Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ו', 20/10/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
יחזקאל - פרק ג' - סיקינג

יחזקאל פרק ג'

ראשי > תנ"ך > פרק ג'

פסוקים 1 – 3 – יחזקאל אוכל את המגילה

פסוק א' - "ויאמר אלי: בן אדם, את אשר תמצא אכול, אכול את המגילה הזאת ולך דבר אל בית ישראל."

אומר יחזקאל: ויאמר (ה') אלי: בן אדם (כנוי ליחזקאל - ראו הערה), את אשר תמצא (=כל מה שכתוב במגילה מלפנים ומאחור) אכול (=למד ושנן), אכול (=וכאשר תלמד ותשנן) את המגילה הזאת ולך (=אז תלך) דבר (=לדבר) אל בית ישראל.

הערה: יחזקאל מכונה "בן אדם" כדי שידע שהוא בן אדם ולא א-ל. וכן, בהמשך הספר, פרק כ"ח פסוק 2 כתוב: "ואתה אדם ולא א-ל". יחזקאל יכול לחשוב עצמו כך כי הוא ראה את מעשה המרכבה (פרק א').

פסוק 2 - "ואפתח את פי ויאכילני את המגילה הזאת."

ואפתח את פי ויאכילני את המגילה הזאת (=הקב"ה שם בפי את דברי המגילה הזאת).

פסוק 3 - "ויאמר אלי: בן אדם, בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני נותן אליך, ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק."   

ויאמר (ה') אלי: בן אדם, בטנך תאכל (את דברי המגילה ולא תקיא אותה, והכוונה: יחזקאל, זכור טוב את דברי המגילה ואל תשכח אותם) ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני אותן אליך (=כנ"ל), ואומר יחזקאל: ואוכלה (=אכן למדתי את המגילה הזאת) ותהי בפי כדבש למתוק (=ולמדתי אותה בחשק וברצון רב למרות שכל הדברים שכתובים בה הם דברי אסון וחורבן).

פסוקים 4 – 9 – תיאור בית ישראל המסרב לשמוע את דברי ה'

פסוק 4 - "ויאמר אלי: בן אדם, לך בא אל בית ישראל, ודיברת בדברי אליהם."

ויאמר (ה') אלי: בן אדם, לך בא (=לך ממקומך ובא) אל בית ישראל, ודיברת בדברי אליהם (=ודבר אליהם בלשון הקודש ולא בלשון הכשדים [=ארמית] שאליה הם הורגלו לדבר בגלל מושבם בגולה).

פסוק 5 - "כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח, אל בית ישראל."

והסיבה לכך שאינך צריך לדבר אליהם בארמית אלא בלשון הקודש היא כי לא אל עם עמקי שפה (=עם ששפתו עמוקה וקשה להבינה) וכבדי לשון (=כנ"ל) אתה שלוח (=אתה נשלח לדבר), (כי) אל בית ישראל (אתה נשלח לדבר, והם מבינים את לשון הקודש).

פסוק 6 - "לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם, אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך."

לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון (=פירוש בפסוק הקודם) אשר לא תשמע (=תבין) דבריהם (אתה נשלח) [כלומר אל תחשוב שעליך ללמוד לדבר בלשון ארמית כדי שגם הגויים אשר אינך מבין את שפתם יבינו את מה שאתה אומר], (ודע זאת שהריני נשבע) אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך (=אם לא [=אילו] הייתי שולח אותך אליהם [=אל הגוים] גם הם היו מבינים אותך).

פסוק 7 - "ובית ישראל לא יאבו לשמוע אליך כי אינם אובים לשמוע אלי, כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה."

אם כן הגוים היו שומעים לך ובית ישראל (=אבל בית ישראל) לא יאבו (=לא ירצו) לשמוע אליך כי אינם אובים (=רוצים) לשמוע אלי, כי (=אכן) כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה (=כל בית ישראל הם עקשנים שפשוט מסרבים באופן מוחלט לשמוע אלי). [ולכן גם לא יעזור לדבר אליהם בלשון הקודש.]

פסוק 8 - "הנה נתתי את פניך חזקים לעומת פניהם, ואת מצחך חזק לעומת מצחם."

הנה נתתי את פניך חזקים לעומת פניהם (=הנה אני נותן לך כוחות לא לפחד מהם ולא להכנע להם ולעמוד מולם בלי פחד), ואת מצחך חזק לעומת מצחם (=כנ"ל, וכפילות הדבר באה במילים שונות לחיזוק הענין).

פסוק 9 - "כשמיר חזק מצור נתתי מצחך, לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה."

כשמיר חזק מצור נתתי מצחך (=כמו השמיר [=ברזל] שהוא חזק יותר מהצור [=מהסלע] - כך אתן אותך להיות חזק יותר מישראל), לא תירא אותם ולא תחת (=תפחד) מפניהם, כי בית מרי המה (=כי הם אנשים שמורדים בי בלבד אבל לך הם לא יעשו רעה). [כלומר אם הם קשים - אתה תהיה קשה יותר מהם]

פסוקים 10 – 15 – יחזקאל מסיים את הנבואה ושב אל הגולים

פסוק10 - "ויאמר אלי: בן אדם, את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע."

ויאמר (ה') אלי: בן אדם, את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע (=לאחר שכל מה שאמרתי לך [בפסוקים ד' - ט'] יכנס לאוזניך, שמור זאת טוב בלבך ואל תשכח זאת).

פסוק 11 - "ולך בא אל הגולה, אל בני עמך, ודיברת אליהם ואמרת אליהם - כה אמר אד-ני ידוד: אם ישמעו ואם יחדלו!"

ולך בא (=ולך ממקומך ובא) אל (בני) הגולה, אל בני עמך, ודיברת אליהם ואמרת אליהם (=ותאמר להם פעם אחר פעם את הדבר הבא) - כך אמר אד-ני ידוד: אם ישמעו ואם יחדלו! (=אולי ישמעו ואולי יחדלו, כלומר: אולי ישמעו בית ישראל לדברי ה' ואולי הם יחדלו מלחטוא לה'!)

פירוש אחר ל"אם ישמעו ואם יחדלו" - ה' אומר ליחזקאל: בין אם הם ישמעו לדבריך ובין אם הם יחדלו (=ימנעו מלשמוע לך) אתה תאמר להם את דברי הנבואה הזאת! (לפי פירוש זה, מילים אלה הם דברים שאומר ה' ליחזקאל, ולא כמו בפירוש הראשון שאומר שאלה דברים שאומר יחזקאל לעם!)

פסוק 12 - "ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול: ברוך כבוד ה' ממקומו!"

אומר יחזקאל: (לאחר שה' סיים למסור לי את דברי הנבואה הוא ציוה את הרוח לשאת אותי אל הגולה) ותשאני רוח (=והרוח נשאה אותי), ואשמע (כשהרוח הניעה אותי) אחרי (=מאחורי) קול רעש גדול (של צבא השמיים שאומר): ברוך כבוד ה' ממקומו! (=מבורך כבודו של ה' מכל מקום שהוא נמצאו בו!)

הערה: יחזקאל לא באמת נלקח ע"י רוח, אלא הוא רואה את הכל במראה נבואי.

פסוק 13 - "וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה, וקול האופנים לעומתם, וקול רעש גדול."

מתאר יחזקאל את הרעש הגדול שהוא שמע: וקול כנפי החיות משיקות (=נוגעות או פירוש אחר: נוקשות, מתופפות) אשה אל אחותה (=כנף אחת בכנף השניה), וקול האופנים לעומתם (=וקולות האופנים מצטרפים לקולות כנפי החיות), וקול רעש גדול (=עד שנשמע קול רעש גדול).

פסוק 14 - "ורוח נשאתני ותקחני, ואלך מר בחמת רוחי ויד ה' עלי חזקה."

חוזר יחזקאל לתאר את המראה הנבואי: ורוח נשאתני (=והרוח שנשאה אותי) ותקחני (=לקחה אותי אל מקום אחר), ואלך (באותו מקום) מר בחמת רוחי (=ממורמר וכועס כי לא רציתי ללכת לנבא לישראל היושבים בגולה כי בכל אופן הם לא יקשיבו לי ורק יתרגזו מלשמוע את דברי) ויד ה' עלי חזקה (=אך כוחו של ה' גבר עלי והכריח אותי למלא את השליחות לבוא אליהם).

הערה: "בחמת רוחי" - ה"רוח" בביטוי זה יכולה לבטא את מצב רוחו של יחזקאל או את אותה רוח

שנשאה אותו, ואז שיעור הכתוב הוא: הלכתי למקום שהוליכה אותו הרוח ממורמר וכועס.

פסוק 15 - "ואבוא אל הגולה תל אביב היושבים אל נהר כבר, ואשר (קרי: ואשב) המה יושבים שם, ואשב שם שבעת ימים, משמים בתוכם."

ואבוא אל (בני) הגולה (אשר יושבים במקום בארץ בבל שנקרא) תל אביב (והם היו) יושבים על (=ליד) נהר כבר, ואשר (=וכאשר) המה יושבים שם (=ראיתי שהם יושבים שם), ואשב שם שבעת ימים (=אז ישבתי גם אני איתם 7 ימים), משמים בתוכם (=ישבתי שם שותק ולא דברתי אליהם).

הערה: לפי הקרי - שיעור הכתוב הוא: ואשב (במקום אשר) המה יושבים שם, ואשב שם (=ואני ישבתי) שם שבעת ימים.

פסוק 16 – פתיחה לנבואה חדשה

פסוק 16 - "ויהי מקצה שבעת ימים, ויהי דבר ה' אלי לאמר."

ויהי מקצה (=בסוף) שבעת ימים (ששתקתי ולא דברתי), ויהי (=ואז היה) דבר ה' אלי לאמר.

פסוקים 17 – 19 – תפקידו של הנביא הצופה כלפי הרשע וגורלו של הצופה ושל הרשע

פסוק 17 - "בן אדם, צופה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר, והזהרת אותם ממני."

ומובא דבר ה': בן אדם, צופה נתתיך לבית ישראל (=כמו הצופה שעומד במגדל ומזהיר את התושבים אם נשקפת להם סכנה - כך גם שמתי אותך לבית ישראל), ושמעת מפי דבר (=ולכן כאשר תשמע ממני דברי סכנות) והזהרת אותם ממני (=אז תזהיר אותם בשליחותי לחזור בתשובה).

פסוק 18 - "באמרי לרשע מות תמות, ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיותו - הוא רשע בעוונו ימות, ודמו מידך אבקש."

באמרי לרשע מות תמות (=אמרתי לך על הרשע שימות), ולא הזהרתו (=ואתה לא הזהרת אותו על כך שהוא ימות) ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיותו (=ולא דיברת אל הרשע להזהיר אותו מדרכו הרעה כדי שהוא ישאר בחיים) - (לכן) הוא רשע בעוונו ימות (=הנה הרשע ההוא יומת בעבור חטאו), ודמו מידך אבקש (=ואתה תקבל עונש על מיתתו כי אם היית מזהירו אולי הוא היה שב מדרכו ולא מת).

פסוק 19 - "ואתה, כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה - הוא בעוונו ימות, ואתה את נפשך הצלת."

ואתה, כי (=אם) הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה - הוא בעוונו (=בעבור חטאו) ימות, ואתה את נפשך הצלת (=ואתה לא תקבל עונש על מיתתו מכיוון שאתה הזהרת אותו).

פסוקים 20 – 21 – תפקידו של הנביא הצופה כלי הצדיק וגורלו של הצופה ושל הצדיק

פסוק 20 - "ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול, ונתתי מכשול לפניו, הוא ימות. כי לא הזהרתו - בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו (קרי: צדקותיו) אשר עשה, ודמו מידך אבקש."

ובשוב (=וכאשר יחזור בו) צדיק מצדקו [כלומר הוא ירצה להפוך לרשע] ועשה עול (=והוא יעשה מעשה רע כי הוא יחשוב שבזכות מעשיו הטובים שעשה בעבר ה' יסלח לו על המעשה הרע הזה), ונתתי מכשול לפניו (=את השכר שהיה מגיע לו לקבל בעולם הבא הוא יקבל בעולם הזה), (ובמכשול הזה) הוא ימות (=יאבד מהעולם הבא). מתחיל משפט חדש בפסוק: כי (=אם) לא הזהרתו - בחטאתו (=בעבור חטאתו הוא) ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה (=ולא יזכרו מעשיו הטובים בעולם הבא [אבל בעולם הזה הם יזכרו] ), ודמו מידך אבקש (=ואתה תקבל עונש על כך שלא הזהרת אותו, כי אם היית מזהיר אותו אולי הוא היה ממשיך במעשיו הטובים ולא חוטא).

פסוק 21 - "ואתה, כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק, והוא לא חטא - חיו יחיה כי נזהר, ואתה את נפשך הצלת."

ואתה (=אבל אתה), כי (=אם) הזהרתו (=הזהרת את ה) צדיק לבלתי חטא צדיק (=שלא יחטא מכיוון שהוא צדיק), והוא (באמת) לא חטא - חיו יחיה כי נזהר (מלחטוא), ואתה את נפשך הצלת (=ואתה לא תקבל עונש מכיוון שאתה הזהרת אותו). 

לסיכום הקטע של הצופים (ט"ז - כ"א) - אנחנו פוגשים 4 סוגי צופים, סוג 1 של רשע ו 2 סוגי צדיקים. בפסוק י"ח אנחנו פוגשים צופה שלא מזהיר את הרשע, והרשע לא שב בתשובה - בעקבות זאת הרשע ימות והצופה יענש על כך. בפסוק י"ט אנחנו פוגשים צופה שמזהיר את הרשע, ובכל זאת הרשע לא שב

בתשובה - בעקבות זאת הרשע ימות והצופה לא יענש על כך. בפסוק כ' אנחנו פוגשים צופה שלא מזהיר צדיק שהופך לרשע, ואותו צדיק לא שב מהחלטתו להיות רשע - בעקבות זאת אותו צדיק לא יזכה לעולם הבא, והצופה יענש על כך. בפסוק כ"א אנחנו פוגשים צופה שמזהיר צדיק שחושב להפוך לרשע, והצדיק לא עושה זאת - בעקבות זאת הצדיק יחיה (לעולם הבא) והצופה לא יענש.

נשאלת שאלה - מה כל הקטע הזה של הצופים קשור אלינו? מסביר המלבי"ם שיחזקאל לא רצה לדבר אל ישראל, והוא שתק, וה' אומר לו שעליו לדבר אל כל העם, ואל כל סוגי האנשים שיש בעם אפילו לאלו שלא ישמעו לך. ה' בקטע של הצופים מפרט ליחזקאל מה עליו לעשות ומה יהיה עונשו אם יסרב לכך.

פסוקים 22 – 27 – ה' מצווה את יחזקאל לחכות עם נבואתו עד אשר יאמר לו לדבר

פסוק 22 - "ותהי עלי שם יד ה', ויאמר אלי: קום צא אל הבקעה, ושם אדבר אותך."

ותהי עלי שם (=בתל אביב, שהוזכרה בפסוק ט"ו) יד ה' (=כח ה' שהכריח אותי לעשות מי שיצוה אותי), ויאמר (ה') אלי: קום צא (=קום ממקומך וצא) אל הבקעה [לא ברור איזו בקעה זו], ושם אדבר אותך (=איתך). [ויש 2 סיבות לכך שיחזקאל צווה ללכת לבקעה - 1) כדי שיתבודד ויהיה מוכן לנבואה. 2) מכיוון שהעם לא היו ראויים שתחול רוח ה' על יחזקאל כשהוא נמצא ביניהם.]

