Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ג', 17/10/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
בתי המשפט במדינת ישראל - סיקינג

בתי המשפט במדינת ישראל

ראשי > משפטים > בתי המשפט במדינת ישראל

את סמכויות בתי המשפט מסדירים שני חוקים: "חוק בתי המשפט" ו-"חוק יסוד השפיטה".

הערכאות השיפוטיות במדינה מחולקות ל-2:

1. בתי המשפט הרגילים שלהם יש את הסמכות לדון ברוב הסכסוכים.

2. ערכאות משפטיות להם יש סמכות מיוחדת לדון במקרים מסוימים: בית דין רבני, בית דין לעבודה, וכן הלאה.

בתי המשפט הרגילים מחולקים ל- 3 ערכאות:

1. בית משפט שלום

2. בית משפט מחוזי

3. בית משפט העליון

בית משפט שלום

כמות: יש עשרות בתי משפט כאלה כמעט בכל עיר.

סמכויותיהם: לדון בעבירות אשר עונשם עד וכולל 7 שנות מאסר (מבחינת חומרתם). שופט שלום יכול לדון מישהו על יותר שנים אבל בחיבור כמה עבירות שכל אחת בנפרד מתאימה למשפט בבית משפט שלום.

תביעות ממוניות: עד 2.5 מיליון ש"ח.

תביעות מקרקעין: על בעלות מקרקעין אין בכלל סמכות לבית משפט שלום, אך על חזקה בשימוש מקרקעין כן.

לבית משפט שלום יש סמכות לדון בתביעה כנגד תביעה שהוגשה בבית משפט שלום כדי לא ליצור כפילות ולמען הייעול כדי שאותה *בעיה לא תידון פעמיים בבתי משפט שונים.

הרכב: שופט אחד אלא אם החליט וקבע נשיא בית משפט השלום שהדיון יהיה בפני 3 שופטים (למשל תביעה כנגד אנשי ציבור) 

בית המשפט המחוזי

כמות: יש 6 בתי משפט מחוזיים בארץ: ת"א, ירושלים, נצרת, חיפה, באר שבע ופתח תקווה. סמכויותיו גדולות מאלה של השלום.

סמכויותיהם: עברות שעונשן מעל 7 שנות מאסר או מוות (בגידה למשל עונשה מוות).

תביעות ממוניות: תביעות שסכומם על 2.5 מיליון ש"ח ויותר.

תביעות מקרקעין: הן רק בסמכות בתי המשפט המחוזיים.

תביעה שכנגד תביעה שהוגשה במחוזי ולא משנה על כמה תידון גם היא במחוזי שוב כדי לא ליצור כפילות ולמען היעילות.

עניינים בהם ידונו רק במחוזי:

1.     ערעור על פסיקת בית משפט שלום.

2.     ענייני תשלומי מוסדות חינוך

3.     הרכבי המועצות המקומיות

4.     ענייני מכרזים

5.     ענייני תכנון ובניה

6.     מועצות אזוריות

7.     רישוי עסקים

ועוד...

הרכב: בדרך כלל שופט אחד למעט מספר מקרים בהם ישבו 3 שופטים המקרים המיוחדים:

1.     עבירות שעונשן מוות

2.     עבירות שעונשן מעל 10 שנות מאסר.

3.     ערעורים על בית משפט שלום.

4.     מקרים בהם מחליט נשיא בית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא בית משפט גבוה לצדק, סמכות זו בסעיף א בחוק יסוד השפיטה לדון בעניינים אשר הוא רואה בהם צורך לתת סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט אחר או של בית דין אחר. הוא נותן סמכות לבית משפט עליון לדון במקרים שיש חוסר צדק. החוק מנוסח בכלליות ונועד לאפשר לאדם שחושב שנפגע ממחדל של רשות לפנות לבית המשפט העליון. המטרה לאלץ את הרשויות להימנע ממעשים שיש בהם פגיעה בציבור.

כמות: הוא אחד ויחיד ומקום מושבו בירושלים.

סמכויותיו העיקריות: לדון בערעורים על פסיקת בית משפט מחוזי.

ערעור נוסף: למעט מקרים מסוימים יש זכות קנייה על ערעור נוסף למעט פסיקה של בית משפט לתביעות קטנות. זכות הקנייה היא אחת. אם למשל יש משפט בשלום ואחר כך ערעור במחוזי ועדיין התובע לא מרוצה אי אפשר להגיש שוב ערעור לעליון אלא במקרים מיוחדים ומסובכים במיוחד.

הרכב: בדרך כלל 3 שופטים למעט אם נשיא בית המשפט העליון או סגנו מחליט על הרכב גדול יותר (עד 13 שופטים).

יש סוגים של הליכים המיוחדים לבית המשפט העליון:

1.     דיון נוסף

2.     החלטה על משפט חוזר

דיון נוסף:

מוסבר בסעיף 30 בחוק בתי המשפט – בכל עניין שפסק בו בית המשפט העליון בהרכב של 3 שופטים ניתן יהיה לקיים דיון נוסף עם 5 שופטים בנסיבות הבאות:

א.      בית המשפט עצמו החליט בפסק הדין שהנושא ראוי לדיון נוסף.

ב.       על פי בקשה של אחד הצדדים

מהם אותם שיקולים האם לאשר או לא לאשר דיון נוסף?

1.    אם ההלכה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון

2.    כאשר מדובר בהלכה חשובה, חדשנית או קשה.

משפט חוזר:

רלוונטי למשפט פלילי בלבד.

סעיף 31 לחוק בית המשפט – נותן סמכות לנשיא בית המשפט העליון להורות על משפט חוזר בעניין פלילי שהיה בו פסק דין סופי או שהיה לאדם אפשרות לערער והוא לא ניצל אותה.

נערך רק במקרים הבאים:

-         בית המשפט מגלה שהראיות שהובאו במהלך המשפט הן שקריות או מזויפות ויש חשש שבלעדיהן הייתה התוצאה שונה ולטובת הנידון.

-         התגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות הצפויות לשנות את התוצאה ולא יכלו להיות ידועות במהלך המשפט.

-         אם מורשע אדם אחר על ביצוע אותה עבירה. כלומר, שני אנשים אשמים בפשע שברור שרק אחד מהם יכול היה לעשות. למשל אם אדם הורשע ברצח ולאחר זמן נמצא הרוצח האמיתי.

-         בכל מקרה של חשש לעיוות דין.

הערה: במשפט חוזר אי אפשר לפסוק יותר גרוע מהפסיקה הקודמת כלומר בכל מקרה יבואו לטובת הנתבע אם לא יקלו בעונשו או לא יזכו אותו.

קריטריונים לעתירה

-         זכות עמידה לעותר כלומר צריך להראות פגיעה בפן האישי.

-         הנושא צריך להיות שפיט, שניתן וראוי להכריע עליו במערכת שיפוטית. אין מקום למחלוקות אידיאולוגיות בבית המשפט. למרות שכיום בית המשפט כמעט נמנע מלומר על מחלוקת שהיא בלתי שפיטה.

-         על העותר להראות שהינו נקי כפיים. כלומר, מזמין את כל הצדדים שנוגעים לעניין ועלולים להיפגע מההחלטה. מוודא שהפרטים הרלוונטיים ידועים, כלומר אין להעלים פרטים. יש להראות שפעל העותר בכל הדרכים האלטרנטיביות ליישוב המחלוקת בדרכי שלום ושלא הייתה השהייה בהגשת העתירה.

העילות לעתירה לבג"צ

1.     חוסר סמכות. הרשות מענישה שלא מסמכותה בחוק.

2.     האם ההחלטה של הרשות המנהלית ניתנה מתוך מטרה זרה? מטרה שלא לשמה הוענקה לה הסמכות או מתוך טעמים עניינים. כלומר כאשר קיבלה סמכות מסוימת והיא מפעילה אותה למטרה אחרת.

3.     בדיקה נוספת – האם הפעולה נעשתה על פי עקרונות מנהל תקין ועקרונות צדק טבעיים?

1.    איסור משוא פנים- לא ידון בנושא אדם שיש לו נגיעה אישית.

2.    זכות השמיעה – העושה מעשה נגד אדם צריך לתת לו הזדמנות להתגונן, להציג עו"ד, ראיות,עדויות וכו'.

4.     שרירות לב – הכוונה שרשות לא שקלה שיקולים הנוגעים לעניין או שקלה שיקולים שלא קשורים לעניין.

5.     חוסר סבירות – בדיקת חוסר סבירות. כלומר בית המשפט אינו מנסה להתחקות ולראות מה ההחלטה הנכונה אלא בודק מה נמצא בתחום הסבירות, אם זה לא קיצוני. השופטים יכולים להיעזר במומחים ויועצים בתחום ובעצם לבדוק האם מה שנעשה הינו בטווח הסבירות.

6.     הפלייה – הייתה התייחסות שונה והשוני לא רלוונטי באותו עניין.

צדדים שמופיעים במשפט:

תובע ונתבע. כל אחד יכול לייצג את עצמו עצמאית או ע"י עורך דין עם ייפוי כוח.

ייצוג המדינה:

פרקליטות – גוף של משרד המשפטים שעובדים בה אלפי עורכי-דין. עיקר הייצוג הינו בבג"צ. בג"צ הינו אחראי על פיקוח המדינה ועל כן מעביר עליהם ביקורת.

1.     פרקליטות אזרחית שתפקידה לטפל בתביעות שיוזמת המדינה או שהמדינה נתבעת בעניינים אזרחיים.

2.     פרקליטות פלילית המעמידה לדין בגין מעשים פליליים. לא תמיד עו"ד מייצג אותה, לעיתים המשטרה. לה הסמכות להעמיד לדין ע"י תובע משטרתי (בעבירות קלות).

עתירות פליליות פרטיות:

הינן עבירות שמאפשר את סדר הדין הפלילי כלומר מאפשר לאדם פרטי להגיש קבילה למשטרה. למשל: איומים, עבירות קלות, הטרדות, הקמת רעש מטריד, השחתת פני מקרקעין, בריונות, עבירות מסוימות על זכויות יוצרים.

בכל שלב המדינה יכולה להחליט שהיא מנהלת את הדיון במקום הפרט.

בתי משפט מיוחדים:

בתי דין לעבודה:

1.     בית הדין האזורי לעבודה.

2.     בית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה

סמכויותיו:

1.     תביעות בין עובד למעביד שעילתם קשורה ליחסי עובד מעביד.

2.     תביעה שעילתה נעוצה במשא ומתן לקראת עבודה.

3.     סיום יחסי עבודה – פיטורים.

4.     לדון בתביעות בין צדדים שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצים מיוחד (הסכם בין ארגון של עובדים לארגון של מעבידים). יש חוק הסכמים קיבוציים שדן בתביעות בין הצדדים הנ"ל. לבית הדין יש סמכות גם לדון בסכסוך בין ארגון של עובדים לארגון של מעבידים.

5.     לדון בתביעות על זכויות סוציאליות, קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח לאומי.

6.     עבירות פליליות.

הרכב: בד"כ שופט אחד מקצועי + נציג עובדים אחד + ונציג מעבידים אחד. למרות שאינם שופטים מקצועיים במקרים אלה הבנתם את השכבות הנמוכות טובה מזאת של השופטים אשר מגיעים בד"כ מהשכבות הגבוהות. לכן הקימו את בית הדין לעבודה כך שחלק מהשופטים באים מהשטח ומכירים את התחום (ענייני עובדים, בעיותיהם וזכויותיהם).

החוק אומר שהנציגים האלה נאסרים לשפוט לפי סקטור מסוים. עליהם להיות אובייקטיבים ולא להרגיש מחויבות כלפי הסקטור ממנו באו. מאידך, הדיון בעבירות פליליות יובאו רק בפני שופט מקצועי.

בית הדין הארצי לעבודה:

הרכב: בד"כ 5 שופטים – 3 מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים.

סמכותו העיקרית: לדון בערעורים על בית הדין האזורי לעבודה.

אם העותר אינו מרוצה מהחלטת בית הדין עליו לתקוף את בית הדין הארצי לעבודה בבג"צ ולהצביע על טעות חמורה במשפט.

בתי הדין הרבני/הדתיים:

כמות:  4 בתי דין דתיים: רבני יהודי, מוסלמי, דרוזי ונוצרי.

סמכותם העיקרית: לדון בנישואים ובגירושים של בני עדתם בלבד.

הרכב: של 3 שופטים.

ישנם שתי ערכאות:

1.     בית הדין האזורי

2.     בית הדין הרבני הגדול

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים):סעיף 1 : ענייני נישואים וגירושים של יהודים. בישראל אזרחי המדינה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. בו ידונו בנושאים שכרוכים בנישואים וגירושים. מצד שני, ישנה אפשרות גם לפנות לדיון בבית הדין למשפחה.

בתי דין צבאיים:

סמכותם העיקרית לדון חיילים בעבירות פנים חייליות. בעבירות פליליות מסוימות של חיילים ידונו בבית דין זה ובאחרות יועברו לדיון בבית משפט רגיל. כל זאת במגבלת סמכותם השיפוטית הפלילית. 

בית משפט לתעבורה:

סמכותו לדון בעבירות תנועה.

בתי דין לענייני משפחה:

הוקמו לראשונה ב-1995 על פי חוק לענייני משפחה.

סמכויותיו: לדון בתביעות בין בני משפחה או מי שהיא משפחה שעילתם סכסוך בתוך המשפחה. הוא מוסמך גם לדון בתביעות אבהות, בענייני חוק למניעת אלימות במשפחה, ירושות, חוק קביעת גיל.

בתי משפט לעניינים מקומיים:

בית משפט בתוך בית משפט השלום בו שופט שלום דן בעניינם על פי פקודות העיריות, המועצות האזוריות, חוק תכנון ובנייה, ענייני רישום עסקים, ענייני בריאות, ועוד.

בית משפט לתביעות קטנות:

יושב בו שופט מבית משפט שלום, הוא נועד לתביעות של עד 16,500₪ , נועד לכל מי שחושב שנגרם לו עוול אך עלויות תביעה בבית משפט לא כדאיות לו בגלל שיקולים כלכליים אולי ימנע מלתבוע, ולכן הקימו את בית המשפט הזה בו אין צורך בעורך דין ובעניינים פרוצדוראליים.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved