Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום א', 25/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
אנטון צ'כוב - הדוב - סיקינג

הדוב

ראשי > ספרות > הדוב

"הדוב" הוא אחד ממחזותיו הראשונים של אנטון צ'כוב. "הדוב" מסמל דברים רבים שאנו רואים ביום יום. במחזה ישנם דברים רבים שנלקחו מהחיים היומיומיים.
מחזה זה מורכב ממערכה אחת בלבד, לכן הוא נקרא גם: "מערכון" אשר נחלק לתמונות כאשר המעבר מתמונה לתמונה מסמל התפתחות בעלילה ולעיתים שינוי של הדמויות המוצגות על הבמה.
במחזה מסופר על סמירנוב, בעלת אדמות אשר חודר לבידה ולחייה של אלמנה צעירה שנשבעה לשמור אמונים לבעלה גם לאחר מותו. סמירנוב מגיע כדי לגבות סכום כסף אשר בעלה של פופובה היה חייב לו עוד בימי חייו.  המפגש המפתיע בין השניים הופך מהר מאד למאבק משעשע בין המינים ובין המעמדות.
המערכון "הדוב" הוא מערכון קומי ויש בו הומור וצחוק המלווה אותו מתחילתו ועד סופו.

כותרת הסיפור ומשמעותה:
הכותרת אינה באה להסביר לנו את תוכן המחזה, ואי אפשר להבין ממנה דבר. ההסבר לכך שהכותרת כתובה כך הוא שבאחד מקטעי השיא של המחזה פופובה האלמנה קוראת לסמירנוב (בעל אחוזה) "חיה" ו-"דוב".
 

מוטיב "היפה והחיה"
מוטיב היפה והחיה
מסמל את הניגוד והמשיכה הבלתי הגיונית בין החיה ליפה.

החיה (סמירנוב) - סמל לגסות, פראות, כיעור. היפה (פופובה) - סמל ליופי, עדינות, רכות ורגישות.
שני הכוחות הללו נמשכים זה לזה למרות הניגוד שבינהם, ומשיכה זו מתפרשת פעמים רבות כבלתי מובנת, אבל, כנראה, שבכל אחד מאיתנו יש מעט מ"החיה", ומעט מ"היפה", ולכן, כדי ליצור איזון, האדם נמשך למישהו שהוא שונה ממנו.

כבר בתחילת המחזה אנו רואים את הניגודים החריפים בין סמירנוב (החיה) ופופובה (היפה) אך לקראת סוף המחזה, ישנה משיכה בין שני הניגודים המתפתחת לאהבה.

הדמויות במחזה, הסבר ותיאורים חיצוניים:
לנה איבנובנה פופובה- אלמנה שאבלה על בעלה וסוגרת את עצמה בביתה, דואגת להתאפר כל הזמן.

גריגורי סטפנוביץ' סמירנוב-בעל אחוזה בגיל העמידה שבא לגבות מפופובה כסף שבעלה המנוח היה חייב לו עקב קניית מספוא (אוכל לסוסים).

לוקא-המשרת של פופובה, ישיש (זקן).

המסכות בסיפור:
פופובה משחקת את עצמה "מסכנה" כי בעלה מת. היא אוהבת את המסכה של האישה האבלה. היא כל הזמן מזכירה לסמירנוב על מצבה הרגשי ואיך שהיא לא יכולה להתעסק בכסף, שעל זה מתבסס כל המחזה.

מצבים אבסורדיים במחזה:
פופובה רוצה להרוג את סמירנוב והוא מלמד אותה איך להשתמש באקדח. זהו מצב מגוחך, אבסורדי ולא הגיוני הגורם לנו לצחוק.

משחקי מילים ושיבושים במחזה:
משחקי המילים והביטויים שבהם משתמש סמירנוב כדי לתאר את הנשים ואת יחסו אליהן, גורמים לנו לצחוק. לדוגמה: "מצב נפשי" , "שכל של ציפור" , "פילוסוף בחצאית".

הגזמות:
התנהגותו של לוקא (המשרת הזקן של פופובה) היו מוגזמות, דבר שעורר צחוק.

סוג מספר:
במחזה זה אין סוג מספר, כי רוב המערכון הוא דיאלוג. בקטעים מסוימים המערכון הוא טריאלוג.
 

סיום המחזה:
המחזה מסתיים בכך שפופובה וסמירנוב מתנשקים ומתאהבים תוך כדי ריב ורצון לדו קרב. 

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved