Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום א', 25/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
יהודה עמיחי - אלוהים לא מרחם על ילדי הגן - סיקינג

אלוהים לא מרחם על ילדי הגן

ראשי > ספרות > אלוהים לא מרחם על ילדי הגן

השיר "אלוהים מרחם על ילדי הגן" של יהודה עמיחי הוא שיר לירי קצר המורכב משלושה בתים שבכל אחד מהם תמונה לשונית עשירה, שיר זה מבטא חוויה אישית והמסר שבו אינו חד משמעי כלומר יש ביטויים המעוררים קונוטציות שונות לדוגמה: "נאסף אל עמו".
כשאנו הקוראים קוראים את כותרת השיר שהיא גם השורה הראשונה שלו, נדמה לנו שלפנינו שיר שכולו תכלת ופריחה על אל רחמן וילדי גן חביבים, אך כשממשיכים בקריאת השיר מתברר כי הדברים שהוא מביא מתייחסים למבוגרים מופקרים נפשית בעולם אכזר שאין בו רחמים.

בית ראשון:
בבית זה מתוארת תמונת תחנת איסוף בעת מלחמה. האווירה היא פסימית, האל זונח את עולם המבוגרים אשר זוחלים בחול, (דו משמעי, מנוגד לילדים שזוחלים על ארבע) המבוגרים זוחלים כי הם פגועים - החול לוהט ומכאיב. תחנת האיסוף מזכירה לכל ישראלי תמונת מלחמה אך היא יכולה להיות גם תחנת סוף החיים. המבוגר מגיע אל קץ חייו "על ארבע".
לטענת המשורר האל מפלה, הוא לא נוהג מידה שווה בכל ברואיו. האל מרחם הכי הרבה על ילדי הגן הקטנים, פחות מזה הוא מרחם על ילדי בית הספר, שהם יותר גדולים, ועל הגדולים (מבוגרים) הוא אינו מרחם כלל.  על-פי התפיסה המקובלת ככל שהאדם קטן וחלש יותר כך הוא זקוק ליותר הגנה ורחמים אך המשורר טוען אחרת, ניתן לראות את הפגיעה בדוגמה שמביא המשורר, בו המבוגרים זוחלים (פעולה צבאית) והם שותתי דם - פצועים פיזית ו / או נפשית מהמלחמה.

בית שני:
בבית זה ובבית האחרון עובר המשורר לשיר על הפצועים חסרי הישע, אלה שאוהבים באמת מתוך משאלה שעליהם כן ירחם האל.
בבית זה מתואר האילן המצל על הישן בשדרה הציבורית ונותן לו מעט הגנה, מעט צל. אך לא יותר מכך, אין בכך למנוע גשם וקור או פגיעה פיזית. הדימוי בא להראות אפשרות של רחמים מעטים שמעניק אלוהים למי שאוהבים באמת - אלוהים נותן להם "צל" כלומר מחסה אך לא נותן להם רחמים.

בית שלישי:
בבית זה ישנה מטאפורה המקשרת את אהבת האם שנשארת בזכרון כל אחד מאיתנו עם מטבעות כסף. לו היינו יודעים להעניק סולידריות, אהבה וחום לזולת היינו יכולים לבנות עולם רחום יותר.
"מטבעות החסד האחרונות"- הכוונה היא לנתינה לא חומרית, אלא רוחנית כמו של אם שמסמלת נתינה מתוך אהבה.
אם נדמה לקורא שהאשמה לחוסר הרחמים בעולם מוטלת על אלוהים, שאינו מחלק רחמיו בצדק, הרי הבית האחרון מעלה השערה אחרת. בני האדם אשמים, לא פחות, בהעדר הרחמים, בני האדם  לא מעניקים אהבה וסולידריות זה לזה.

השימוש במילה "אולי":
המשורר פותח את הבית השני והשלישי במילה "אולי" המבטאת את הרהורי המשורר
; ספק כלפי מעשי האל, המשורר מקווה להפוך את העולם לעולם חדש וטוב יותר.

אמצעים אומנותיים:
- מטאפורה: "מטבעות החסד האחרון שהורישה לנו אמא" - הערכים שירשנו מהורינו הם יגנו עלינו בעתיד, בעת צרה.
- האנשה: של האל, האל רחום - התנהגות דומה להתנהגות בני האדם.
-
חריזה: בבית הראשון ובשני יש חזרה על הצליל "דם".
- תמוניות: תאור המבוגרים כשהם זוחלים שותתים דם על ארבע בחול החם.
- תבניות חוזרות: המילה "אולי" חוזרת בבית השני וכן בבית בשלישי.
- דימוי: האילן - רחמי האל. הישן על הספסל - האנשים.
- אנלוגיה ניגודית: בין מלחמה לאהבה, בין ילדים לגדולים.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved