שבר מאמץ

ראשי > ביולוגיה > שבר מאמץ

שבר מאמץ- הפרת האיזון בין הרס העצם ובנייתה. נקרא גם: "שבר עייפות".

חוזק העצם נמדד עפ"י:
1. קוטר העצם.
2. צפיפות העצם.

מיקום שברי מאמץ נפוצים:
1. עצם השוקה - שליש עליון קדמי. כ-60% משברי המאמץ הם בעצם השוקה.
2. עצמות כף הרגל.
3. עצם הירך: א. צוואר הירך.
                  ב. ראש הירך.
4. מקומות אחרים - ראש הזרוע, חוליות עמוד השדרה וכדומה.

דרגות חומרה:
1,2 - שבר מאמץ קל.
3,4 - שבר מאמץ חמור. (יש לציין ששבר מאמץ בדרגה 2 בירך מוגדר כחמור זאת מהיותה של הירך עצם גדולה).
5 - שבר מלא.

הגורמים לשברי המאמץ:
1. העמסה גופנית חריגה מבחינת עצימות, משך ותדירות.
2. בלימת זעזועים בלתי מספקת של כף הרגל.
3. כושר גופני נמוך.
4. ליקויים אנטומיים / אורטופדיים.
5. מוטיבציה גבוהה.
6. מנוחה בלתי מספקת.
7. מרכיבי תזונה לקויה.
8. מתח נפשי.
9. בעיות הורמונאליות, בעיקר אצל נשים. לדוגמה: וסת לא סדירה, הפרעות אכילה וכו'.

דרכי טיפול בשבר מאמץ:
- מנוחה והתאוששות.

דרכי מניעה של שבר המאמץ:
- שמירה על התאוששות נאותה.
- תזונה נבונה.
- לא ליצור מצב של עומס יתר מבחינת מאמץ גופני.
- מנעל מתאים ומדרסים.