איסתמוס- עיין ערך
'מיצר יבשה'.
אלמוג-
בעל
חיים המשתייך למחלקת האלמוגיים במערכת הצורבים, ומצוי כמאובן. לאלמוגי
האבן יש שלד גירי המורכב מארגוניט. אלמוגים המתקיימים במושבות יוצרים
שוניות.
אנאוקומנה-
האזורים שעל פני כדור הארץ שאינם מיושבים,
או מיושבים באופן זמני בדלילות.
אנטיקלינה-
החלקים הקמורים כלפי מעלה בתהליך הקימוט. מתבטא בצורה של הרים גבוהים
וחדים.
אקלים- תופעות של מזג האוויר ממוצע במקום מסוים למשך תקופה
ארוכה.
אקלים ים-תיכוני-
אקלים בו יש שתי עונות חורף קר וגשום, קיץ חם ומיעוט
משקעים.
ארג-
אזור של דיונות מדבריות נעות, בעיקר במדבר סהרה.

ב'
באר-
מתקן לשאיבת מי תהום.
באר ארטזית
-
באר מים הניתנת לחפירה רק באזורים דמויי אגן קעור.
מפלס המים
בבאר זו גבוה ממפלס המים האזורי
ולכן המים נובעים מעצמם
ופורצים החוצה ללא כל צורך בשאיבה.
בוץ גירי-
משקע רך
המצטבר לרוב בקרקעית ים ומורכב בעיקר מחומר גירי.
בזלת-
סוג של סלע יסוד קשה, מקורו במגמה שיוצאת מחלקיו הפנימיים של כדור הארץ.
זהו סלע בעל גוון שחור מלא במינרלים.
בלייה כימית-
בלייה שבה משתנות התכונות הכימיות של הסלע , בלייה זו נפוצה לרוב בסלעים
ממוצא גירי ומתרחשת באמצעות מים.
ביקוע יבשות-
תהליך
בו מתבקע קרום יבשתי ונוצרת עמק ביקוע. הביקוע מהווה שלב ראשון בהיווצרות
של אזור פתיחה ואגן אוקייני.
בִצָּה-
שטח המכוסה במים רדודים עומדים, ובו אדמה בוצית וצמחיה אופיינית ובעלי
חיים אופייניים השוכנים
ומתרבים בשטחי הבִצָּה.
בצורת
אקלימית- מצב בו כמות הגשמים השנתית נמוכה
בכ-25% פחות מכמות המשקעים השנתית הממוצעת.
בצורת חקלאית-
מצב בו כמות המשקעים גבוהה אפילו מהממוצע השנתי אך בחלוקה בלתי אחידה של
כמות המשקעים במהלך עונת הגשם.
בקעה-
עמק, אזור הנמוך מן הסביבה ובדר"כ מוקף הרים וגבעות.
ברד-
טיפות גשם שקפאו באוויר בדרכן לארץ, זהו משקע במצב צבירה מוצק.

ג'
גבול-
קו המפריד בין שטח הריבונות של מדינה לבין זה של מדינה שכנה או בין
יחידות מנהל שונות.
גבול אזורי-
גבול המפריד ביו מספר אזורים שונים, אין
לו סימון בשטח והוא מסומן במפות.
גבול מדיני-
גבול המפריד ביו מספר מדינות שונות, הגבול
המדיני מסומן במפות ולרב לא בשטח.
גבול יבשתי-
גבול מדיני העובר ביבשה.
גבול ימי-
גבול מדיני העובר בים.
גיאוגרפיה-
מדע החוקר את התופעות הפיסיות והאנושיות המתרחשות על פני
כדור הארץ. הגיאוגרפיה עוסקת בכל תחומי החיים של האדם: אוכלוסייה,
תעשייה, חקלאות, כלכלה, מדינות, היסטוריה וכו'. כמו כן עוסקת הגיאוגרפיה
גם בתחומים פיסיים: אקלים, מישורים, אוקיינוסים, ימות, יבשות, הרים,
צמחייה וכדומה.
גיאוגרפיה כלכלית-
גיאוגרפיה העוסקת בחקר השינויים הגיאוגרפיים הנובעים מפעילויות האדם
הקשורות בייצור, מסחר, צריכה של מוצרים ושירותים.
גיאולוגיה-
מדע העוסק בחקר האדמה, שכבותיה ואופן התהוותן.
גידול טבעי-
[שיעור ילודה פחות שיעור תמותה] + [הגירה חיובית פחות הגירה שלילית]
גיר-
סלע משקע הנוצר בים , מורכב ברובו משלדים של בעלי חיים. כאשר סלע גיר בא
במגע עם מים נוצרת תופעת הקארסט.
גישה דטרמניסטית - אחד הגישות
בגיאוגרפיה כלכלית, זוהי הגישה הקיצונית ביותר,
תנאי הטבע הם השולטים, האדם לא טורח לשנות את הטבע לפי דרכיו.
האדם יחיה איפה שתנאי הטבע נוחים.
גישה מרקיסטית- אחת הגישות
בגיאוגרפיה כלכלית, גישה זו הפוכה מהגישה הדטרמיניסטית, האדם ישנה וילחם
בטבע ללא התחשבות במצבו הכלכלי. דוגמאות: מזגנים,
תנורים, חציבות וכדומה.
גישה פוסיבליסטית- אחת הגישות
בגיאוגרפיה כלכלית, באה מהמילה הלועזית possible, זוהי גישת ביניים- אפשר
לשנות את התנאים הטבעיים השאלה שעולה היא האם זה כדאי מבחינה כלכלית
כלומר האם זה רווחי.
גלובליזציה-
תהליך כלל עולמי שבו אנשים, כסף, סחורות ומידע עוברים במהירות ממקום
למקום מבלי שמרחק או גבולות יעקבו אותם. כך נוצר מן שוק גלובלי אחד שיש
לו השפעה על הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והחברה ברוב מדינות העולם.
ג'נטריפיקציה- תהליך שיקום שכונות.
גרניט-
סלע יסוד שנוצר ממגמה שעלתה ממעמקים, חדרה אל קרום כדור הארץ ונעצרה. (לא
הגיעה למעל פני הקרקע)
גשם-
טיפות מים היורדים על הארץ מהעננים, משקע זה הוא במצב צבירה נוזל.
גשם מלאכותי-
אמצעי להגברת המשקעים, הדבר מתבצע ע"י זריעת עננים ע"י חומר שנקרא "יודיד
הכסף", חומר הגורם להתלכדות הטיפות וליצירת טיפות גדולות וכבדות היורדות
מטה.

ד'
דמוגרפיה- תורת האוכלוסייה העוסקת
בגודלה של האכולוסייה ובהרכבה.

ה'
ה-N
ההתיישבותי- צורת התיישבות שמטרת
יצירתה הייתה ליצור רצף טריטוריאלי כאשר ההתיישבות היא בעמק החולה, עמק
יזרעאל ומישור החוף.
הגירה
חיובית- כאשר יותר אנשים באים למקום מאשר
עוזבים אותו.
הגירה
חיצונית- מעבר של אנשים אל מחוץ למדינה.
הגירה
פנימית- מעבר של אנשים בתחומי המדינה.
הגירה
שלילית- כאשר יותר אנשים עוזבים את המקום
מאשר באים אליו.
הוריקן-
פלא טבע הנוצר עקב הפרשי לחצים מאוד גדולים, מעל אוקיינוסים. אין להוריקן
צורה מיוחד (רוחות- עד 300 קמ"ש), הוא מכסה שטח נרחב ומתמשך לאורך מספר
ימים.
הכנרת- עיין ערך 'כנרת'.
המגזר
הראשוני- מגזר הכולל בתוכו את החקלאות,
בסיס הקיום של האדם.
המגזר
השניוני- מגזר הכולל בתוכו את התעשייה.
המגזר
השלישוני- מגזר הכולל בתוכו שירותים,
תחבורה, טיולים ועוד...
המגזר
הרבעוני- מגזר הכולל בתוכו את הטלפונים,
היי-טק, פקסים ועוד...
המהפכה הירוקה-
פיתוח של זנים העומדים בתנאי אקלים שונים ו/או צורכים כמויות מים קטנות
יותר.
המהפכה הלבנה-
פיתוח של גידול בחממות.
המוביל המלוח-
תעלה סביב הכינרת אשר אוספת אליה את מי המעיינות והנחלים המליחים על מנת
שלא יכנסו לכינרת ויעלו את ריכוז המלחים בה.
הר
געש- הר שנוצר כתוצאה מהתפרצותו של חומר
לוהט (מגמה) מחלקיו הפנימיים של כדור הארץ.
הר געש כבוי-
הר געש אשר לא הראה סימני פעילות במשך תקופה ארוכה.
הר געש פעיל-
הר געש המראה מפעם לפעם או באופן רציף סימני התפרצות. לעיתים ישנה פליטה
מועטה של עשן וקיטור.
הר געש רדום-
הר געש שזה כמה מאות שנים לא הראה שום סימני התפרצות אך ישנם סימנים לכך
שפעל בעבר הרחוק.
הרשת
הגיאוגרפית- רשת הכוללת מערכת דמיונית של
קווי אורך ורוחב על פני כדור הארץ. רשת זו מאפשרת קביעת מיקום של כל
נקודה במרחב כדור הארץ.
השבר הסורי אפריקאי-
נוצר כתוצאה מן ההפרדה בין הלוח הערבי ללוח האפריקני. תנועה זו נקראת
תנועת ההחלקה כאשר הלוח הערבי זז יותר מהר מהלוח האפריקני וכתוצאה מכך
נוצר בקע. (הערבה, בקעת הירדן..)
התאדות- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז.
התכה- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזל.
התעבות- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה גז למצב צבירה נוזל.
התפוצצות אוכלוסין-
כמות אנשים גדולה מדי על כמות המשאבים המצויים במקום: מים, קרקע, דיור,
חינוך, מזון וכדומה.
התפלת מים- ניצול של מי הים
המלוחים להפקת מים הראויים לשתייה באמצעות מכונות התפלה שמסלקים את
המלחים מהמים.
התרוממות-
הכוונה ללחץ המופעל על שטח מלמטה וכתוצאה מכך ישנה התרוממות ונוצרים הרים
קטנים כגון גבעות.

ו'

ז'
זחילה-
תנועת אדמה איטית במורד של מדרון.
זיהום מים- מצב המים כאשר
מתווסף אליו חומרים שונים, בדרך-כלל ע"י גורם אנושי. שינוי זה פוגע
באיכות המים.
זריעת עננים- הגברת כמות
המשקעים ע"י חומרים מסוימים שמוסיפים לעננים באמצעות מטוסי ריסוס ועשן
העולה מתנורים מיוחדים.

ח'
חוואר-
סלע העשוי מתערובת של קירטון וחרסיט.
חוף חולי-
חוף שמאופיין בחול רב.
חוף מפורץ-
חוף ים שמאופיין במפרצים רבים.
חוף
סלעי-
חוף שמאופיין בסלעים רבים.
חוק
לעידוד השקעות הון וחוק המו"פ-
במסגרת חוקים אלה ניתנות כל שנה
הטבות למפעלים שהמדינה מעוניינת לקדם. עפ"י חוק זה הממשלה נותנת תמיכה
לתעשייה לפי אזורי עדיפות לאומית. חוק זה מעודד הקמה והרחבה של מפעלי
תעשייה באזורי השוליים של מדינת ישראל. חוק זה מעניק מענקים כספיים, פתור
ממיסים והלוואות בתנאים נוחים במיוחד.
חלון גיאולוגי-
הכוונה לחשיפת השכבות כתוצאה מנפילת השכבות העליונות והיווצרות המכתש,
כתוצאה מכך ניתן לראות את השכבות התחתונות.
חצי אי-
שטח יבשה המוקף ים משלושה צדדים.
חקלאות- החקלאות כוללת את כל פעולותיו
ועיסוקיו של האדם המכוונים להפקת מזונות וחומרי גלם מן הקרקע ובעלי
החיים. החקלאות היא הענף הכלכלי הבסיסי של האדם וזאת משום שהיא מספקת לו
את כל צרכיו הראשוניים כגון מזון ולבוש.
חרסיט-
סלע משקע שנוצר בים המורכב מגרגירים זעירים וכאשר בא במגע עם מים הוא
תופח ויוצר שכבה אטימה למים.

ט'
טורנדו- פלא טבע בצורת משפך, מפגש חזיתי
של גושי אוויר מנוגדים, רוח חזקה מאוד (עד 500 קמ"ש), הטורנדו נוצר על
יבשות, ממוקד יותר מההוריקן ונמשך לאורך מספר שעות בלבד.
טיהור שפכים- הרחקת החומרים
המזהמים במי השפכים, הפיכת המים למי קולחין, מים אשר משמשים להשקיה בלבד.

י'
יוממות- נסיעה מדי יום לעבודה לעיר הגדולה
וחזרה בערב לפרבר המגורים המתפקד במקרה זה כפרבר לינה.
ים- מקווה מים מלוחים גדול המקוף ביבשה.
ים כנרת- עיין ערך 'כנרת'.
ים
פתוח-
שטח הים הנמצא מחוץ למים הטריטוריאליים ואינו שייך לאף מדינה.
יצורים חיים-
שם כולל לבני האדם, בעלי החיים ולצמחים.

כ'
כנרת-
אגם מים מתוקים השוכן בגליל התחתון בצפון ארץ ישראל. הכנרת היא האגם
הגדול ביותר בישראל ומספקת כמות גדולה של המים הנצרכים בישראל.

ל'

מ'
מד מים- מכשיר למדידת כמות
המים בה השתמש הצרכן.
מדף היבשה-
עיין ערך 'אדן היבשה'.
מדרג
עירוני- התפלגות ישובים לפי סדרי גודל.
מדרג עירוני מאופיין במדינות מפותחות.
מדרג עיר ראשה-
מאופיין בעיר אחת גדולה ואחריה יישובים קטנים רבים, אין יישובים בסדר
גודל בינוני, דבר המאפיין מדינות מתפתחות.
מוביל מים- צינור מים המוביל מים ממקום השאיבה אל הצרכן.
מודל התמורה
הדמוגראפי- מודל המתאר את קצב גידול
האוכלוסייה בעם. בעבר שיעור הילודה היה גבוה, יחד עם זאת גם שיעור התמותה
היה גבוה, לכן שיעור הריבוי הטבעי היה נמוך. עם השנים חלה ירידה בשיעור
התמותה, אך עדיין שיעור הילודה בחברות המסורתיות היה גבוה, לכן שיעור
הריבוי הטבעי נעשה גבוה. עם הקדמה והפיתוח חלה ירידה בשיעור הילודה יחד
עם שיעור תמותה נמוך, ומכאן נובע ריבוי טבעי נמוך.
מולסה- מבנה דמוי כדור בעל שקעים ומחילות
המורכב מעץ לעוס וגללים המיוצר ע"י טרמיטים חקלאיים ומשמש לגידול פטריות.
מושב-
צורת
התיישבות כפרית על קרקע בבעלות לאומית הניתנת בחכירה.
מזג אוויר-
מזג אוויר כולל בתוכו נתונים של טמפ', משקעים, לחות ורוחות לזמן מסוים
ובמקום מסוים. מזג האוויר הוא בעצם מצב האקלים בזמן מסוים.
מחזור הידרולוגי-
עיין ערך 'מחזור המים'.
מחזור המים-
תהליך מחזורי שעוברים המים מגוף לגוף וממקום למקום בתוך האטמוספרה של
כדור הארץ. הודות לתהליך זה המים מתחדשים.
מטרופולין (עיר
אם)- ערי ענק המהווים בסיס כלכלי-חברתי
עבור סביבה שלמה.
מי קולחין-
מי שופכין שעברו טיפול וטיהור. מתאימים להשקייה של גידולים עמידים.
מי שופכין-
מים שנעשה בהם שימוש שזיהם אותם (ביוב).
מי שטפונות-
השטפונות בנחלים אינם צפויים זמן רב מראש, לכן כמויות המים הגדולות
הזורמות באפיקים מגיעות אל הים בתוך זמן קצר ומתבזבזות. כיום, משתמשים
במי השטפונות בעיקר להעשרת מי התהום. לשם כך מקימים במורדות הנחלים מאגרי
מים גדולים ובהם מתקנים העוצרים את הסחף הרב המגיע עם השטפון. מי המאגרים
מזרימים את המים לבריכות כלכול וכך מחדירים את מי השיטפון לאקויפר.
החיסרון הוא העלות הגבוהה בהקמת מאגרי המים ובנוסף, שטחי הקרקע הגדולים
הנדרשים להקמתם, לכן הוקמו בארץ רק שני מפעלים גדולים לאגירת מי השטפונות:
1) בצפון מישור החוף (מפעלי נחלי מנשה) 2) בדרום המדינה (מאגר שיקמה).
מי תהום-
מים הנמצאים בחלל החבוי במעמקי הקרקע. מים אלה נשאבים ע"י האדם למטרות
שונות.
מים-
החומר הנפוץ ביותר על כדור הארץ, נמצא בטבע בשלושה מצבי צבירה: מוצק,
נוזל וגז. ללא מים אין חיים.
מים טהורים-
מים שאינם מכילים מלחים.
מים
טריטוריאליים- המים שבין קו הגבול
הימי של המדינה לבין קו החוף שלה.
מים מותפלים-
מי ים שהותפלו והם מתאימים לכל מטרה. למים אלו חיסרון בכך שתהליך ההתפלה
יקר והוא מחייב השקעה כספית גדולה הן בהקמת מפעל ההתפלה והן בתפעולו.
בישראל קיים מפעל התפלה אחד - באילת.
מים מזוקקים- מים טהורים שמפיקים באמצעות אידוי ועיבוי.
מים מליחים-
מים שבהם כמות המלחים גבוהה יחסית והיא מתאימה להשקיית גידולים עמידים
במיוחד.
מים מתוקים- מים המכילים כמות קטנה מאוד של מלחים.
מים פוסילים-
הכוונה למאגרי מים קדומים מתקופות קדומות, מים שנכלאו ואינם מתחדשים עוד,
הסכנה היא שאם ישאבו את המים תיתכן קריסה.
מים שפירים-
מים טובים לכל מטרה (לשתייה ולחקלאות).
מיצר יבשה-
רצועה צרה של יבשה המחברת בין שני ימים.
מיצר ים-
מעבר ימי צר המחבר בין שתי יבשות.
מישור-
צורת נוף שבה פני השטח שטוחים ונמוכים.
מפעל הגבול הצפוני-
מפעל המספק מים לישובי ההר שלאורך גבול הצפון, מפעל זה מנצל את מי
המעיינות שבעמק החולה.
מפעל כינרת-בית שאן-
מפעל השואב מים מהכינרת להשקיית עמק הירדן ולהזרמת מים לבית שאן כמו כן,
מנצל מעיינות מקומיים.
מפרץ-
רצועת ים מוקפת יבשה משלושה צדדים.
מצבי צבירה- גז, נוזל, מוצק. שלושת המצבים בהם חומרים יכולים
להימצא.
משק אינטנסיבי-
משק שמושקעים בו עבודה והון רב. משק מנוצל.
משק אקסטנסיבי-
ההפך ממשק אינטנסיבי, משק לא מנוצל, לא מושקע בו הון או עבודה רבה.
משקעים-
גשם, שלג וברד. נקראים כך עקב שקיעתם מן העננים אל פני כדור הארץ
במקומות שונים בעולם.

נ'
נמל-
חוף מותקן לעגינת אניות, נועד לטעינה ולפריקה
של מטענים המובלים בכלי שיט.

ס'
סינקלינה- תצורת נוף המתבטאת בצורה של
קער- כתוצאה מתהליך הקימוט.
סכר
אגירה-
סכר שמטרתו
לאגור מים ע"י הצפת אזור.
סכר
ויסות-
סכר שמטרתו
לווסת את זרימת הנהר עפ"י הצרכים של המדינה.
סכר
שכחה-
סכר שעוצר ואוגר מים.
סלע
קלסטי- סלע המורכב משברי סלעים אחרים,
הסלעים הקלסטיים הם תת קבוצה בסלעי המשקע ומקורם בתהליכי בלייה וסחיפה של
סלעי מקור.

ע'
עיור
(אורבניזציה)- אוכלוסייה המתרכזת ביישובים
עירוניים, תופעה שהחלה לפני כ-200 שנה בעקבות המהפכה התעשייתית והיא
מאופיינת בארצות מפותחות.
עיר-
יישוב שיש בו מספר גדול של תושבים, מנוהל ע"י עירייה ומתאפיין בפעילות
ענפה של מסחר, שירותים, תעשייה ומלאכה. העיר משמשת כמרכז ליישובים
העירוניים סביבו.
עיר
אם- ראה 'מטרופולין'.
ערי
לינה- ערי לינה הן ערים שמשמשות בעיקר
כמקום לינה לתושבים כאשר התושבים אינם עובדים במקום אלא במקומות אחרים.
ניתן למצוא ערי לינה בסמוך לערים גדולות.
ערי נמל-
אשדוד, חיפה ואילת. אלו הן ערים המאופיינות במחסנים גדולים ותשתית רחבה
של נתיבי תחבורה ונגישות על מנת להוציא את הסחורות הרבות.
ערי תיירות-
תל-אביב, אילת, נתניה ירושלים, טבריה ועוד.. ערים אלה מאופיינות בתיירות
ענפה המכניסה לעיר כספים רבים. בערים אלה ניתן למצוא בנוף הפיזי שירותי
תיירות רבים כגון: בתי מלון, מסעדות וכדומה.
ערי
תעשייה- תל-אביב, חולון, ראשל"צ, חיפה
ועוד.. ערים אלה מאופיינות באזורי תעשייה גדולים.
ערים
עתיקות- ערים שראשיתן לפני מאות או אלפי
שנים ובהם ירושלים, טבריה, צפת, עכו, קיסריה, יפו ונצרת.

פ'
פירבור-
תהליך שבו תושבים עוזבים את העיר הגדולה ועוברים ליישובים קטנים יותר
בשולי העיר הגדולה או בסמוך לה.
פן
הביניים- מישור המגע החוצץ בין מי הים למי
התהום.
פרבר-
אזור מגורים קטן בקרבת העיר. במדינות מפותחות הפרבר מהווה ביטוי לאיכות
חיים.
פרמידת
גילאים- גרף המהווה ביטוי גרפי לאוכלוסייה
של מדינה מסויימת.

צ'
צונמי-
תופעת טבע של גלי ים ענקיים המתפרצים במהירות ובעוצמה גבוהה אל חוף הים
כתוצאה מרעידות אדמה בלב האוקיינוסים. מהירות הגל יכולה להגיע לכ- 800
קמ"ש.
צור-
סלע קשה בעל קרום כהה שמקורו בתחמוצת הברזל.
ציפחה-
סלע בגווני אפור הנוצר בתהליכי התמרה של סלעי
משקע בתנאים של חום ולחץ מוגברים. סלע זה שכיח בעיקר באזור אילת.

ק'
קבוצת
הבוגרים- האוכלוסייה הנמצאת בגילאי 15-64.
זוהי אוכלוסייה בלתי תלוייה הנמצאת במעגל העבודה.
קבוצת
הקשישים- האוכלוסייה הנמצאת בגילאי 65
ומעלה. קבוצה זו תלוייה בקבוצה הבוגרת.
קבוצת
התלויים- ילדים בגילאי 0-14 שאינם כלולים
במעגל העבודה ותלויים בקבוצה הבוגרת בכל הקשור לכלכלתם.
קו חוף-
קו החיתוך של הים עם היבשה.
קואופרטיבים- ארגוני גג שנותנים הדרכה
בנושאים שונים בתמורה לחלק מהתוצרת החקלאית.
קווי
אורך- מציינים זמן ומחלקים את כדור הארץ
ל-2 : מזרח ומערב. קו אורך 0 נקרא קו גריניץ' שנמצא בלונדון שבאנגליה.
קווי
רוחב- מציינים אקלים ומחלקים את כדור הארץ
ל-2: צפון ודרום. קו אורך 0 נקרא קו המשווה המאופיין באקלים משווני טרופי
כלומר חם וגשום לאורך כל השנה ללא חלוקה לעונות.
קטר געש-
פתח קטן בקרום כדור הארץ שדרכו פורץ קיטור געשי.
קילינג-
עיין ערך 'איי קוקוס'.
קימוט-
שרשראות הרים הנוצרים מהפעלת לחצים על סלעים גמישים כגון סלעי משקע.
תהליך זה נוצר רק בסלעים רכים ויש רצף בשכבות. תצורת הנוף מתבטאת בצורה
של קער (סינקלינה), וקמר (אנטיקלינה-מתבטא בצורה של הרים גבוהים וחדים).
קיפאון- תהליך בו חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה מוצק.
לדוגמה: מים במצב צבירה נוזל, יהפכו לקרח (מוצק) במצב של קיפאון.
קלדרה- עיין ערך 'קלחת'.
קלחת- לוע גדול במרומי הר געש שנוצר כתוצאה מהתפרצות געשית
שריסקה ופיזרה את פסגת ההר.
קניון-
עמק נחל, שגדותיו גבוהות ותלולות.
קרח- מים במצב צבירה מוצק.
קרחון- גוש קרח ענק או שכבה גדולה מאוד של קרח המורכבים ממים
שקפאו. הקרחונים מכילים את מרבית המים המתוקים הנמצאים על פני כדור הארץ.
קרקע-
אדמה שמקורה
בסלע שעבר תהליכי פירוק.

ר'
רגרסיה- נסיגת הים לאחור משטח שבעבר היה
מכוסה וכתוצאה מכך מתקבל שטח יבשתי חדש.
רכס-
שורה רצופה של הרים וגבעות.
רמה-
אזור גבוה שפני השטח שלו לרוב מישוריים.
ריבוי טבעי-
שיעור ילודה פחות שיעור
תמותה.
רתיחה-
תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז בנקודת הרתיחה.

ש'
שבירה-
לחץ המגיע מלמטה על שכבות סלע קשות וכתוצאה מכך נשברים הסלעים ונוצרים
לנו הר ושקע. החלק העליון כתוצאה מתהליך השבירה נקרא הורסט והחלק הנמוך
הנמצא לצידו נקרא גרבן. בניגוד לתופעת הקימוט אין רציפות של השכבות.
שיעור
ילודה- מספר הנולדים בשנה באוכלוסייה של
1000 נפש.
שיעור
תמותה- מספר הנפטרים בשנה באוכלוסייה של
1000 נפש.
שלג- פתיתים קפואים אשר יורדים מן העננים. משקע זה הוא במצב
צבירה מוצק.

ת'
תבליט-
צורת פני השטח הכוללת הרים, מישורים, עמקים וכו'.
תוחלת
חיים- אורח החיים במדינה, דבר המאפיין את
רמת הפיתוח של מדינה, ככל שהמדינה מפותחת יותר ככה אורח החיים בה ארוך
יותר. כמו כן, אורח החיים של נשים גדול יותר מזה של גברים.
תחנת השאיבה-ספיר-
תחילת המוביל הארצי, נמצאת בפינה הצפון מערבית של הכינרת. התחנה שואבת
מים לגובה רב וממנה המים עוברים לתעלת הירדן הפתוחה החוצה בדרכה את נחל
עמוד ונחל סלמון.
תיירות- נסיעה של בני אדם
למקומות מרוחקים כדי להכירם מקרוב. התיירות היא התעשייה
שנחשבת כיום לענף הגדול ביותר במשק העולמי. מידע נוסף על
תיירות.
תיירות חוץ-
תנועה של תיירים היוצאים לחו"ל.
תיירות פנים-
תנועה של מטיילים בתחומי המדינה.
תל"ג- תוצר לאומי גולמי.
מדד מרכזי המראה מצב של עוני-עושר במספרים חד משמעיים.
תמותת תינוקות-
אחוז מקרי התמותה של תינוקות באוכלוסייה מסוימת בתקופה מסוימת.
תעשייה
מסורתית- מזון, משקאות, טקסטיל, עור, נייר , עץ , דפוס ועוד.
תעשייה
מעורבת מסורתית- כרייה, חציבה, גומי, פלסטיק מתכת ועוד.
תעשייה
עילית מתקדמת- אלקטרוניקה, כלי טייס, תקשורת, תרופות ועוד.