם "הציונות הסינטטית: שחיבר בין הציונות המעשית לציונות המדינית ובראשו עמד חיים וייצמן. הזרם הזה בקונגרס השמיני הקים את "המשרד הארץ- ישראלי" שהוא הזרוע המעשית של הקונגרס בא"י. היא בצעה את החלטות הקונגרס בא"י והיוותה כמעין שגרירות. תפקידו לרכוש קרקעות ולקדם את א"י. המשרד הארץ- ישראלי יזם למעשה את החוות הלאומיות שהן חוות שבהן הכשירו את העולים לעבודות חקלאיות ולהסתגלות לתנאים בארץ. הראשונה בחוות- כינרת, שבה הייתה רחל המשוררת. חוות אלה נתנו לעולים הזדמנות להשגת הון ייסודי להתחלת החיים.
  3. הקבוצה בדגניה- היא קבוצה שיצאה מן החוות הלאומיות, בהן היו סכסוכים בין הפועלים למנהלי החוות בגלל רצון הפועלים בניהול עצמי. אתור רופין שבא לעזור בפתרון הבעיה, הסכים למסור לידי 6 פועלים את אדמות אום ג'וני (ליד הכינרת) כדי שיכשירו את המקום, על אחריותם ובעצמם בשביל קבוצה שתתיישב שם בעתיד. הם חיו במקום כשנה והצליחו. הם סיימו את השנה ברווח ועזבו ובמקומם התיישבה במקום קבוצה ליישוב קבע בשם "הקומונה החדרתית". הקבוצה בחרה את "דגניה" כשם למקום בגלל 5 סוגי הדגן שהיו במקום. הם חיו חיי שיתוף מלאים. הקבוצה היא אם הקיבוץ.
  4. הקואופרציה במרחביה- רעיון זה נוצר בקונגרס גם כן ע"י אופנהיימר פרנץ. היא כוללת שני רעיונות: שיתוף ויוזמה פרטית. הם חשבו ששיתוף מוריד את המוטיבציה וכלן נתנו להם לחיות בשיתוף יחד עם יזמות פרטית. הרעיון הלך כך: בהתחלה קנו שטח, מיכון חקלאי וזרעים. לצד השטח היו להם מגורים. לאחר שהקבוצה מתבססת השטח מחוק לשניים כאשר חלקו הראשון הוא על אדמות משותפות שהכול בהן נקנה ומשווק ומעובד ביחד. מי שרצה, לקח הלוואה מן הקופה המשותפת וקנה לעצמו בית לבד בחלק השני, בו עיבד את אדמתו בנפרד כתוספת לעבודה המשותפת וחי בנפרד מן השאר.

העיר ת"א- בקרב העולים בעלייה השנייה היה רצון להתגורר בעיר מודרנית, אירופאית, עם תשתיות ביוב ורחובות רחבים, לא כמו ביפו. לכן, קבוצה של אנשים מיפו יצאו לבנות עיר חדשה, מרחק מיפו. היא הוקמה ע"י בעלי מלאכה וסוחרים שהקימו קופה משותפת ויחד עם תרומה מקק"ל בנו את ת"א ליד יפו.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved