Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ו', 20/10/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
זכויות אדם ואזרח - סיקינג

זכויות אדם ואזרח

ראשי > אזרחות > זכויות אדם ואזרח

זכויות אלו יכולות לבוא בשני אופנים:

1. זכויות הניתנות לאדם ואזרח כזכויות.

2. עקרון דמו' שמגן על זכויות האדם והאזרח כחלק מהדמוקרטיה.

כל זכות מזכויות אלה עומדת כזכות בפני עצמה, אך ביחד הן מהוות עקרון. מערכת הזכויות הזו באה לידי ביטוי ביחסי האדם/ האזרח עם המדינה, כאשר לכל אדם מגיעות זכויות. חובת המדינה לספק זכויות אלה לאזרחיה כחלק מעקרונות המדינה הדמו'.

פירוט זכויות האדם והאזרח: הזכות לחיים, הזכות לחירות, הזכות לשוויון, הזכות לקניין, הזכות לכבדו, הזכות להליך הוגן. אלה הן הזכויות הטבעיות שאינן תלויות בדבר, אף אחד לא נותן אותן ולכן אף אחד לא יכול לקחת אותן.

זכויות האזרח הן חלק מהזכויות הטבעיות והן מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח במדינתו. זכויות אלה כוללות את הזכות לבחור ולהיבחר,הזכות ההתארגנות והזכות למתן ביקורת על השלטון.

הזכות לחיים ולביטחון:

זוהי הזכות הכי בסיסית, שאומרת שאדם זכאי לחיות בביטחון כדי לקיים את שאר הזכויות המגיעות לו, ואף אדם לא יכול לקחת זאת ממנו.

הזכות לחיים ולביטחון מופיעה במגילת זכויות האדם של האו"ם, כתנאי בסיסי לקיומה. זכות זו כוללת בתוכה את הזכות לאי פגיעה בחיים עצמם, בנוסף לזכותו של אדם לא לחיות בפחד מפני פגיעה פיזית ומפני השפלה.

בנוסף חובת המדינה לדאוג לחייהם וביטחונם של כל בני האדם החיים במדינה. חובה זו באה לידי ביטוי ע"י חקיקה, וכן ע"י מוסדות בטחון כגון צבא ומשטרה.

הזכות לשוויון:

השוויון משמעו שכל בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויותיהם. זכות זו באה לידי ביטוי בחקיקה- שוויון בפני החוק, הבא לידי ביטוי בשני מובנים:

1. תוכן החוק- המובן המהותי.

2. אכיפת החוק- המובן הפורמאלי.

קיימים מקרים לגיטימיים בהם מבחינים בין אוכלוסיות, ומקרים שאינם לגיטימיים בהם מפלים בין אוכלוסיות.

הבחנה: קיימים מקרים בהם החוק מבחין בין בני האדם בגלל השונות ביניהם, מטעמים מוצדקים. לדוגמא: תלמידים נכים מקבלים הסעות לבי"ס מטעם המדינה, עקב מגבלתם.

ההבחנה נעשית באמצעות חוקים ו/או תקנות גמישים, הניתנים לשינוי בהתאם לצרכי האוכלוסייה.

אפליה פסולה: מצב בו הזכות לשוויון מופרת על רקע עקרונות לא מוצדקים. התייחסות לא שווה לבני אדם פסולה גם אם האנשים שונים זה מזה, אולם השוני ביניהם אינו רלוונטי לנושא הנדון.

העדפה מתקנת: העדפה של קבוצות באוכלוסייה על רקע אפלייתם הפסולה בעבר. זוהי מדיניות בה מדינה רוצה לקדם אוכלוסיות מקופחות מתוקף צמצום פערים סוציו- אקונומיים. במצב כזה המדינה מצהירה שצמצום הפערים במדינה חשוב יותר מעקרון השוויון. אוכלוסיות מקופחות מוגדרות כאוכלוסיות שבעבר סבלו מאפליה פסולה, והמדינה רואה לנכון לקדם אותם כדי לתקן את העבר. מטרותיה של ההעדפה המתקנת הם:

1. צמצום פערים בין אוכלוסיות שונות.

2. ביטול דעות קדומות.

3. שינוי יחסה של החברה כלפי אותן אוכלוסיות.

ביטוייה של ההעדפה המתקנת:

1. תמיכה חיובית- שריון מקומות לנשים בכנסת, העדפת אוכלוסיות חלשות באוניברסיטה, וכד'.

2. העדפה מתקנת תעשה לזמן מוגבל- לתקופת מעבר.

3. הדפה מתקנת תתקיים עד אשר יצומצמו הפערים, וייעלמו או ייחלשו הסטריאוטיפים המנציחים את האפליה הפסולה.

הזכות לחירות:

זכות זו היא זכות אדם. הזכות לחירות כוללת בתוכה את כל סוגי החירויות והחופשים: חופש התנועה, חופש המחשבה, חופש המצפון, חופש דת ופולחן וחופש מדת, חופש העיסוק, חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש ההתאגדות, חופש השביתה, חופש הבחירה וכד'.

ההבדל בין עקרון החירות לזכות לחירות, הוא שהמדינה פועלת מתוך העיקרון כדי לתת את הזכות לאזרחיה, למרות שלא היא זו שנותנת את הזכות לאזרחיה בגלל היותה זכות טבעית.

הגבלת הזכות לחירות תעשה בשלושה מקרים:

1. פגיעה בזכויות הזולת- כאשר אדם משתמש באחת מחירויותיו ופוגע בחירותו של אחר, המדינה רשאית לשלול או להגביל את חירותו.

2. פגיעה בחברה- כאשר אדם משתמש באחת מחירויותיו ופוגע בחירות החברה, המדינה רשאית לשלול או להגביל את חירותו.

3. פגיעה של הפרט בעצמו- כאשר אדם פוגע בעצמו, חובת המדינה לשמור על זכותו לחיים.

מכיוון שמ"י היא מדינה יהודית וגם דמו', ישנה לפעמים התנגשות בין זכויות אדם ובין המדינה.

חירות המחשבה והדעה

זוהי חירות פרובלמאטית, כיוון שאדם מבטא את מחשבתו רק ע"י חופש הביטוי, והחוק מפריד בין חירויות אלה, למרות שההגבלה על חירות המחשבה נובעת מחופש הביטוי. למעשה, חירות המחשבה והדעה מדברת על חירותו של אדם לגבש דעה בכל נושא ובכל תחום, כל עוד דעותיו הלא דמו' אינן באות לידי ביטוי. חופש זה הוא תנאי לכך שכל אדם יהיה אוטונומי וחושב, גם אם דעותיו אינן לגיטימיות.

חירות המצפון

חירותו של כל אדם להחזיק בדעות מסוימות- בעיקר בתחום המוסר שהוא אישי לכל אחד. כאשר מעשיו של האדם מוכתבים לו עפ"י צו מצפונו, הדמו' צריכה לכבדם.

חופש הביטוי

חופש זה הוא מימוש בפועל של חופש המצפון, חופש המחשבה והיותו של אדם אוטונומי, חושב ואומר את מחשבותיו. חירות זו באה לידי ביטוי בשני מישורים:

1. מישור פרטי- זכותו של כל אדם לומר את דעתו.

2. מישור חברתי- זכותו של כל אדם לדעת על כל הנעשה במדינה, את כל המידע שיש לרשויות המקומיות והמרכזיות- שקיפות

*שקיפות- כל רשויות המדינה חייבות לפרסם לציבור כל מה שידוע להן, אלא אם כן מדובר בביטחון המדינה או בדברים פרטיים של אדם.

חופש המידע

חופש זה אומר שזכותו של כל אדם לדעת כל דרכי התנהלות השלטון במדינה, במטרה לעורר חשיבה ביקורתית של האזרח על השלטון.

חופש הביטוי וחופש המידע הם תנאים הכרחיים לקיום עקרון הכרעת הרוב, ומבטיחים חילופי שלטון בדרכי שלום.

חופש ההתאגדות

חופש ההתאגדות הוא פועל יוצא של חופש הביטוי. זכותו של כל אדם להתאגד ולהתארגן בקבוצה על מנת להשיג את מטרתו. קיימים סוגים שונים של קבוצות, אך חופש ההתאגדות מדבר על חברים לדעה, לרעיון. כל אדם יכול לקיים אינטראקציה עם קבוצה שדומה בעקרונותיה לאה שלו. הקבוצה היא מקור כוח לקידום רעיונות ומטרות, שהיחיד לא יכול להשיג לבד. יש להבדיל בין התאגדות פוליטית- מפלגתית לשאר סוגי ההתאגדויות: מטרתה של התאגדות פוליטית מפלגתית היא להוות אלטרנטיבה לשלטון, במטרה להגיע אליו. ההתאגדות בקבוצות מתחלקת לשני סוגים:

1. קבוצת אינטרס- קבוצות שפועלות מתוך אינטרס.

2. קבוצת לחץ- קבוצות שפועלות להשיג טובות הנאה תוך הפעלת לחץ.

חופש ההתאגדות מאפשר התאגדות של קבוצות אינטרס בתנאי שלא תהפוכנה לקבוצות לחץ שאינן לגיטימיות. ניתן להגביל את חופש ההתאגדות אם הוא מסוכן למדינה או לחברה, אם ההתאגדות היא גזענית או לא מוסרית.

חופש דת וחופש מדת

מצד אחד, קיים חופש דת שאומר שזכותו של כל אדם להאמין בדת מסוימת, להשתייך אליה ולקיים את פולחנה כל עוד היא אינה פוגעת באנשים אחרים.

מהצד השני, קיים חופש מדת שאומר שזכותו של כל אדם לא להאמין בדבר ולא לקיים פולחן כלשהו. מתוקף חופש זה, אסור יהיה לפגוע בזכויותיו עקב הגדרתו העצמית.

חופש התנועה

זכותו של כל אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום ללא הגבלה. מותר להגביל את חופש התנועה, רק עם צו של בית משפט.

חופש העיסוק

כל אדם יכול לבחור לו מקצוע ומקום עבודה אלא אם:

1. מתקיימת פגיעה במדינה.

2. מתקיימת פגיעה בחברה.

3. מתקיימת פגיעה באדם.

במ"י מוכנס גם עניין הדת. דברים המתנגשים עם ערכי היהדות הם מחוץ לחוק. לדוגמא: איסור מכירת חזיר במקומות בהם יש ריכוז גדול של יהודים.

חופש העיסוק מעוגן בחוק יסוד חופש העיסוק, ולפיו שיש מקצועות שאינם מותרים כגון סחר בסמים וזנות.

הזכות לקניין

הזכות לקניין היא זכות טבעית- זכות אדם.

הקניין מתחלק לשני סוגים:

1. קניין חומרי- כסף רכוש וכל דבר חומרי.

2. קניין רוחני- שירים, יצירות, ספרים וכד'- זכויות יוצרים.

ישנם מקרים בהם הדמו' יכולה לפגוע מתוך חוק בזכות לקניין, למשל: תשלום מסים. המדינה דוגלת בכך שטובת הכלל היא מעל טובת הפרט, בתנאי שהפרט יפוצה

*דוגמא להתנגשות בין זכויות: "שטח אש 9" הוא שטח שנלקח לאימונים ליד כרמיאל בשנות ה- 70. השטח היה שייך לאחת המשפחות בכפרים ליד, שלא הסכימה לצעד הזה גם תמורת פיצוי. הקרקע הופקעה ע"י המדינה בכל זאת מתוך עקרון בטחון המדינה.

הזכות להליך הוגן

זכותו של כל אדם, ברגע שעומד לפני משפט, שלא יפגעו בזכויותיו. זוהי זכות אדם טבעית.

לזכות זו מספר קריטריונים עיקריים:

1. אין לערוך חיפוש ללא צו שופט.

2. מעצר של אדם  ע"י המשטרה מוגבל ל- 24 שעות ולאחריהן חייבים צו משופט.

"מעצר מנהלי"- מעצר של אסירים ביטחוניים, בד"כ בשטחים, כאשר המעצר נעשה ע"י הצבא למען בטחון המדינה. בסוג מעצר זה אין הגבלת זמן.

3. אין ענישה ללא משפט.

4. זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם.

5. ייצוג משפטי ע"י עו"ד מגיע לכל נשפט. באם אין לו- יקבל מהסנגוריה הציבורית.

6. פומביות המשפט- ההליך המשפטי חייב להראות ולהישמע. אולם, קיימים שלושה מקרים בהם מתנהל משפט בדלתיים סגורות:

- קטינים.
- עדות של נאנסת במשפט אונס.
- דיונים שנערכים בנוגע לביטחון המדינה.

7. המשפט יתנהל עיH שופטים בלתי תלויים- אינם מקבלים משכורת משום גורם אחר מלבד המדינה.

8. סוביודיצה- אסור לפרסם מידע שיכול לשבש הליכי משפט. מטרתו של הסוביודיצה היא לשמור על השופטים ועל החלטותיהם אובייקטיביים.

הזכות לכבוד

זוהי זכות אדם בסיסית- לכבד את האדם. הזכות הזו כוללת מספר זכויות בתוכה: הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט והזכות לאי קבלת יחס משפיל ומעליב. מכיוון שזכות זו אינה מוחשית, המערכת המשפטית הדגישה את הגבולות לפגיעה בה.

הזכות לפרטיות

זכות זו מדברת על:

1. חדירה פיזית למקומו וחייו של אדם.

2. פרסום מידע בנוגע לאדם מסוים.

3. ציטוטים והאזנות סתר.

הזכות לפרטיות שוללת את אלו, אלא אם יש למשטרה צו מבית משפט שמותיר לבצעם. זכות זו כוללת את הזכות לשמו הטוב של אדם.

זכויות אלו (כבוד ופרטיות) מתנגשות עם זכויות אחרות: זכות הציבור לדעת, חופש המידע, חופש הביטוי.

המנגנונים להגנת זכויות אדם ואזרח

1. מערכת החוקים והמשפט- בג"ץ.

2. הכרזת האו"ם בדבר הגנה על זכויות אדם ואזרח.

3. ארגוני מתנדבים בינ"ל- אמנסטי.

4. בנוסף קיימים גופים חברתיים שתפקידם להגן על זכויות אדם ואזרח ספציפיים לכל סקטור במדינה כגון: נעמ"ת, ויצ"ו, המועצה לשלום הילד וכד'.

הזכויות החברתיות

זכויות אלה מכילות מספר זכויות- הזכות לרמת חיים, לדיור, לטיפול רפואי, זכויות עובדים ותנאי העסקה והזכות לחינוך. אלה זכויות הניתנות מטעם המדינה.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved