Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 16/08/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
חשבונאות לאומית - סיקינג

חשבונאות לאומית

ראשי > כלכלה >חשבונאות לאומית

החשבונאות הלאומית נועדה לתאר את פעילות המשק לאורך תקופה מסויימת.
בחשבונאות הלאומית אנו נבחין בין שני סוגים שונים של ריכוז מידע:

1. דו"ח רווה והפסד- דו"ח המתאר את זרם פעילות המשק במהלך תקופה. בדו"ח רווח והפסד נכללים סעיפים שונים כגון: פדיון (ערך המוצרים שנקנו), שכר ומשכורות לעובדים, קניות מפירמות אחרות, פחת, תשלומים להון (לדוגמה: דמי שכירות, טלפון),רווח לפני מס ולבסוף לאחר ניכוי המס מתקבל הרווח הנקי.
* חשוב לציין כי דו"ח רווח והפסד מחושב בסוף תקופה, לרוב שנה.
* כשמחשבים בדו"ח את הרווח של השנה יש לקחת בחשבון רק את ערך המוצרים שיוצרו השנה וערך חומרי הגלם שנקנו השנה.
לאחר שקיבלנו את הרווח הנקי בד"וח רווח והפסד יש לחשב את השימוש ברווח הנקי על-ידי דו"ח ייעוד רווחים. בדרך כלל חלק מהרווח הנקי מחולק בין בעלי המניות, לחלוקת רווח זו קוראים דבידנד. לאחר חלוקת הדבידנד נותרת בחברה יתרת רווח שלא חולק (רשל"ח), יתרה זו מועברת למאזן.


2. מאזן- דו"ח שבו מתארים את מלאי הנכסים וההתחייבויות של פירמה בנקודת זמן מסויימת.

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג)- התוצר המקומי הגולמי של המשק הוא ערך סך המוצרים (כיסאות, שולחנות, מחשבים..) והשירותים (קולנוע, הנהלת חשבונות..) הסופיים שהופקו במשק במשך שנה. התוצר המקומי הגולמי הוא מדד לרווחת הצרכנים.
כשאנו אומרים מוצרים סופיים הכוונה היא למוצרים שנרכשו בידי משקי הבית מתוך ההנחה שעצם הרכישה משקפת את אמונתם של משקי הבית שהמוצר תרם לרווחתם, אין לכלול בתמ"ג את ערך השוק של מוצרי ביניים המשמשים כחומר גלם בתהליך הייצור (לדוגמה: אלומיניום כחומר גלם לתעשיית המטוסים).

איך מודדים תוצר?

1. גישת המוצרים הסופיים

בגישה זו נמדוד את התוצר באמצעות דו"ח מקורות ושימושים שעליו נפרט בהמשך.

כיצד נדע מהם מוצרים סופיים?
א. מוצרים הנרכשים על-ידי משקי הבית בשנה מסויימת -  C -  צריכה פרטית.
ב. שירותים המסופקים על-ידי הממשלה - G - כל הוצאות הממשלה באותה שנה = צריכה ציבורת. דוגמאות: דלק לרכבים של שרי הממשלה ובורקסים על שולחן הממשלה נכללים ב- G.
ג. מוצרי השקעה המגדילים את מלאי נכסי ההון במשק - I - ההשקעה מביאה לגידול בפוטנציאל הצריכה העתידי. השקעה היא כל מה שכלל המשק עשה בכדי להגדיל את הציוד שלו (בניינים, מכונות, מלאי וכו').
ד. עודף ייצוא על ייבוא - Nx =  Ex - Im - אם יש לנו יותר ייצוא מאשר ייבוא יהיה לנו עודף ייצוא, אם הייצוא יהיה קטן יותר מהייבוא אז יהיה לנו עודף ייבוא או לחילופין עודף ייצוא שלילי.

מדוע מוצרי השקעה ועודף ייצוא על ייבוא נחשבים למוצרים סופיים?
השקעה היא הפניית חלק מהייצור השוטף להרחבת מלאי נכסי ההון של המשק במקום בצריכה. השקעה היא מוצר סופי מכיוון שאנו מסתכלים על נקודת זמן עתידית, לדוגמה בניית בית ספר, שנחשבת כהשקעה מגדילה את הרווחה שלנו בעתיד.
רמת הרווחה החברתית תלויה ברמת הצריכה הצפוייה בעתיד ולכן ההשקעה נחשבת כחלק מהמוצרים הסופיים.
אם למשל בונים בית ספר או בית חולים אז חברה קבלנית שזכתה במכרז הבנייה בונה את המתקן החדש ופעולה זו תכנס לערך המוסף של אותה חברה, הדבר שקול גם להכנסה הנובעת מכיוון שהחברה שבנתה את בית הספר או בית החולים משלמת שכר לעובדים.
הייצוא ייכנס לפדיון ממכירות והייבוא ייכנס לרכישות מחברות אחרות, ולכן הייצוא פחות הייבוא ייכנס לתוצר.
תמורת עודף הייצוא נכנס למדינה מטבע חוץ שבאמצעותו מגדילים את פוטנציאל הצריכה בעתיד ולכן זה מגדיל את הרווחה החברתית.
עודף הייצוא נקרא גם השקעה בחו"ל כך שסה"כ ההשקעה של המשק בחו"ל = ייצוא - ייבוא

חיבור של ארבעת הסעיפים א-ד שווה לתל"ג (תוצר לאומי גולמי) שהוא בעצם כל התוצרת שהמשק עשה בשנה מסויימת.

דו"ח מקורות ושימושים - דוח מקורות ושימושים הוא דו"ח שנועד להציג את המקורות שעומדים לרשות המשק ואת השימושים שניתן לעשות בהם כפי שנציג בטבלה הבאה:

C צריכה פרטית
G
צריכה ציבורית
I
השקעה גולמית
Ex-Im
עודף ייצוא
GNP תל"ג

 

 

 


* באופן ברור סך המקורות חייב להשתוות לסך השימושים.
כדי למצוא את התל"ן, NNP, (תוצר לאומי נקי) יש להוריד מהתל"ג את הפחת שמסומן באות D כלומר GNP - D =
NNP
פחת- השחיקה התקופתית בכושר הייצור של מלאי הון קבוע במשק. לדוגמה: בניינים, מכונות, כלי רכב וכו'.
בגלל הפחת פירמה שלא משקיעה "הולכת ונשחקת"
.

אם במשק סגור הסתכמו הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית והפחת ביותר מן התל"ג באותה שנה, ניתן להסיק כי ההשקעה הגולמית הייתה קטנה מהפחת.

2. גישת הערך המוסף

בגישה זו נמדוד את התוצר באמצעות חיבור של ערך מוסף פירמות + ערך מוסף ממשלה. התמ"ג שווה לסך הערך המוסף שהופק במשק (פירמות+ממשלה) במשך שנה.

מה זה ערך מוסף?
לדוגמה פועל ייצור שעובד בפירמה מסויימת קיבל תפוזים בשווי 5 ש"ח וייצר מהם מיץ תפוזים בשווי 10 ש"ח, הערך המוסף שלו יהיה 5 ש"ח.

ערך מוסף של פירמה = סך הפדיון של הפירמה / מכירות
                              -קניות מחברות אחרות
                              +גידול במלאי
                              -פחת
הערך המוסף של פירמה מתאר איך בעצם אנו עושים את הרווח הגולמי.

ערך מוסף של ממשלה = הוצאות על אספקת שירותים (הוצאות אלה מורכבות מתשלומי שכר וקניות מחברות פרטיות)
                               -(קניות מחברות פרטיות)
התוצאה של הוצאות על אספקת שירותים של הממשלה פחות הקניות מחברות פרטיות תתן לנו בעצם את כל תשלומי השכר של הממשלה שכן הוצאות על אספקת שירותים מורכבת מתשלומי שכר וקניות מחברות פרטיות כך שכשנוריד את הקניות מחברות פרטיות נשאר עם תשלומי השכר של הממשלה.

תשלומי השכר של הממשלה כוללים שכר בחשבון ההון וגם שכר בחשבון השוטף, מה ההבדל בין תשלומי שכר בחשבון ההון לבין תשלומי שכר בחשבון השוטף?
- תשלומי שכר בחשבון השוטף (התקציב הרגיל) הם תשלומי משכורת קובעים לדוגמה משכורת לאח בבית חולים, משכורת למורה בבית ספר.
- תשלומי שכר בחשבון ההון (תקציב הפיתוח) הם תשלומים כדוגמת שכר לפועל שבונה בית חולים חדש שהממשלה מעוניינת לבנות. תקציב זה נועד בכדי להשקיע במגזר הציבורי.

הוצאות הממשלה = הוצאה ציבורית = ערך המוצרים והשירותים שמספקת הממשלה על תשומות. הוצאות אלה כוללות גם את הצריכה הציבורית וגם את ההשקעה הציבורית, כלומר הוצאות הממשלה הם בעצם שכר וקניות במסגרת שני התקציבים: התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח.
מכאן שהוצאות הממשלה הם: G +I
g
G = שכר וקניות בתקציב הרגיל.
I
g = שכר וקניות בתקציב הפיתוח.

תשלומי העברה- תשלומי העברה הם חלק מהתשלומים של הממשלה בתקציב הרגיל אך אינם חלק מהוצאות הממשלה מכיוון שהם לא מיוצרים ע"י גורמי ייצור.
דוגמאות לתשלומי העברה: דמי אבטלה, מענק ילדים, תשלומי סעד, ריביות על אג"ח ממשלתי.

3. הכנסה נובעת

על-פי גישה זו התוצר שווה לסך ההכנסה הנובעת במשק למשך שנה. מה זה הכנסה נובעת?
הכנסה נובעת היא סך התשלומים לגורמי ייצור, שכר עבודה ותמורה להון. אם קודם לכן אמרנו שהערך המוסף של פירמה הוא איך בעצם אנו עושים את הרווח הגולמי אז ההכנסה הנובעת היא מה אנו עושים עם הרווח הגולמי.
הכנסה נובעת של פירמה = תשלומי שכר + תשלומים להון (דמי שכירות, דיבידנד, ריבית).
הכנסה נובעת של הממשלה = סך תשלומי השכר במסגרת שני התקציבים. (התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח).

הערך המוסף של הפירמות יהיה תמיד שווה להכנסה הנובעת של הפירמות כפי שנציג במאזן הבא:

הכנסה נובעת ערך מוסף פירמות
שכר ומשכורות xx (+)

דמי שכירות - רנטה xx (+)

ריבית xx (+)

מס חברות xx (+)

דיבידנד xx (+)

רשל"ח - רווח שלא חולק xx (+)

פדיון / מכירות xx (+)

קניות מפירמות xx (-)

מלאי פתיחה xx (-)

מלאי סגירה xx (+)

פחת xx (-)

 

xx הכנסה נובעת

xx ערך מוסף

 

 

 

 

 

 



עלות מכר- כמה עלה ליצרן לייצר את הסחורות שהוא מוכר = מלאי פתיחה +קניות מפירמות אחרות – מלאי סגירה.

מה ההבדל בין תוצר מקומי לבין תוצר לאומי גולמי?
תל"ג - תוצר לאומי גולמי. תמ"ג - תוצר מקומי גולמי.
תוצר מקומי מתייחס למקום הגיאוגרפי שבו מופק המוצר ותוצר לאומי גולמי זה תוצר שמתייחס לאזרחותם של משקי הבית המפיקים את המוצר.
לדוגמה פועל זר שמשתכר בשכר חודשי בישראל, ההכנסה שלו נכנסת גם בתוצר המקומי של ישראל וגם בתוצר הלאומי של אותה מדינה אליה הוא שייך.

הגדרות ונוסחאות:

* נטו = נקי, לאחר הורדת פחת .
* גולמי =  לפני הורדת פחת כלומר כולל את הפחת. 

Ig - סך כל ההוצאה על שכר ועל רכישה מפירמות במסגרת תקציב הפיתוח.
T
r - תשלומי העברה (
דמי אבטלה, מענק ילדים..)
T
i - סך המיסים הישירים.
T
dn - מיסים ישירים נטו. ההפרש בין המיסים הישירים ותשלומי העברה, כלומר מיסים ישירים פחות תשלומי העברה.
S
g - חיסכון הממשלה, אם מקבלים ערך חיובי הממשלה נמצאת במצב של חיסכון, אם מקבלים ערך שלילי יש גירעון.
S
p - חיסכון פרטי.
S
b - חיסכון עסקי.
Pi - הכנסה אישית, ההכנסה המגיעה לידי המשפחות.
Yd - הכנסה פנויה, ההכנסה שנותרת בידי המשפחות לאחר המיסוי.

תוצר מקומי נקי + יבוא = תצרוכת פרטית + השקעה נקייה + תצרוכת ממשלתית + ייצוא. Y+ M = C+I+G+X

תוצר מקומי גולמי- תוצר מקומי נקי + פחת.

תוצר לאומי גולמי (תל"ג) = תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) + הכנסות של גורמי ייצור מקומיים שנתקבלו בחו"ל פחות (-) הכנסות שנוצרו במשק על ידי עובדים זרים.

מיסים ישירים נטו Tdn מיסים ישירים (לא כולל מיסים עקיפים) פחות (-) תשלומי העברה = מס חברות + מס הכנסה מפרטים פחות (-) תשלומי העברה.

מיסים נטו Tnet מיסים ישירים נטו + מיסים עקיפים.

הכנסה פנויה Yd הכנסה מקומית + תשלומי העברה פחות (-) רווחים שלא חולקו פחות (-) מיסי חברות פחות (-) מס הכנסה על פרטים: Yd = Y – Tdn – Sb

הכנסה פנויה Yd  - תצרוכת פרטית + חיסכון פרטי: Yd = C + Sp

סכומם של החסכונות של כל אחד מהמגזרים שווה לחיסכון של המשק: S= Sp + Sg + Sb
S=Save

חיסכון הממשלה = S
g = Ti - G
חיסכון עסקי = Sb = רווחים שלא חולקו (של הפירמות במשק).
חיסכון פרטי =
Sp = Yd - C

סה"כ החסכון של המשק = S    = חסכון לאומי =   חסכון פרטי Sp + חסכון עסקי Sb + חסכון ממשלתי Sg.
ערך מוסף נקי של פירמה = פדיון – עלות המכר – פחת.
מיסים = מיסים על פירמות (מיסי חברות) + מיסים על משקי הבית (מס הכנסה על פרטים).
השקעה של המשק בחו"ל = יצוא – יבוא.
השקעה נקייה במשק (משק סגור) = השקעה נקיה בבניינים וציוד + שינוי במלאי + השקעה ממשלתית. = I
השקעה ממשלתית = שכר ומשכורת + ריבית + קניות מפירמות בתקציב הפיתוח = Ig.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved