Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ה', 22/06/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
יהודי ארה"ב בין שתי מלחמות עולם - סיקינג

יהודי ארה"ב בין שתי מלחמות עולם

ראשי > היסטוריה > יהודי ארה"ב בין שתי מלחמות עולם

הקדמה

ראשוני המהגרים לארה"ב מגיעים לחוף המזרחי שלה במאה ה- 17. השינוי הדמוגראפי המשמעותי מתחיל במחצית השנייה של המאה ה- 19 כאשר גלי עלייה יהודים מציפים את אמריקה. ב- 1880 מונה היישוב היהודי כ- 260 אלף נפש והוא בעיקרו מגרמניה. הגרמנים היו רוכלים וסוחרים. בתחילת המאה ה- 20 מהגרים 2 מליון יהודים ממזרח ומרכז אירופה לארה"ב. הם מתיישבים בעיקר בחופה המזרחי כיוון שיש שם כבר ריכוזי יהודים. כך גם יוכלו לשמור על אורח חיים יהודי ויהיה להם קל למצוא פרנסה. משמעותו של גל ההגירה הזה היא למעשה העתקת כשליש ממס' היהודים מאירופה לארה"ב. גל ההגירה הזה נובע מפוגרום "סופות בנגב". המעבר מחברה קומוניסטית נכשלת לחברה מתועשת דמוקרטית גרר שינויים בחייו של היהודי.

פרופיל המהגרים

לא עניים. צעירים- 70% בין הגילאים 14- 44. משפחות. שיעור בעלי המקצוע גבוה. מעט כפריים והרבה עירוניים. לא דתיים. יעד מועדף- ניו יורק. 60% עסקו בטכסטיל. זהו עיסוק המאופיין עם היהודים, נרכש בקלות יחסית, היצע גדול וכוח עבודה זול.

סדנאות היזע- כינוי למקומות העבודה של המהגרים שעבדו בטכסטיל. תנאים גרועים, 12 שעות עבודה ביום בצפיפות ובשכר זעום.

בין השנים 1933- 1935 ישנה הגירה שלילית מארה"ב לארצות אירופה בגלל השפעת המשבר והפסדיהם של האנשים בארה"ב. במקביל ישנה הגירה המונית של יהודים לארה"ב עקב חוסר ברירה (השנים בהן עולה המפלגה הנאצית לשלטון).

הגורמים המאפשרים למהגר היהודי להיקלט

היהודים הפנימו בקלות את עולם הערכים האמריקני. היהודים נעזרו במוסדות סעד שעזרו להתאקלמותם מבחינה כלכלית וחברתית. הארגונים שעזרו ליהודים היו:

  1. לאנדסמשפטים- היהודים התאגדו לפי ערי מוצאם (קראקוב למשל). יותר מאוחר הם התאגדו לפי מדינות.
  2. היא"פ- היה ארגון וולונטרי שהוקם בשנת 1909. הוא פעם רבות למען עזרה וסיוע למהגרים החדשים ופעל לבואם של יהודים מאירופה.
  3. ארגוני פועלים יהודים- מוקמים על מנת לשפר את תנאי העבודה של המהגרים. בראשית המאה ה- 20 פרחה ההתארגנות הזו של תנועת הפועלים והסיבות:
  • תנאי העסקה מכפירים של אותם יהודים (סדנאות היזע).
  • יהודים העולים מרוסיה מביאים רעיונות סוציאליסטים המתממשים בהקמת תנועות העבודה.
  • תנועת העבודה האמריקנית לא תסייע לפועל היהודי בשעת הצורך.

הם עסקו בהקמת איגודים מקצועיים לשיפור תנאי העבודה והשכר, ארגנו שביתות ופעלו בייסוד עיתונים ביידיש.

בין 2 מלחמות עולם תנועת הפועלים הולכת ונחלשת מפני שנולד דור חדש של יהודים שנולד למציאות אחרת ולא ראה צורך בהצטרפות לארגון פועלים. בנוסף, נוצר חשש מאופיים הרדיקלי של מנהיגי תנועות הפועלים.

  1. עיתונות יהודית- פריחה ושגשוג של עיתונות יהודית (1885- 1914) ופרסום 150 עיתונים ביידיש. העיתונות הייתה למעשה הגורם המקשר בין המהגר לחברה האמריקנית.
  2. תיאטרון- התיאטרון היידי עוסק בתכנים הלקוחים מהוואי העיירה היהודית ובשנים שלאחר מכן עוסק התיאטרון בהוואי היהודים בארה"ב.

יחסי מקומיים- מהגרים

בתחילה, המהגרים החדשים שהגיעו ממזרח אירופה התקבלו בחשש ובחדשנות. הם נתפסו כאנשים נחשלים וראו בהם ייסוד זר בקרב החברה היהודית שהייתה קיימת. הגרמנים שהיו ותיקים, זלזלו ביהודים החדשים ממזרח אירופה. הם כונו "אוסט יודן"- שם גנאי. הצד אותו יחס, במהלך השנים התגייסו הותיקים לעזור כלכלית למהגרים החדשים מבחינת מציאת עבודה, הלוואות וכו'. היחס שהתחיל כמזלזל נהפך עם הזמן ליחס של שיתוף פעולה.

הקשיים שעמדו בפני המהגרים היהודים לארה"ב

  1. קושי בהעתקת החיים ממדינת מוצאם למדינה זרה.
  2. המהגרים ממזרח אירופה מגיעים עם אידיאולוגיה שונה מזו הנהוגה בארה"ב אך עד מהרה הם מפנימים את האידיאולוגיה האמריקנית.
  3. תנאי העבודה בהם עבדו המהגרים היו מחפירים והשכר היה זעום ("סדנאות היזע").
  4. יחס החברה הסובבת (יהודים ותיקים ואמריקנים) ליהודים החדשים היה חשדני והם ראו בהם נטע זר.
  5. יהודים רבים רצו לשמר את המסורת היהודית אך הדבר היה קשה היות והם נמצאים במדינה נוצרית.
  6. מצבם הכלכלי של רוב היהודים היה רע, הם עבדו במקצועות נכשלים בתור עובדים זוטרים ולפעמים הופלו לרעה בשל דתם ומוצאם.

צמיחתם של ארגונים יהודים- אמריקנים ומאפייני פעילותם המקומית והבינ"ל

א.      הועד היהודי האמריקני- ארגון יהודי זה הוקם בשנת 1906 בארה"ב בעקבות הפרעות שהתרחשו ב1905 ברוסיה. מטרת הארגון הייתה למנוע פגיעה בזכויותיהם האזרחיות והדתיות של יהודים בכל מקום בעולם. בראש הוועד עמדו נציגי הקהילות הגדולות ואישים יהודיים בעלי ממון והשפעה שפעלו להקלת סבלם של יהודי רוסיה בימי הפרעות בשנת 1905 ובימי מלחמן הבלקן בשנת 1912. באותה שנה הצליח הוועד להשפיע על ממשלת ארה"ב ולהביא לביטול אמנת הסחר שנחתמה בין ארה"ב לרוסיה עקב רדיפת יהודי רוסיה ושלילת זכויותיהם. כמו כן פעל הוועד למען מדיניות הגירה נוחה יותר של ממשלת ארה"ב מול המהגרים היהודים. הוועד נטל על עמו את משימת המלחמה באנטישמיות בכל העולם ובשנות ה- 30 התרכזו מאמציו בניסיונות להגן על יהודי גרמניה הנאצית.

ב.      "הג'וינט" (הוועד היהודי האמריקני המאוחד)- ארגון זה הוקם בשנת 1914 על מנת להגיש סיוע לכל יהודי באשר הוא במהלך מלה"ע הראשונה. הסיוע כלל אספקת מזון, עזרה רפואית, לבוש וכסף. לאחר מלה"ע הראשונה החל הארגון לסייע למשפחות של פליטים יהודים מרוסיה ומפולין, שהיגרו מערבה כדי להימלט מהפוגרומים המאיימים בארצות מוצאם. בזמן השואה עסק הג'וינט במשלוח חבילות מזון למחנות הריכוז ולגטאות ובארגון הצלת יהודים.

ג.       הקונגרס היהודי אמריקני- הארגון הוקם בשנת 1918 בעקבות התביעות בציבור האמריקני להביא לדמוקרטיזציה ושינוי פני ההנהגה היהודית אמריקנית ובחירת נציגות יהודית לוועידת השלום בפריז בשנת 1918. אחרי פירוק הקונגרס היהודי בשנת 1920 הביא סטפן וויז להקמתו של קונגרס יהודי חדש שפעל בנושאים יהודים אמריקנים ובתחום ההתיישבות בא"י.

התמורות בחיי היהודים

מבחינה פוליטית- רבים מהיהודים לוקחים חלק פעיל במוסדות ממשל לוקאלי: שופטים, חברי עיריות וכו'. היהודים מצטרפים למפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית כאשר ההעדפה היא הדמוקרטית משום שמפלגה זו יותר ליברלית וסובלנית.

מבחינה כלכלית- יהודים רבים ממשיכים לעסוק בטכסטיל כפי שעשו בסוף המאה ה- 19. רובם מתאגדים בארגונים מקצועיים שהיו בעלי השפעה, ויחד עם זאת תקופת השפע בארה"ב פתחה בפני היהודים אפשרויות לעסוק במקצועות חופשיים. חלקם פנו לעיסוק בתחומי הבידור והתיאטרון: האחים וורנר, MGM, וכו'. חלק מהיהודים התערו בעולם האקדמיה. המשבר הכלכלי לא פסח גם על היהודים שכ- 85% מהם תמכו בניו דיל.

מבחינת הקהילה וארגונה- קהילות יהודיות קמו ברחבי ארה"ב בכל מקום בו היה ריכוז סביר של יהודים. הקהילה בארה"ב הייתה שונה מהקהילה היהודים המוכרת באירופה. ההתארגנות הקהילתית באירופה הייתה על רקע דתי. אותם היהודים המגיעים ממזרח אירופה עוברים תהליכי חילון, כך שהקהילות בארה"ב התאגדו סביב מתן שירותים סוציאליים כגון: בתי חולים, בתי אבות, מוסדות חינוך, תרומה למוסדות מקומיים ולמוסדות יהודיים כלל ארציים, תרומה לארגונים ומטרות מחוץ לגבולות ארה"ב- א"י. בית הכנסת היווה מוקד מרכזי בקהילה, סביבו היא רוכזה, אולם תפקידו היה שונה מתפקידו במזרח אירופה:

  1. מתן שירותים לאנשים שומרי מצוות.
  2. מתן תחושה של שייכות וזהות גם ליהודים שאינם דתיים.
  3. מקום מפגש חברי הקהילה.
  4. מקום בו ניתנו שיעורים ביהדות ועברית.

כל בית כנסת יכול היה לקבוע את הרגליו בהתאם לצרכי הקהילה ובהתאם לזרם שאליו השתייך בית הכנסת.

מבחינה חינוכית- השאיפה לחינוך והשכלה בקרב המהגרים הייתה גבוהה. אם דור המהגרים הראשון עבד קשה, ילדיהם זכו להשכלה והתקדמו בסולם החברתי. לשלושת הזרמים המרכזיים בארה"ב: רפורמי, אורתודוכסי וקונסרבטיבי היו מוסדות חינוך משלו:

- הישיבה הקטנה- לימד מקצועות יהדות, קצת מתמטיקה ואנגלית. היה שייך לזרם החרדי.

- בי"ס של יום א'- לימד רק ביום א' לימודי א"י, עברי, חגי ישראל, וזאת בנוסף לבי"ס רגיל בו למדו בשאר השבוע. היה שייך לזרם הרפורמי.

- בי"ס העברי- קרוי גם "תלמוד תורה" היה בי"ס בו למדו בשעות אחה"צ לאחר תום הלימודים. שייך לזרם האורתודוכסי.

מעבר לכך, היו גם בתי"ס ללימוד יידיש ומוסדות להשכלה גבוהה להכשרת רבנים.

הזרמים ביהדות

הזרם הרפורמי- קרוי גם הזרם ליהדות מתקדמת ומדבר על הצורך להתאים את היהדות לרוח התקופה ולמקום. עד ההגירה הגדולה (סוף המאה ה- 19), הזרם הרפורמי היה הדומיננטי ביותר בקרב יהודי ארה"ב. עם הגעת גל ההגירה הגדול, מסתמן שינוי ביחס שבין הזרמים השונים כיוון שגל ההגירה הביא עימו זיקה למסורת. דווקא בעת הזאת מסתמנת הקצנה בקרב הרפורמים. בשנת 1885 מתכנסים הרפורמים בעיר פיטסבורג בועידת איחוד הקהילות הרפורמיות. מתקבלת שם שורה של החלטות שידועה בשם "מצע פיטסבורג" ועיקריו הם:

  1. דחייה של מנהגים שאינם עולים בקנה אחד עם התרבות המודרנית.
  2. חוקים כמו טהרה וכשרות הם אנכרוניסטיים (עבר זמנם) ולכן הם עלולים להוות מכשול.
  3. תרבות אוניברסאלית- צדק ואמת לכל, ולכן היהודים הרפורמים לא רואים עצמם כלאום ולא מדברים על שיבת ציון.

המצע הנ"ל היה קיצוני ועקב כך חלק מהרפורמים פורשים מהתנועה הרפורמית. בנוסף, גרם המצע להרחקה של היהודים שהיגרו לארה"ב מהזרם.

הסוגיה הבוערת ביותר עימה היו צריכים הרפורמים להתמודד היא נישואי תערובת. אם הזרם הזה מגדיר את היהדות כדת אוניברסאלית, לא ניתן להתנגד לנישואי תערובת ולכן יש בעיה. בסופו של דבר הרבנים הרפורמים התנגדו לנישואי תערובת.

בין 2 מלחמות עולם, לנוכח השינוי הדמוגראפי בקרב יהודי ארה"ב, חלה התמתנות בתנועה הרפורמית בכל מה שנוגע לדעות האנטי- ציוניות ואנטי- לאומיות.

בשנות ה- 30 כמחצית מחברי התנועה הרפורמית היו דור שני של יוצאי מזרח אירופה. בשנת 1937 פורסם מצע שני, מתון יותר, שלמעשה ביטל את מצע פיטסבורג, וידוע בשם "מצע קולומבוס". עיקריו הם:

  1. התושב"ע והתורה שבכתב הם הבסיס ההיסטורי והמוסרי של החיים היהודיים.
  2. יש לשמור על מנהגים כמו שמרית שבת, מועדים וחגים ובנוסף על שמירת הערכים המוסריים.
  3. שימוש בשפה העברית בנוסף לאנגלית.
  4. זיקה לא"י- מחויבות לסייע בהקמת בית לאומי ושיקום א"י גם כמרכז רוחני לעם היהודי.

הזרם הקונסרבטיבי-שילב את התרבות האמריקנית עם שימור הזהות והצביון הדתי של העם היהודים. לכן, הזרם הזה גרס שאסור לערוך שינויים בהלכות כגון שבת וכשרות. חלק ממייסדי התנועה היו למעשי פורשי הזרם הרפורמי, כגון הרב קוהול. בראשית המאה ה- 20 הזרם הזה צובר תנופה. אחד המוסדות שחושב להזכיר בנושא הוא הסמינר התיאולוגי היהודי ובראשו עמד סלומון שכטר, והוקם בשנת 1887. שכטר אמר שהזרם הקונסרבטיבי הוא לא זרם חדש ביהדות, אלא מדובר באותם יהודים שאורח חייהם הוא אמריקני לחלוטין אבל הם נמנעו מהצטרפות לזרם הרפורמי.

הזרם האורתודוכסי- המייחד את הזרם הזה הוא הניסיון לשמר את דפוסי החיים מהעולם הישן, כלומר העתקת החצרות באירופה לארה"ב. כל הזרם האורתודוקסי מתאגד ביב חצרות. הקו שהנחה אותם היה למעשה הסתגרות מהחברה האמריקנית.

למרות שמבחינה מספרית הזרם הזה הוא הבולט ביותר באותה התקופה, ארגונו הפנימי היה לקוי וכלל הרבה פלגים וחסידויות.

בשנות ה- 20 וה- 30 חלה התעוררות בזרם האורתודוכסי כאשר יהודים ילידי ארה"ב חוברים לזרם הזה, האוניברסיטה האורתודוכסית הראשונה מוקמת בשנות ה-30.

הנייטיביזם

הבדלנות בתוך החברה הייתה סממן של גזענות ולאומנות – האמריקאים קראו לתהליך זה בשם "נייטיביזם". ה"נייטיביזם" התקשר עם אנטישמיות ודחיית היהודים מהחברה באופן פומבי. אחד הביטויים לאנטישמיות היה יצרן המכוניות הנרי פורד שפרסם עיתון אנטישמי בו פרסם את דעותיו כנגד היהודים, קטעים מתוך הפרוטוקולים של זקני ציון והאשים את היהודים בהפצת הקומוניזם בארצות הברית. ביטוי נוסף ל"נייטיביזם" היה ב"נומרוס קלאוזוס" (הגבלת מספר הסטודנטים היהודיים) של האוניברסיטאות המרכזיות והחשובות בארצות הברית. אך יחד עם זאת ולמרות ה"נייטיביזם" הוכתר ב- 1927 מאבקם של ארגונים יהודים נגד הנרי פורד בהצלחה משפטית. בעקבות תביעה שהוגשה בבית המשפט, חויב הנרי פורד להפסיק את פרסום עיתונו האנטישמי, ואף חויב לשלם כנס כבד. מובן שהאנטישמיות לא נעלמה מארצות הברית בעקבות משפט זה אך מבחינה מוסרית זה היה ניצחון חשוב לקהילה היהודית.

בשנות ה- 30, אחרי המשבר הכלכלי הגדול, חלה הרעה נוספת באנטישמיות כלפי היהודים, אך מדיניותו של רוזוולט קידמה את הזכויות של היהודים (כמו זכויותיהם של כל המיעוטים) ויהודים רבים השתלבו בממשל של רוזוולט בתפקידים כאלה ואחרים.

יחד עם זאת יהודים רבים נדחקו ממועדונים חברתיים יוקרתיים ולא הועסקו בחברות גדולות, על כך הגיבו היהודים בתביעות משפטיות ובהקמת מועדונים חברתיים חלופיים.  אומנם פעולות אלו לא ביטלו את האנטישמיות ודחיקתם מהחברה אך העידו על הדמוקרטיה והפתיחות של החברה בארצות הברית בניגוד לזו שהייתה באותו הזמן באירופה.

מדיניות הממשל כלפי יהודי אירופה

מדיניות הממשל כלפי יהודי אירופה הייתה מדיניות קרה ובדלנית. רוזוולט לא הרשה ליהודים להיכנס לתוך ארה"ב, ולא נקט פעולות להוציא אותם מאירופה, למרות לחצה של הקהילה היהודית באמריקה.

דוגמא לכך הייתה וועידת אוויאן שהתכנסה בשנת 1938 באוויאן שבפריז בהשתתפות 32 מדינות ונושאה היה פתרון לבעיית הפליטים היהודים באירופה. בוועידה זו ארה"ב הציגה עמדה סגרוה כלפי יהודי אירופה ולא הרשתה אפילו ליהודים בודדים להיכנס, מהלך שגרר את כל שאר המדינות המערביות שהשתתפו בוועידה לעשות כן.

פועלם של יהודי ארה"ב בנושא יהודי אירופה

פועלם של יהודי ארה"ב בנושא יהודי אירופה התחלק לכמה תחומים.

         א.         אושרה ועדת המיעוטים בוועידת השלום בפריז בשנת 1919 בהשתתפות משלחת יהודית נרחבת מארה"ב, ובראשה לואיס מרשאל.

         ב.         ארגוני הג'וינט, אורט, וארגוני סיוע יהודים אחרים הגיעו להסכמים עם מדינות במזרח אירופה לשיקום מצבם הכלכלי והמקצועי של היהודים.

          ג.          הטלת חרם על סחורות גרמניות בשנות ה- 30.

         ד.         תרומות כספים בא"י ובבירוביג'אן.

הציונות בארה"ב בין 2 מלחמות עולם

עד 1917 (הצהרת בלפור) התנועה הציונית לא הייתה בולטת בקרב המהגרים. רוב היהודים ראו עצמם כאמריקאים וראו בארה"ב תחנה אחרונה בחייהם, משם הם לא מתכוונים להגר.

ערב מלה"ע הראשונה צומחת הנהגה בארה"ב שרואה בציונות חלק מהזהות הלאומית, אם כי להיות ציוני באמריקה אין פירושו עליה לא"י.

המקום ממנו צמחה הציונות באמריקה היה שונה בתכלית מהמקום בו צמחה הציונות באירופה, כאשר באירופה צמחה הציונות מתוך מצוקה, ובארה"ב צמחה הציונות על רקע חיפוש זהות אתנית- מקום של רווחה.

שרש המחלוקת בין הציונות האמריקנית והאירופאית היה בכך שהציונות בארה"ב תמכה בהשקעה פיננסית בא"י ובשירותים כמו בטחון, רפואה וחינוך, אולם מתוך כוונה שהשירותים הללו יהפכו להיות עצמאיים בעתיד. לעומת זאת הציונות האירופאית תמכה בליווי מתמיד של היישוב. בראש הציונות האמריקנית עמד ברנדס. הוא היה משפטן, מנהיג ציוני וממקימי הקונגרס היהודי- אמריקני. בעקבות הוויכוח שלו עם חיים וויצמן (שהיה נשיא ההסתדרות הציונית), הוא פורש מכל תפקידיו בהסתדרות הציונית. הוא היה השופט היהודי הראשון בבימ"ש העליון בארה"ב (1916) ועל שמו נקרא קיבוץ עין השופט.

הסתדרות ציוני אמריקה אשר מנתה כ- 150,000 חברים בארה"ב בין 2 מלחמות עולם היא גוף ציוני נוסף, בראשו עמד לואיס ליפסקי.

כלומר, היו 2 זרמים עיקריים בקרב יהודי ארה"ב שפעלו בנושא הציוני, הראשון בראשו עמד ברנדס והשני בראשו עמד ליפסקי.

הציונות באירופה קמה על בסיס מצוקה, אנטישמיות ורדיפות, מעין ברירת מחדל. לעומתה הציונות האמריקנית קמה על בסיס של רווחה. הציונות האמריקנית לא הייתה ציונות מגשימה ולא התכוונה לעלות ארצה. היא עזרה במתן תרומות וסיוע כספי. הציונות הייתה מתוך שמירה על הצביון היהודי הלאומי- הרגשת שייכות. במהלך שנות ה- 30 חלה התקרבות בין הזרמים השונים בציונות בארה"ב. בשנת  1929 מוקמת הסוכנות היהודית, שנתמכה גם ע"י זרמים לא ציוניים.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved