Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 22/11/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
מדיניות הפנים בפולין - סיקינג

מדיניות הפנים בפולין

ראשי > היסטוריה > מדיניות הפנים בפולין

השפעת תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסדרי השלום על פולין: 

· עד המאה ה-18 הייתה פולין ממלכה חזקה וגדולה ומסוף המאה ה-18 הייתה פולין מחולקת בין שלוש מעצמות , רוסיה, אוסטרו-הונגריה ופרוסיה. בראשית 1917 הכריזו מדינות הברית כי אחד מתנאי השלום יהיה הקמת מדינה פולנית עצמאית. רוסיה וארה"ב קיבלו עקרון זה (וילסון נשיא ארה"ב התחייב לכך בנאום 14 הנקודות).

· לאחר מלחמת העולם הראשונה, בדיוני חוזה השלום בורסאי דנו על השטחים שיעברו לידי פולין:

הגבול המערבי/דנציג

· מערב פרוסיה עברה כמעט כולה לפולין, פולין קיבלה למעשה "פרוזדור" בגלל הצורך הכלכלי במוצא אל הים. מזרח פרוסיה נשארה כמעט כולה בידי גרמניה. גם פולין וגם גרמניה לא היו מרוצות מהסדר זה, מצב זה הסב סבל רב לגרמניה בשל העדר רצף טריטוריאלי , ופולין באה בטרוניות על הסדרי המעבר דרך שטחה שנועדו להקל על הקשר בין שני חלקי גרמניה-מחלוקת שהביאה בסופו של דבר לפיצוץ.

· העיר דנציג שלחוף הים הבלטי המיושבת ברובה ע"י גרמניים הוגדרה ע"י "חבר הלאומים" עיר חופשית בחסות "חבר הלאומים", גם סביב עניין זה נאגר חומר נפץ רגשי רב אצל הפולנים והגרמנים, כי כל צד רצה שליטה בלעדית על העיר.

· סכסוכים כמעט שלא היו בין הפולנים לתושבי דנציג, משום שהפולנים החלו בבניית נמל חדש ליד דנציג. אם היו סכסוכים הם יושבו ע"י הנציב העליון שפעל מטעם חבר הלאומים.

· בשנות ה-30 התחזקו הנאצים בדנציג והשתלטו כליל על מועצת העיר. הנאצים סילקו את שאר המפלגות ופתחו בתעמולה עזה ל"החזיר את דצניג ביתה"-לגרמניה. בכך הגיעה המתיחות בין פולין לדנציג לשיא. הדבר שירת היטב את מטרותיו של היטלר.

הגבול המזרחי

· בגבול המזרחי בין פולין ורוסיה נקבע תחילה כי "קו קירזון" (על שם שר החוץ הבריטי שהציע זאת) ישמש גבול בין שתי המדינות, אולם מנהיגה החדש של פולין, פילסודסקי, ביקש לממש בכוח את חזון פולין הגדולה, בגבולותיה שמלפני חלוקתה ב-1772, הכוללת את אוקראינה, ליטא ועוד. באפריל 1920 , פולין בשת"פ כוחות אנטי-בולשביקים פלשה לאוקראינה וכבשה את קייב, אולם "הצבא האדום" הפך את המצב והגיע עד שערי וארשה שם נעצר ע"י הצרפתים, ובמאמץ עליון הדפו הפולנים את הרוסים. בשלום ריגה 1921 נקבע הגבול בין פולין ורוסיה כ-200 ק"מ מזרחה מקו קירזון, כשאוקראינה קצוצה.

גליציה

· גליציה, בדרום פולין בין אוקראינה העצמאית לפולין, נכבשה על ידי הפולנים בנובמבר 1918. ועידת השלום בפריס קבעה כי גליציה תישאר אוטונומית תחת פיקוח פולני ולאחר 25 שנה, חבר הלאומים יקבע את עתידו של החבל, אולם הפולנים נהגו בגליציה כשטח פולני לכל דבר. ב-1923 הכירו בעלות הברית באופן רשמי בשלטון פולין בגליציה המזרחית, תמורת הבטחה לכונן שם משטר אוטונומי, הבטחה שלא קוימה מעולם.

בעיית וילנה

· גם פולין וגם ליטא ביקשו לשלוט על וילנה, בין השנים 1919-1921 עברה וילנה בירת ליטא מיד ליד מספר פעמים. חבר הלאומים החליט על הישארותה של וילנה בתחומי ליטא, אולם גדודים פולנים פלשו לוילנה והעיר נשארה בשליטת פולין. ב-1923 מתח חבר הלאומים קו המפריד בין שתי המדינות, קו המשאיר את וילנה בידי הפולנים. ב-1933 הכירו בעלות הברית בווילנה כחלק מפולין.

*** סיפוח השטחים השונים הגדיל בצורה משמעותית את שטחה של פולין, אך גם את מימדי אחת הבעיות שהכבידו עליה-המיעוטים.

·מכיוון שפולין קמה על שטחים שהיו בשליטה של אוסטרו-הונגריה, גרמניה ורוסיה, היה מספר המיעוטים בפולין הגדול ביותר מכל ארץ אירופאית אחרת, כ- 30% מתוך אוכלוסיית המדינה היו מיעוטים לאומיים. מכיוון שהתעורר חשש שזכויות המיעוטים תיפגענה, נחתם יחד עם חוזה ורסאי הסכם מיוחד בין המעצמות ופולין שנועד להגן על המיעוט הגרמני ועל המיעוט היהודי. 

הבעיות העיקריות של פולין בתחומי: השלטון, החברה, הכלכלה והביטחון, ודרכי ההתמודדות של פולין עם הקשיים שהתעוררו בתחומים אלו:

בתחום השלטון

הבעיות

      קושי בהרכבת שלטון מרכזי/ביצירת אחידות מינהלית

· מאה ועשרים השנים שבהן היו הפולנים נתונים לשלטון שלוש מדינות בעלות משטרים שונים, יצרו נורמות פוליטיות שונות בכל אחד משלושת החלקים, מנהל שונה בשלושת האזורים, שהרכיבו את פולין. בגליציה שהייתה בשטח הקיסרות האוסטרו-הונגרית, היו הפולנים בעלי אוטונומיה וזכויות ייצוג במוסדות השלטון המרכזי. באזורים הגרמניים היו להם פחות זכויות, ואילו במזרח תחת שלטון הצאר הרוסי, הם היו חסרי זכויות ומושג המימשל העצמי היה זר להם. כך, בכל אזור התפתחה גישה שונה למשטר. במערב נראה שיתוף פעולה עם השלטונות כמובן מאליו, במזרח התרגלו לראות בשלטון תופעה שלילית. גם שיטות המינהל באזורים השונים התפתחו בדרך שונה לחלוטין, חלפו כעשר שנים עד שהצליחו ליצור אחידות כלשהי.

אי יציבות פוליטית:

· עם הקמתה של פולין לאחר מלחמת העולם הראשונה התמנה פילסודסקי (היה האיש החזק בפולין בשנים מ-1918 ועד מותו ב-1935) לנשיא הרפובליקה, ב-1922 התפטר מתפקידו לאחר שהסתייג מן החוקה הפולנית שקיצצה בסמכויותיו, הגבילה אותו מאד ולא אפשרה ממשל שוטף ויעיל. יריבו המושבע של פילסודסקי עלה לראשות הממשלה, ומשברים פוליטיים פקדו את פולין.

· השיטה היחסית בבחירות בפולין עודדה ריבוי מפלגות, דבר שהביא  לאי-יציבות וקרע בין המפלגות שישבו ב"סיים" (הפרלמנט) בפולין בשנים הבאות. המפלגות לחמו זו בזו. חולשת השלטון בלטה בעיקר בשנים 1922-1926, אף מפלגה לא הצליחה לקבל רוב מוחלט בפרלמנט, מצב זה גרם לכך שבשנים אלו  התחלפו כ- 15 ממשלות.

ההתמודדות

· ב-1926, לאחר ארבע שנות זעזועים שלטוניים, ביצע פילסודסקי הפיכה ותפס את השלטון בעזרת הצבא.

· עד למותו שלט בפולין ביד רמה, הוא היה למעשה ה"דיקטטור" של פולין. הוא שימש כמפקד הצבא ושר ההגנה, משך בחוטים ומינה את אנשיו לכל תפקידי המפתח.

· הוא פיזר את ה"סיים" והשליט טרור בקרב מתנגדיו. פרסם חוקה חדשה אשר הרחיבה את סמכויות הנשיא וצמצמה את זכויות הפרלמנט. משטרו נשא אופי אנטי-דמוקרטי מובהק, והוא העדיף להתקרב לחוגי הימין השמרני.

· ניתן לסכם ולומר שבתקופתו של פילסודסקי השלטון התחזק ואילו עם מותו הלך ונחלש השלטון.

בתחום החברתי/בעיית המיעוטים

הבעיות:

·מכיוון שפולין קמה על שטחים שהיו בשליטה של אוסטרו-הונגריה, גרמניה ורוסיה, היה מספר המיעוטים בפולין הגדול ביותר מכל ארץ אירופאית אחרת, כ- 30% מתוך אוכלוסיית המדינה היו מיעוטים לאומיים.

· המיעוט הגדול ביותר היה האוקראינים שתססו כל הזמן בעקבות כיבוש גליציה ע"י הפולנים. אלו התלוננו כי הפולנים פועלים להחדרת התרבות הפולנית בקרבם – "פולניזציה".

· המיעוט השני בגודלו היה היהודים כ- 3 מיליון (כ- 10% מכלל האוכלוסייה), שהיו מפוזרים בכל רחבי פולין. בדר"כ סבלו היהודים מיחס אנטישמי מובהק, תחת ממשל פילסודסקי (1926-1935) קיבלו היהודים יחס טוב. לאחר מותו גברה האנטישמיות.

· המיעוט השלישי בגודלו היה הגרמנים שטענו כי הפולנים מקפחים אותם.

· המיעוטים הגרמנים והאוקראינים נשאו עיניהם למיזוג עם מדינות האם-אשר גבלו עם פולין או שדרשו עצמאות מדינית.

· לא אחת הייתה תביעה הן מצד ממשלות והן מצד אזרחים פולנים לנישול בני המיעוטים ממעמדם הפוליטי והכלכלי.

· היה גם פער ומתח בין המיעוטים, למשל פולנים גרמניים הביטו בזלזול על פולנים רוסיים.

· מכיוון שהתעורר חשש שזכויות המיעוטים תיפגענה, נחתם יחד עם חוזה ורסאי הסכם מיוחד בין המעצמות ופולין שנועד להגן על המיעוט הגרמני ועל המיעוט היהודי. למעשה אולצה פולין להעניק זכויות למיעוטים כתנאי לקבלת עצמאות למרות טענותיה כי התערבות חבר הלאומים בנושא זה מהווה פגיעה בריבונותה ואף פוגע בזכויות המיעוטים.

· למרות החוזה נהגו שלטונות פולין יחס נוקשה כלפי המיעוטים. הניסיון הפולני ליצור אחדות בין שלושת חלקי העם הפולני, שהיה מופרד במשך זמן כה רב, גרר התנגדות מצד המיעוטים שסירבו להשתלב וקופחו בעקבות זאת על ידי השלטונות. היה זה מקור בלתי פוסק לאי שקט פנימי ולמתיחות מתמדת בין פולין לשכנותיה.

ההתמודדות

· "פולניזציה"- השלטונות בפולין ניסו להשריש/להטמיע את התרבות הפולנית בקרב המיעוטים, דרך בתי-הספר בעיקר, וניסו למנוע את ייחודן של התרבויות האחרות במטרה לבטל ת ההבדלים בין המיעוטים לאזרחי פולין.

בתחום הכלכלי

הבעיות:

· פולין הייתה ארץ חקלאית מובהקת, כ-70% מאוכלוסייתה התקיימו מחקלאות. החלק הגדול מן הקרקעות היה בידי מספר בעלים קטן. רוב האיכרים נאלצו להתקיים מחלקות קטנות שלא הספיקו לצורכי המשפחה

· נוסף לכך שיטות העיבוד היו נחשלות, המיכון היה רק בראשיתו ורבים מן האיכרים היו שויים במצוקה כלכלית.

· לפולין הייתה תלות במדינות שהשקיעו בה לצורך הפקת אוצרות הטבע (בעיקר בחבל שלזיה העילית שהועבר מגרמניה), חלק גדול מהרווחים עבר למשקיעים החיצוניים, תלות זו מסבירה מדוע הורע המצב הכלכלי של פולין עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול/הולמי ב-1929.

ההתמודדות:

· על מנת לפתור קושי/בעיה זאת נדרשה פולין לבצע רפורמה אגררית, כלומר שינוי הבעלות על הקרקעות. הרפורמה בוצעה בסדרת חוקים שהעבירו קרקעות לאיכרים ופיצו את הבעלים.

· למרות שנמל העיר דנציג הוכרז כנמל חופשי והעמד לרשות המסחר הפולני, העדיפו הפולנים להקים נמל משלהם, ללא תלות בעובדי הנמל והשרותים הגרמניים שבדנציג. הפולנים פיתחו לא הרחק משם כפר קטן בן כמה מאות תושבים, גדיניה, לעיר נמל גדולה, בסוף שנות ה-30 עברו דרך נמל זה 80% מכל המוצרים אל פולין וממנה.

בתחום הביטחון

הבעיה

מיקומה של פולין בין ברית–המועצות לגרמניה שלטשו עיניים לשטחיה הביא לחשש בפולין מפני מלחמה בין ברית המועצות לגרמניה, שכן במקרה של מלחמה ביניהן הופכת פולין לשדה קרב (כפי שקרה בשתי מלחמות העולם). הפולנים הודאגו מן העובדה שגרמניה לא השלימה עם אובדן שטחיה.

ההתמודדות

· הרצון לחזק את ביטחונה ולהגן על עצמאותה יצר עבור פולין אינטרס לשמור על יחסים טובים עם שכנותיה.

·  כמו כן חתמה פולין בתחילת שנות העשרים על סדרת  בריתות שצרפת עמדה במרכזן.

· פולין גם השקיעה חלק ניכר מתקציבה בפיתוח צבא גדול. ככל שהתברר להם שצרפת מצמצמת את צבאה, נטו הפולנים להישען על בעלות ברית חדשות, וב- 1932 חתמה חוזה אי-התקפה עם ברית המועצות.

· החשש מגרמניה הביא את פילדסודסקי לפנות אל הצרפתים והציע להם לפתוח במלחמת מנע נגד גרמניה, צרפת סירבה ופולין נהגה לפי הכלל "אם אינך יכול להכותו-הצטרף אליו", לפיכך בינואר 1934 נחתם חוזה אי-התקפה לתקופה של עשר שנים בין גרמניה לפולין, חוזה זה הכניס את פולין לשאננות שנגמרה עם כיבושה ב- 1939.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved