Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ב', 26/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
תקני ביקורת ודיווח של לשכת רואי החשבון - סיקינג

תקני ביקורת ודיווח של לשכת רואי החשבון

ראשי > חשבונאות > תקני ביקורת ודיווח של לשכת רואי החשבון

מה זה תקן ביקורת?

תקן ביקורת הוא אמת מידה איכותית לטיב הפעולות אותן נוקט רואה החשבון המבקר במהלך עבודת הביקורת וגיבוש חוות הדעת .

התקנים מהווים תמצית של כללים אשר אומצו על ידי לשכת רואי חשבון ומהווים למעשה עקרונות העוסקים במדידת איכות עבודתו של רואה החשבון.

האיכות בתקנים מתייחסת גם למקצועיות הטכנית וגם לנורמות התנהגותיות הכוללות שיקול דעת ושיפוט.

נהלי ביקורת- אלו הן הפעולות שיש לנקוט על מנת לבצע את תכנית הביקורת  וזה כולל: נהלים אשר מתייחסים לאופן בדיקת פריטים מסוימים בדוחות הכספיים, אופן התיעוד של ממצאי הביקורת, אופן הדיווח הטכני וכדומה.

ההבדל בין תקני ביקורת לבין נהלי ביקורת:

נהלי הביקורת מתייחסים לצד הטכני כלומר, לפעולות הננקטות על ידי רואה החשבון ולהליכי העבודה שיש לבצע במהלך הביקורת.עונים על השאלה מה צריך לעשות. (טכני)

תקני הביקורת מתייחסים לטיב הביצוע אותו יש להשיג במהלך יישום נהלי הביקורת. עונים על השאלה איך צריך לעשות.

מטרות התקנים:

לתקני הביקורת יש 3 מטרות בלבד:

1. הגדרת איכות הביצוע – בראיית חשבון יותר מאשר במקצועות חופשיים אחרים חשובה איכות הרמה והביצוע וזאת משום שעל עבודתו של רואה החשבון, על חוות דעתו מסתמכים גורמים רבים מעבר ללקוח הישיר של רואה החשבון, פועל יוצא מכך הינה אחריות רחבה במיוחד אותה נושא רואה החשבון.

פס"ד בנושא:

Candler US Christmas Crade&Co. (1951, בריטניה)

חברת שיווק שחיפשה משקיעים הפעילה לחץ על רואי החשבון לסיים את עבודת הביקורת על מנת להציג דוחות כספיים מבוקרים בפני משקיעים. רואי החשבון אישרו להציג את הדוחות בפני המשקיעים לפני שתמה עבודת הביקורת בצירוף הערכה שלו שהנתונים לא השתנו מהותית, המשקיעים שהפסידו את כספם תבעו את רואה החשבון אשר זוכה בשל היעדר חובת זהירות כתובה מהוגנת בינם לבין המשקיעים, דעת המיעוט קבעה שבמקצוע כמו ראיית חשבון קיימת חובת זהירות תמידית גם אם היא לא כתובה כלפי צדדים שלישיים מזוהים(= אני יודע שמישהו מסתמך על הדוחות).

ויינשטיין נגד קדימה (1954, ישראל) – תקדים עולמי

השופט אגרנט מאמץ את דעת המיעוט מפס"ד קודם של הלורד דנינג וקובע חובת זהירות תמידית של רואה חשבון כנגד צדדים שלישיים מזוהים.

Hedley Byern (אנגליה, 1963)

בית הלורדים מאמץ את דעת המיעוט של דנינג ואת פס"ד של אגרנט וקובע חובת זהירות קיימת ותמידית של רואי חשבון כלפי צדדים שלישיים מזוהים.

2. עלות מול תועלת– תקני הביקורת אמורים לספק פשרה בין שלמות הביצוע מצד אחד לבין המשאבים הכרוכים בהשגת האיכות הנדרשת מהצד השני.

פשרה טובה היא פשרה אשר נותנת לציבור את מירב התועלת.

3. העלאת הרמה המקצועית– התקנים אמורים להציב קו/רף מקצועי ומוסרי גבוה.

תקני הביקורת:

תקן מספר 5 – "הביקורת תבוצע על ידי רואה חשבון או על ידי עוזרים בעלי הכשרה מקצועית מתאימה" - מקצועיות

תקן מספר 6 – "רואה החשבון חייב להיות בלתי תלוי במפעל המבוקר" - מוסריות

תקן מספר 7 – "הביקורת תבוצע בזהירות מקצועית ראויה"– 5+6

תקן מספר 8 – "עבודת הביקורת תתוכנן כיאות ואם רואה החשבון מסתייע בעוזרים הוא יקיים פיקוח נאות עליהם" – טכני

תקן מספר 9 – "רואה חשבון יערוך סקר על מידת הבקרה הפנימית הקיימת בגוף המבוקר להלכה ולמעשה ויביאנה בחשבון בעריכת תכנית הביקורת וקביעת היקף הבדיקות"

תקן מספר 10 – "רואה החשבון חייב לבצע את הביקורת בצורה אשר תהווה בסיס מהימן לחוות דעתו, לשם כך עליו לקבל ראיות מספיקות באמצעות נהלי ביקורת מקובלים ולנהל ולשמור רישומים שיטתיים ("ניירות עבודה") שישמשו עדות לעבודה שבוצעה ובסיס לחוות דעתו"

עד כאן אלה תקני ביקורת ומכאן ואילך אלה הם תקני דיווח:

תקן מספר 11 –דו"ח רואה החשבון המבקר יציין כי:

א. בדיקתו של רואה החשבון נערכה לפי תקני ביקורת מקובלים.

ב. הדין וחשבון הכספי משקף באופן נאות ובהתאם לכללי החשבונאות המקובלים את מצב   העסקים ליום המאזן ואת תוצאות הפעולות לתקופה שנסתיימה באותו היום.

תקן מספר  12 –"אם אין באפשרותו של רואה החשבון המבקר לדווח כאמור בתקן מספר 11 יסתייג או יימנע לפי המקרה"

תקן מספר 13 – " הדין וחשבון הכספי ייחשב כערוך תוך יישום עקיב של כללי החשבונאות בתקופה המבוקרת ביחס לתקופה שקדמה לה אלא אם כן יצוין במפורש אחרת בדו"ח המבקר למעט מקרים בהם מסכים המבקר לשינוי ובדו"ח הכספי ניתן גילוי נאות של השינוי ושל השפעתו"

תקן מספר 14 – "מידת הגילוי בהצגת הנתונים בדו"ח הכספי תיחשב כנאותה אלא אם כן צוין אחרת במפורש בדו"ח המבקר.

הנחת המוצא היא פוזיטיבית, חיובית, תקינה, הכוונה שאם אני לא מרחיב יותר מדי הכל בסדר אבל אם אני רושם משהו אז שזה יהיה על מה שלא בסדר ולא לרשום סתם עמודים על משהו שהוא בסדר.

תקן מספר 5 – מיומנות מקצועית

תקן 5 מנחה למיומנות מקצועית סבירה, רואה החשבון חייב להיות מוכשר מקצועית לבצע את עבודת הביקורת והכוונה להכשרה עיונית ומעשית כאחד.

המיומנות המקצועית נדרשת על מנת שיוכל רואה החשבון לתכנן את הביקורת כראוי, לפקח על ביצועה, להסיק את המסקנות הנדרשות נוכח ממצאי הביקורת.

כל זה דורש מיומנות מקצועית כללית אבל גם ספציפית בתחום העיסוק של הלקוח.

המיומנות חייבת להיות תמידית כלומר, רואה החשבון חייב להיות מעודכן באופן רציף בנושאים הקשורים לעבודת הביקורת הרלוונטית, בין היתר הבטי מיסוי, הבטים חשבונאיים, טכניקות ביקורת וכדומה.

על פי בתי המשפט תקן 5 הוא נגזרת של האחריות הרבה של רואה החשבון כלפי הלקוח והציבור וזאת בשל האמון הרב אותו רוכש הציבור במקצועיותו של רואה החשבון, לצורך כך חובה על רואה החשבון להשתלם ולהתעדכן מקצועית בכדי לשמור על המיומנות הנדרשת, יותר מכך רואה החשבון חייב להקפיד שגם עוזריו יהיו בעלי הכשרה מקצועית מספקת ורלוונטית ואחריות מחייבת אותו לוודא את זה.

תקן 6  - אי תלות

כללי:

1. חוק רואה חשבון, תשט"ו – 1955, סעיף 10:

א. רואה חשבון לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כרואה חשבון לבין העיסוק האחר או שעלולה להיפגע אי תלותו כרואה חשבון.

ב. בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף א', יקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה ועם לשכת רואה חשבון בישראל ובאישור ועדת חוק ומשפט של הכנסת נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים או עלולה להיפגע אי תלות רואה חשבון כאמור בסעיף א'.

ג. רואה חשבון שעבר על הוראות סעיף זה יאשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

2. בנושא אי תלותו של רואה החשבון פורסמו 3 הנחיות נפרדות:

א. הנחיות בדבר אי תלותו של רואה החשבון של לשכת רואה החשבון מיולי 1989- עם פרסום התקנות הנחיות אלה בטלות.

ב. החלטה בדבר אי תלות ראוה חשבון של הרשות לניירות ערך אוגוסט 1992- התקנות באות להוסיף על ההחלטה ולא לתקן אותה, המשמעות הפרקטית – כאשר יש התייחסות לאותו מצב הולכים לפי המחמיר. החלטת הרשות לניירות ערך מתייחסת רק לחברות ציבוריות (נסחרות בבורסה)

ג. תקנות רואה חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר), תשס"ח-2008

תקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר), תשס"ח-2008

התקנות מחולקות ל-4 חלקים:

1. הגדרות

2. נסיבות של ניגוד עניינים אפשרי או פגיעה באי תלות – תקנה מס' 2

3. עיסוקים מיוחדים – תקנה מס' 3

4. נסיבות המצריכות גילוי – תקנה מס' 4

הגדרות:

א. בן משפחה –צאצא, בן זוג, אח, הורה ובן זוגו של כל אחד מאלה.

ב. בן משפחה מדרגה ראשונה –צאצא, אח, בן זוג והורה.

ג. בן משפחה מדרגה שנייה – בן זוג של בן משפחה מדרגה ראשונה.

- קרוב – בן משפחה שמקום מגוריו עם רואה החשבון או מי שפרנסתו על רואה החשבון או מי שפרנסת רואה חשבון עליו וכן תאגיד בשליטת כל אחד מהם או נאמן לטובת כל אחד מהם.

- "חבר" שלא נחשב לקרוב או בן משפחה, יכול לפעמים להיות יותר קרוב מבן משפחה, לכן לפי סעיף 10 א' "חבר" כן יכול להיחשב כקרוב ולהיות מוכל בסעיף. (כמובן שאחרי בחינה שאין ניגוד עניינים ושהחריג הזה שבמקרה זה הוא החבר, יוכל להיות מוכל בסעיף 10 א' לפי התנאים)

- מבוקר – מי שרואה החשבון מבצע ביקורת על הדוחות הכספיים שלו, אם נערכו לו דוחות מאוחדים כמשמעותם בכללי החשבונאות המקובלים אזי גם מי שמאוחד באותם דוחות.

- לקוח – המבוקר ומי ששולט עליו.

- רואה חשבון מטפל –רואה החשבון אשר אחראי מטעם משרד רואה החשבון לערוך ביקורת במבוקר מסוים וכן צוות הביקורת העוסק בביקורת אותו מבוקר.

- רואה חשבון מבקר – זה רואה החשבון המטפל, תאגיד רואי החשבון שבו הוא מועסק, שותף, חבר וכן רואי החשבון השותפים.

- משרד רואי חשבון – רואה חשבון מבקר וגם רואי חשבון המועסקים על ידו או על ידי רואי חשבון בתאגיד שבו הוא שותף או חבר ,או על ידי תאגידים בשליטת תאגיד רואי החשבון.

- תקופת הביקורת – התקופה השוטפת שלגביה נערכה הביקורת לרבות פרק הזמן עד למועד שבו ניתנה חוות דעת רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים לתקופה השוטפת.

 

נסיבות של ניגוד עניינים אפשרי או פגיעה באי תלות – תקנה מס' 2

1. ניגוד עניינים במסגרת עבודת הביקורת –רואה החשבון יימצא בניגוד עניינים או שתיפגע אי תלותו במבוקר אם במסגרת הביקורת אותה הוא עורך, הוא או עובד בכיר מטעמו או צוות הביקורת, אחד מכל אלו נדרשו להתייחס לאחד מהבאים:

א. עניין אישי שעלה בביקורת

ב. עניין כלכלי שעלה בביקורת

ג. חוות דעת אחרת או הערכת שווי שניתנה במסגרת עיסוק אחר במישרין או בעקיפין. סייגים:

א. מדובר בבדיקת נאותות שנעשתה לגבי המבוקר לפני המינוי לרואה חשבון מבקר ובתנאי שלא מדובר בהערכת שווי.

ב. מדובר בחוות דעת הנדרשת לצורכי מס אשר לא נעשתה בידי רואה חשבון מטפל ואינה מהווה בסיס לנתונים בדו"ח הכספי.

2. הכנסה מותנית –אי התלות תיפגע אם במסגרת עיסוק אחר קיבל המבקר בתקופת הביקורת שכר, התחייבות לשכר, בונוס או הטבה אחרת המותנים בתוצאות טיפולו או במצב הלקוח.

סייג:

כל זאת למעט הכנסה כאמור שהתקבלה מבעל השליטה בלקוח בעד שירותים שניתנו לו ואשר: (תנאים מצטברים)

א. אינה נוגעת בדרך ישירה או עקיפה בביקורת (ראה תרשים לעיל – עם הריבועים)

ב. אין לה השפעה על הביקורת

ג. היקף ההכנסות ממנה איננו עולה על היקף ההכנסות מהביקורת באותה שנה

3. מתנות – אי בתלות תיפגע אם רואה החשבון קיבל מהלקוח מתנות, אירוח או הטבה משמעותית אחרת.

4. היקף שכר הטרחה – סך ההכנסות מאותו לקוח עולה על 25% מסך ההכנסות של משרד רואה החשבון, אז נפגעת אי התלות.

סייג: ההנחיה לא תחול אם מדובר על משרד המצוי ב 3 השנים הראשונות להיווסדו ובתנאי שסך ההכנסות מאותו לקוח באותם שנים לא עלה על 33% מסך הכנסתו של משרד רואה החשבון. (רשום שההנחיה לא תחול אבל מצד שני גם לא רשום שאי התלות לא נפגעת, כי היא הרי נפגעת למרות הסייג).

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved