Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 16/08/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
האישיות המשפטית של התאגיד - סיקינג

האישיות המשפטית של התאגיד

ראשי > משפטים > האישיות המשפטית של התאגיד

פעם בכמה שנים מתפרסמת בעיתון ידיעה: "אישה ערירית הורישה את כל הונה לחתול". מתבקשת השאלה האם החתול יכול להיות בעל הנכס? האם החתול יכול לבצע פעולות? למעשה השאלה הנשאלת כאן היא האם לחתול יש אישיות משפטית?

מהי אישיות משפטית?

אישיות משפטית היא יישות אשר החוק העניק לו את הכשירות לשאת בחובות וזכויות משפטיות. האישיות המשפטית הטבעית ביותר היא האדם – בשר ודם. בעבורו נוצרה המערכת המשפטית.
אך האם לכל בני האדם יש את אותה כשירות משפטית?

ישנם כמה סוגים של ישויות משפטיות – קטינים, קשישים, מוגבלים, אי שפיות – בעלי מוגבלויות לביצוע פעולות מסויימות. במדינת ישראל לאזרחי המדינה יש זכויות שאין לאנשים שהם לא אזרחי המדינה.

האם יש ישויות משפטיות שהם לא בשר ודם?

לבעלי חיים למשל אין זכויות לפי החוק הישראלי, לעומת זאת בהודו יש זכויות משפטיות לפרות. חוסר אישיות משפטית אינו סותר את ההגנה שיש לבעלי חיים, לאנשים יש חבות כלפיהם אבל מדובר כאן בשני דברים שונים לחלוטין – אישיות והגנה.

דוגמה נוספת היא מדינה, אשר אינה יישות פיזית אך היא יישות משפטית.

תאגידים – לתאגידים אין יישויות פיזיות וממשיות, החוק יוצר אותן ומעניק להן כשירויות לשאת חובות וזכויות (חברה, שותפות, עמותה וכו'.)

מה וממתי מוגדרת ישות משפטית:

* סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע ש "כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד יום מותו" – אז הוא ישות משפטית. במשפט העברי מרגע שיצא ראשו ורובו – הוא בגדר אדם.

* סעיפים 4 ו- 5 לחוק החברות – חברה הינה ישות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד כגון קניה ומכירה (להתחתן, להיבחר לכנסת – לא מתאים לאופי ולטבע חברה). קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות המצוין בתעודת ההתאגדות ועד לפקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של החברה.

חברה, בניגוד לאדם, אין שום מניעה שתהיה קיימת לעולם ועד, בעלי המניות יכולים להתחלף לדורות והחברה לכשעצמה יכולה לחיות לנצח.

* עמותה – תאגיד שלא למטרות רווח. סעיף 8 לחוק העמותות. דומה לחוק החברות.

* שותפויות – סעיף 61 פקודת השותפויות. שותפות הרשומה לפי פקודה זו היא תאגיד והיא יכולה לתבוע ולהיתבע בשמה הרשום. ישנם שותפות שקיימות אך לא נרשמות ברשם השותפות, ואין לה ישות משפטית לכאורה. עמותה ושותפויות הינם ישויות משפטיות מהמשפט הפרטי.

* ישנן ישויות משפטיות שהן מהמשפט הציבורי ולא מהמשפט הפרטי, אלו תאגידים בעלי אופי ציבורי, תאגידים סטטוטוריים. שיש להם חוק מיוחד שנוצר עבור התאגיד הספציפי, חוק רשות השידור.

* מדינת ישראל – אומנם אין חוק שקובע שהמדינה היא ישות משפטית, מהקמתה ועוד, אך היא תאגיד והיא בעלת ישות משפטית.

- ישות משפטית היא אף פעם לא מוחלטת – לעולם ישות משפטית לא כשירה לכל הפעולות המשפטיות בעולם תמיד יש פעולות שהן לא רלוונטיות לישות מסוימת. אדם בשר ודם לא יכול להתפרק ולהתחסל כמו חברה, וחברה לא יכולה להתחתן כמו שיכול אדם בשר ודם. יש להפריד בין ישויות משפטיות כלליות לבין ישויות משפטיות מצומצמות – לעיתים אך ורק לצורך ביצוע פעולה משפטית אחת מסוימת. למשל, בתחום חוק החוזים האחידים, יש אפשרות להקים איגוד לקוחות שפונים ביחד לשר המשפטים ומבקשים לקבל אישור להגשת תביעה לבית דין לחוזים אחידים כנגד מי שיש לו חוזה אחיד מקפח בשוק.

פס"ד סלומון נגד סלומון – אנגליה 1896:

פס"ד דין זה הוא הבסיסי והחשוב ביותר בדיני חברות. סולומון היה אדם יהודי שחי באנגליה ובבעלותו עסק לעיבוד עורות. כעבור זמן, החליט סולומון שהוא רוצה להפעיל את העסק שלו כחברה. באותה העת, הדרישה באנגליה להקמת חברה רשומה הייתה מינימום של 7 בעלי מניות. סולמון שהיה בעל משפחה רשם את החברה סולומון בע"מ עם 7 בעלי מניות כפי שנדרש: הוא, אשתו וחמש בנותיו, העביר את העסק לחברה ותמורתו קיבל מניות ואגרות חוב (אג"ח). החברה הייתה בעל 1,000 מניות בהון רשום ל 10,000 ליש"ט. 994 מתוך המניות היו שייכות לסלומון, וכל מניה מששת הנותרות היו שייכות לבנות משפחתו, כלומר הבעלות נשארה במשפחה כשסלומון הוא בעל המניות והאג"ח העיקרי.

אג"ח מעיד על שני דברים:

1. מי שמחזיק באג"ח בעל קדימות לקבלת כספים על פני נושים אחרים.

2. אלמנט קנייני – ישנם נכסים בחברה שמשועבדים לאנשים מסויימים, סוג של ביטחון.

מה שסולומון עשה, הוא יצר גוף משפטי חדש, שלו ולבנות ביתו יש את כל המניות והזכויות בחברה ובכך שרכש אג"ח בתמורה לנכסיו, יצר לעצמו קדימות ועדיפות על פני נושים אחרים.

עסקיו של סלומון לא צלחו והחברה נאצלה ללות כספים מנושים אחרים. כאשר גילו הנושים כי העסקים לא מתקדמי, הגישו תביעה כנגד החברה – מחשש שהחברה לא תצליח לפרוע את החובות שלה. בבית המשפט טען סלומון זכותו לקדימות בקבלת כספים שכן יש ברשותו אג"ח, לעומתו טענו הנושים כי סלומון העביר כספים מכיס ימין לכיס שמאל, אך הכסף עדיין ברשותו. ישנים שני סוגים של נושים: סלומון הוא נושה מבוטח (בזכות העובדה שהוא מחזיק באג"ח) לכן יש לו קדימות מנושים אחרים.

סלומון הפסיד בכל הערכאות באנגליה ואז ערער לבית הלורדים, הערכאה הגבוהה ביותר באנגליה. בית הלורדים קבע שהחברה (חברה שהיא לא חברה בע"מ היא אישיות נפרדת אך עדיין ניתן לקשור אותה לבעלי המניות) מהווה אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות. קיים מסף ביניהם ואין לראות בהם גוף אחד, לכן אין שום מניעה שסלומון יהיה נושה מבוטח וכך למעשה קיבל סלומון את כל כספו.

השורה תחתונה של פס"ד סלומון היא שלחברה יש אישיות נפרדת משל עצמה ולבעלים יש אישיות נפרדת. לפס"ד זה ישנן השלכות משפטיות עצומות עד היום.

השלכות בדיני חוזים ודיני עבודה

פס"ד לי נגד לי – ניו זילנד:

לי היה טייס של מטוס ריסוס ובעליו של מטוס מסוג זה. יום אחד החליט לי להקים חברה ולהעביר את המטוס לבעלות החברה. האדם היחיד שהיה פעיל בחברה היה לי – הוא היה המנכ"ל, בעל המניות והמפעיל בשטח. ביום מר ונמהר, התרסק לי ונהרג, לי הותיר אחריו אלמנה וילדים.

אדם שנותר אחרי אדם מת זכאי לזכויות והטבות. האלמנה הגישה תביעה נגד החברה של לי וגם הוסיפה לתביעה את ביטוח לאומי וביקשה תגמולים. באותה התקופה חוק הפיצויים בניו זילנד היה לשכירים בלבד וכיוון שלי היה הבעלים של החברה התעוררה השאלה האם לי נחשב כשכיר? הרי אין מי שהוא כפוף לו אם הוא עצמו בעל החברה.

נהוג לחשוב ששכיר הוא אדם שיש לו בוס, במקרה שלפנינו לי היה הבוס של עצמו, לא היו לו יחסי עובד-מעביד מוגדרים, לא לפי מבחן המהות והפיקוח בכל אופן.

ביטוח לאומי טענו שלפיכך לא מגיע לאלמנתו פיצויים שכן בעלה לא היה שכיר. לי טענה שלפי פס"ד סלומון החברה היא אישיות משפטית נפרדת ולכן יכלה החברה להעסיק את בעלה.

בית המשפט קבע שגם אם אדם הוא בעל מניות בחברה אין מניעה שהוא יהיה עובד של החברה, בעל המניות יכול לכרות חוזים עם החברה, כולל חוזי העסקה.

השלכות בדיני נזיקין

פס"ד רוזנצוויג – ישראל:

לרוזנצוייג הייתה מאפיה: רוזנצוויג בע"מ. יום אחד הייתה לו תאונת עבודה והוא תבע את החברה בטענה שהחברה התרשלה ומגיעים לו פיצויים.

למה ניסה בעצם רוזנצוויג לתבוע את עצמו? מדוע הגיש תביעה נגד החברה של עצמו?

1. ככל הנראה מה שניסה רוזנצוויג לעשות זה להגשים את החלום של כל בעל מניות – לרשום בחברה הוצאה שמוכרת במס ולקבל כסף שנקי ממס. למס הכנסה כל יציאה של כסף לבעלי המניות נחשב לאירוע מס. הרי כל כסף שיוצא מהחברה אל בעל המניות כרוך בתשלום מס ע"י בעל המניות. עם זאת, הוצאה של פיצויים היא הוצאה מוכרת כיוון שהתאונה נעשתה במהלך העבודה, היא מקטינה את הרווח החייב במס וזה יתרון משמעותי.

2. אפשרות נוספת למטרתו של רוזנצוויג – הוא רצה להפעיל ביטוח שיש לחברה ואז מהחברה לא יוצא בפועל כסף והוא מקבל כסף.

בית המשפט קבע שמכיוון שבמקרה זה רוזנצוויג הוא זה שהיה אמור להפעיל את אמצעי הביטחון באופן אישי, קיימת כאן רשלנות תורמת ולען לא מגיעים לו פיצויים.

רשלנות תורמת- אם אדם מתנהג בהתנהגות שלילית (עוולה) שהוא אחראי עליה, הוא צריך לשלם. העוולה הכי נפוצה היא עוולת הרשלנות. רשלנות שהניזוק התרשל וגרם לאירוע – גם לניזוק יש חלק באירוע ולכן אין על המזיק לשלם את כל הנזק. בית המשפט צריך לכמת את אחוז האחריות של כל אחד מהצדדים ולפי כף מפצים את הניזוק.

במקרה הזה בית המשפט פסק כי רוזנצוויג הוא האיש שהיה אחראי ב100% ולכן לא מגיעים לו פיצויים. בית המשפט קבע אומנם כי רוזנצוויג לא זכאי לתבוע פיצויים, אך הוא קבע כל בעקבות הרשלנות התורמת שלו. פס"ד זה אינו אומר שבעל מניות אינו יכול לתבוע את החברה שבבעלותו.

השלכות בדיני קניין

פס"ד אחוזת רחמים נגד קריסטל – ישראל:

היה אדם בשם קריסטל שהייתה בבעלותו חלקת אדמה. קריסטל עשה הסכם מכירה עם אישה שיש לה מניות  בחברה שנקראת "אחוזת רחמים". לפי ההסכם קריסטל נתן ייפוי כוח לגברת להעביר רבע מחלקת האדמה שבבעלותה לבעלות חברת אחוזת רחמים. כעבור זמן, פנתה הגברת לקריסטל בטענה שאיבדה את ייפוי הכוח שהיה ברשותה וקריסטל נתן לה ייפוי כוח חדש.

כעבור כמה שנים הזדמן קריסטל לטאבו וגילה להפתעתו כי בידי אחוזת רחמים חצי מהחלקה. הוא פתח בהליכים עם החברה להחזרת השטח שבבעלותו אך התברר שהחברה כבר החליפה ידיים כמה פעמים במהלך השנים, כאשר בסופו של דבר המניות נמכרו לבנק, אשר לא ידע על המרמה. כאשר קריסטל הגיש תביעה, במהלך המשפט נטענה הטענה הבאה: אומנם הוכח שהייתה כאן מרמה, אך החברה צריכה להנות מתקנת השוק.

תקנת השוק- גם אדם שהוכיח שנכס מסויים היה בבעלותו לאו דווקא יקבל את הנכס או את תרומתו שכן יש אינטרסים חשובים יותר.

במצב רגיל היו מחזירים את הנכס לבעלים המקוריים, אולם במקרה הזה המחוקק חשב שיש אינטרס חשוב יותר – המסחר.

1. במידה ורכשת בתום לב מוצר מסויים או מקרקעין ולא ידעת שהמוצר או הנכס גנוב, המדינה רוצה להגן עלייך.

2. המדינה רוצה לשמור על מקומות של הטאבו בענייני מקרקעין, אם בטאבו רשום שהמקרקעין שייך למישהו – הרישום קבוע וקובע.

במקרה הזה היה ברו שהבנק לא מעורב במרמה ולכן רכש בתום לב את המניות ולכן גם יש לו זכות חוקית על הנכס וזכות להיות מוגן לא להחזיר לקריסטל את הקרקע.

בית המשפט דחה את הטענה של אחוזת רחמים ושל הבנק וקבע כי על אחוזת רחמים להחזיק רבע מהקרקע לקריסטל. בית המשפט טען שתקנת השוק לא תופסת כאן שכן לא הייתה רכישה במקרה הזה. תקנת השוק מדברת על גזלן שמכר את הנכס הגזול. כאן מדובר על מקרה שהנכס הגזול היה ונשאר בידי היישות המשפטית שהייתה שותפה לפשע. החברה לא החליפה ידיים, המניות החליפו ידיים ולכן תקנת השוק לא רלוונטית. נקבע שעל אחוזת רחמים להחזיר את החלק לקריסטל, החברה היא הבעלים של הנכסים שלה ולכן עליה להחזירם.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved