Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום א', 23/07/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
ה"ניו דיל"- סיקינג

"הניו דיל" (1933-1938)

ראשי > היסטוריה > "הניו דיל"

תכנית הצלה מהמשבר ומניעתו בעתיד. מטרותיה היו:

  1. שיקום הכלכלה ויציאה מהמשבר.
  2. לדאוג שהמשבר לא יחזור על עצמו.
  3. השבת האמונה של הציבור במערכת הפוליטית והכלכלית.

עקרונות "הניו דיל"

רוזוולט לא היה קיצוני בתפישתו. הוא האמין שהמפעלים צריכים להיות בידיים פרטיות אך יחד עם זאת בפיקוח ממשלתי. הוא לא נהג כסוציאליסט ולא דיבר על הלאמה של מפעלים. הוא לא היה דיקטאטור שביקש להתערב התערבות מוחלטת בכלכלה.

רוזוולט לא היה צמיד לשום אידיאולוגיה. הוא מנסה את "הניו דיל" בפורמט ראשוני, אך כאשר הניסיון הראשוני לא צלח הוא שינה אותו. הוא נעזר ביועצים מהאקדמיה ולא בפוליטיקאים. הקבוצה האקדמית עימה הוא התייעץ נקראה "טרסט המוחות".

התכנית הכלכלית מושתתת על שלושת Rהים:
1.
 Reform- שינוי. דאגה שהמשבר לא יחזור על עצמו.
2.
Recovery- שיקום. כללי של המדינה בטווח הקצר והארוך מהמשבר.
3.
Relief- סעד. פתרון מיידי לשיקום הכלכלה.

בכללו, "הניו דיל" נחלק לשתי תקופות:

חלק ראשון: נמשך שנה וחצי (1933- 1934).

בתחום הבנקאות- בנקים נסגרו ל4 ימים ונפתחו שוב תוך פיקוח ממשלתי. רוזוולט מבקש מהציבור להשקיע בבנקים ובכלכלה. נוצר אי אמון במע' הכלכלית. פיקוח ממשלתי על המניות- ערכן, מחירן ומסחרן.

בתחום החקלאות- חקיקה לצמצום התוצרת החקלאית במטרה לשמור על מחירים יציבים. בנוסף, מתן הלוואות לחקלאים מצד הממשלה.

בתחום התעשייתי: הוקם מנהל לשיקום תעשייתי שהגביל את כמות הייצור. נקבעו מחירי מינימום ומאקסימום למוצר. הממשלה תומכת בארגוני פועלים מתוך מטרה לעלות את קרנו של הפועל.

בתחום הסעד- הוקמו סוכנויות שספקו עבודה זמנית להמוניםL סלילת כבישים, בניית גשרים וכו'. "פיתוח רשות עמק טנסי" היה העבודה היזומה הידועה מכול בה נבנה סכר בעמק טנסי שהיה ידוע ברמה הסוציו- אקונומית הנמוכה שלו.

המתנגדים ל"ניו דיל": הניו דיל, כפי שעוצב בהתחלה, גרר אחריו מתנגדים רבים:

1. בעלי ההון שטענו שרוזוולט סטה מרעיון הקפיטליזם הטהור, כלומר אי התערבות הממשל בכלכלה, דבר המהווה פגיעה בעקרון הכלכלי האמריקני.
2.
ארגונים סוציאליסטים וקומוניסטים שטענו כי אין שום חדש ב"ניו דיל" וכי רוזוולט אינו עושה מספיק על מנת להיחלץ מהמשבר.
3
. השמרנים והובר בראשם, שופטי ביהמ"ש העליון, שהאשימו את הובר בריכוז סמכויות רב מדי ובהתערבות בכלכלה האמריקנית.
4
. עובדים וארגונם מקצועיים מבקרים את "הניו דיל" ואומרים שאין בכך די.
5
. שכבות הציבור הנמוכות, בעיקר בעיירות אמרו שרוזוולט לא עוזר לעניים ולקשישים.

חלק שני: נמשך כשלוש שנים (1935- 1938). עקב הביקורת הנוקבת על "הניו דיל" רוזוולט מבקש לחוקק חוקים ארוכי טווח. בתקופה השנייה של הניו דיל אין מבצעים כגון פרויקט עמק הטנסי.

1. חוק ביטוח לאומי- נחקק ב- 1935. חוק המבטיח הכנסה לעובדים בעת זקנה.
2
. חוק תקנות עבודה לאומיות- נחקק ב- 1935 וכונה "חוק ואגנר". בעלי עסקים חייבים לדון עם העובדים על הסכמי שכר.
3.
חוק עקרונות עבודה הוגנת- נחקק ב- 1935. מדבר על הגבלת שעות עבודה והבטחת הכנסה מכובדת.

עקב חקיקת החוקים הללו (ע"י רוזוולט) התפתח ויכוח בין רוזוולט לשופטי ביהמ"ש העליון. השופטים התנגדו ל"חוק ביטוח לאומי" ול"חוק ואגנר", כיוון שהיו שמרנים ולטענתם החוקים הללו פוגעים בחוקה האמריקנית- התערבות יתר של הממשל. כדי להלחם ולעקוף את ביהמ"ש העליון רוזוולט נוקט צעד: על כל שופט המגיע לגיל 70, יכנס שופט צעיר ולא שמרני. הציבור לא תומך בצעד של רוזוולט ולכן הצעד כשל. בסופו של דבר, רוזוולט מצליח לאשר את שלושת החוקים אך לא בדרך שרצה- הוא מצליח לשכנע את ביהמ"ש.

הישגי "הניו דיל"

מבחינה כלכלית- הייתה הצלחה חלקית. אמנם במסגרתו של "הניו דיל" מובטלים מוצאים עבודה, משולם שכר מינימום והאיגודים המקצועיים מתחזקים, אך יחד עם זאת עדיין נשארו מיליוני מובטלים. מצב החקלאות היה קשה והתעשייה לא ייצרה את הכמות המצופה ממנה.

מבחינה פוליטית- הדמוקרטיה לא התערערה. רוב הציבור האמריקני המשיך לצדד בערכי הדמוקרטיה. בשיאה מנתה התנועה הקומוניסטית כ- 15,000 איש בלבד. חודש הקשר בין האזרח והממשל תוך מעורבות של הממשל בחיי הכלכלה והחברה. חבירה של חוגים אינטלקטואלים אשר הביעו תמיכה ב"ניו דיל", לאחר נתק שחל בין חוגים אלו לממשל בשנות ה- 20.

מבחינה חברתית- "הניו דיל" מעלה את המורל בקרב הציבור ודרך החיים האמריקנית מצדיקה את עצמה.

מדיניות החוץ, שנות ה- 30:

"מדיניות השכן הטוב" המשיכה בשנות ה- 30.

היחסים עם אירופה- יציבים אך מאופקים. בשנת 1933 נוכח התחזקותם של משטרים פאשיסטים, נקטה ארה"ב מדיניות ניטרלית. מגמת הבדלנות נמשכת. לא ניתנות הלוואות למדיניות מחוץ לאמריקה הלטינית.

קו פייסני כלפי היטלר ואדישות לנוכח אירופה הקרבה למצב מלחמה. באוקטובר 1937 רוזוולט נוטש את הבדלנות ומבין שאם הוא לא יפעל אז ארה"ב תינזק.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved