cking

  יום ש', 25/10/14

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
אליהו נאווי - המסמר - סיקינג

המסמר

ראשי > ספרות > המסמר

המסמר הוא סיפור עממי שנושאו העיקרי בא להראות שבשל מסמר אחד יכול אדם לאבד את ביתו. סיפור זה רווח בחברה הערבית בשם "המסמר של ג'וחא".

מהלך הסיפור:
בסיפור "המסמר" מסופר על מוסלמי בשם אבו חאלד שגר בכפר ערבי.
 כל הקרובים והידידים של אבו חאלד כל הזמן צחקו עליו ואמרו לו:
"אבו חאלד, הגיע הזמן שתחליף את הבית שלך. הילדים שלך כבר גדלו וכאשר יבוא אליך ידיד,  לא יהיה לך מקום לארח אותו", כולם חשבו שחאלד נשאר בביתו אך ורק בגלל שהוא קמצן - שכן בית זה שייך לאביו.

חאלד בסך הכל היה מעוניין בבית מכובד יותר שבו יהיה מקום לארח אורחים ותהיה גדר עם חצר, בור מים וסככה שיוכל לקשור בה חמור. חאלד מוצא בית למכירה במחיר נמוך של שמונה מאוד דינר, כאשר ידידיו של חאלד שומעים על מחיר הבית מתפלאים מאוד וטוענים לבטח כי הבית מקולל.

חאלד פוגש את עבדאללה, בעל הבית שנשבע לחאלד כי ביתו אינו מקולל וכי הוא מסודר, נקי ומשופץ. לפני שחאלד קונה את הבית עבדאללה מציב לו תנאי:
"ישנו מסמר שנעוץ בקיר חדר האורחים שאותו איני מוכר לך" - עפ"י התנאי מסמר זה נשאר של עבדאללה ולחאלד אסור לגעת בו. חאלד מסכים לתנאי וקונה את הבית בשמחה רבה.
לאחר שעה, באמצע הלילה, נשמעת דפיקה בדלת הברזל, חאלד פותח את הדלת ותוהה לגבי רצונו של עבדאללה, הוא שואל אותו אם שכח משהו בבית? עבדאללה עונה בשלילה, הוא הגיע כדי לבקר את המסמר שלו. חאלד מכניס את עבדאללה (
"בבקשה, היכנס").

יום למחרת אורחים וחברים הגיעו כדי לראות את הבית החדש של חאלד, בעוד הם יושבים ומשוחחים מגיע שוב עבדאללה, תולה את הכפייה שלו על המסמר ויוצא מן הבית. הדבר הפך לשגרה כאשר עבדאללה הגיע כל יום ותלה משהו אחר על המסמר שלו.

שגרה זו הטרידה מאוד את חאלד ששמר זאת בליבו מחשש שחבריו יצחקו עליו. עבדאללה מבקר את מסמרו במשך שנים, גם כשבני הבית נסעו, לקח עבדאללה מפתחות כדי שיוכל לבקר את מסמרו.
יום אחד מגיע עבדאללה עם כלב, חאלד התפלא ושאל מה עושה כאן הכלב? בתשובה ענה לו עבדאללה כי הוא מעוניין לקשור אותו אל מסמרו.
הבאת הכלב והרצון להשאירו הרגיזה מאוד את אבו חאלד שטען בכעס כי החיה מסוכנת לילדים והוא אינו יכול להכניס אותה לביתו, עבדאללה עונה לו: אתה יכול להאכיל את הכלב.

לאחר דברים אלה אבו חאלד מאבד את סבלנותו ומחליט לקחת צעד קיצוני: "זקן נוכל, בואו נערים, נצא מן הבית, אני מוותר על רכושי, על כספי ועל ביתי , רק שלא אראה אותך ואת המסמר הארור שלך". 

אבו ח'אלד:
אבו ח'אלד מתואר כאדם טיפש וקמצן ,
עבדאללה מצליח לנצל שתי התכונות הללו לתועלתו. הוא, כמובן אדם מושחת ומרושע, אך הסיפור מגנה דווקא את קורבנו התמים שנפל בפח. בתחילה  מתייחס אבו ח'אלד לאהבתו הרבה של עבדאללה למסמר בתמיהה משועשעת. בהמשך הסיפור הופך עבדאללה לאורח מקובל במשפחה, שותף קבוע למאכל ולמשתה. מצב זה, אף כי ודאי גורם לו נחת רוח, אינו מספק אותו, שהרי הוא משתוקק  לכבוש לעצמו מחדש את הבעלות על הבית. לשם כך עליו להפוך את מטרד המסמר לבלתי נסבל.
את זאת הוא עושה ע"י קשירת הכלב הפראי אל המסמר. עתה, כאשר המסמר "הפך" לכלב, שאותו צריך להאכיל ולפייס, איבדו אנשי הבית את תחושת הביטחון והשלווה שהבית אמור להעניק לדייריו, לכן לא נותר לדיירים החדשים אלא לעזוב את הבית.

הכל קורה בגלל מסמר קטן. אולם המסמר הוא רק משל. אפשר להשוותו, לדוגמה,  לאותיות הקטנות  של חוזה כתוב, שעליהן נוטים בני אדם לדלג כאשר באים לחתום על חוזה או עסקה. השוואה זו יכולה להראות לנו כי לא רק טיפש אחד כאבו ח'אלד עלול ליפול בפח. סיפור זה בא ללמד אותנו על דרך ההגזמה ההומוריסטית - לקח מעשי ומועיל.

האמרה "כמו המסמר של ג'וחא":
כוונתה של אמרה זו היא להזהיר אנשים שלא לאפשר לאדם זר עילה, ולו הקטנה ביותר, לדרוש חזקה על רכושם.
אמרה זו היא למעשה  אזכור של סיפור עממי נפוץ בעיבודו של אליהו נאווי. סיפור זה מדגים כיצד
בשל מסמר אחד קטן יכול אדם לאבד את ביתו.


צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2014 CKing. All rights reserved