פסוק 23 - "ואקום ואצא אל הבקעה, והנה שם כבוד ה' עומד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר, ואפול על פני."

ואקום ואצא אל הבקעה, והנה שם כבוד ה' עומד ככבוד (=כמו דמות מראה המרכבה אשר ראיתי) על נהר כבר [וזה מתואר בפרק א'], ואפול על פני (כדי להשתחוות לה').

הערה: ה' חיכה ליחזקאל וזו מידת ענוה, כי אצל בני אדם, בד"כ התלמיד מחכה לרב ולא להפך. (רש"י)

פסוק 24 - "ותבוא בי רוח ותעמידני על רגלי, וידבר אותי ויאמר אלי: בא הסגר בתוך ביתך."

ותבוא בי רוח (=ונכנסה בתוך גופי רוח שהביא לי חוזק והתעוררות) ותעמידני על רגלי, וידבר (ה') אותי (=איתי) ויאמר אלי: בא הסגר בתוך ביתך (=בא ושב בודד בביתך בלי שום חברת אנשים).

פסוק 25 - "ואתה בן אדם, הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם, ולא תצא בתוכם."

ואתה בן אדם, הנה (תהיה סגור בביתך כאילו) נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם (=קשרו אותך בחבלים ואסרו אותך בהם בלי שתוכל לזוז), ולא תצא בתוכם (=ולא תצא להיות עומד בין גולי ישראל). [והסימן של הישיבה לבד והשתיקה האילמת בא להגיד ליחזקאל לא לדבר אל ישראל ולא להיות להם לאיש מוכיח, אלא רק כאשר ידבר ה' עמו ויפתח את פיו. אין הכתוב מודיע את הסיבה לציווים האלה.]

פסוק 26 - "ולשונך אדביק אל חיכך ונאלמת, ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה."

ולשונך אדביק אל חיכך ונאלמת (=אני לא אתן לך לדבר), ולא תהיה להם לאיש (אשר) מוכיח (אותם על מעשיהם הרעים) כי בית מרי המה (=כי הם אנשים מרדנים שבוודאי לא ישמעו לך). [ראינו את הביטוי "בית מרי" גם מקודם בפסוק ט'.]

פסוק 27 - "ובדברי אותך אפתח את פיך, ואמרת אליהם - כה אמר אד-ני ידוד, השומע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה."

ובדברי אותך (=ורק כשאני ארצה לשלוח אותך לדבר אליהם) אפתח את פיך, ואמרת (=ואז אתה תאמר) אליהם - כך אמר אד-ני ידוד, ואומר ה' ליחזקאל: השומע ישמע, והחדל יחדל (=מי שירצה לשמוע לך ישמע, ומי שירצה להמנע מלשמוע לך - ימנע), (ואין עליך להכריח אותם לשמוע אליך) כי בית מרי המה (=כי הם אנשים מרדנים ולכן הנח להם לנפשם).

הערה: ה' אומר ליחזקאל: "ואמרת אליהם - כה אמר אד-ני ידוד..." - כה אמר להם מה? לא כתוב בפסוק מה התוכן? אז ההסבר לכך הוא שמשמעות ביטוי זה היא לא להגיד דבר ספציפי, אלא זו הוראת קבע ליחזקאל להקפיד לדבר רק מה שה' יצוה אותו.

פירש אחר ל"השומע ישמע..." - שיעור הכתוב הוא כזה: ואמרת אליהם - כך אמר אד-ני ידוד: השומע (את תוכחת המוסר יזכה ש) ישמע (=הוא ישמע, כלומר הוא יחיה), והחדל (=והנמנע מלשמוע מוסר) יחדל (=ימנע מן העולם הזה, כלומר הוא ימות), כי (=אכן כל החדלים מלשמוע מוסר) בית מרי המה.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved