cking

  יום ה', 28/03/24

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
בורלא - סובבתהו בכחש - סיקינג

סובבתהו בכחש

ראשי > ספרות > סובבתהו בכחש

בורלא מתאר אישה צדיקה על רקע הווי החיים בקהילה הספרדית בירושלים בתחילת המאה. אישה זו הפכה את הצדקה לעניין מרכזי בחייה – אף על פי שבעלה היה קמצן ורע לב, והיא ידעה שתגובתו עלולה להיות קיצונית- היא העניקה לנזקקים לא רק מרגש אהדתה ורחמיה אלא גם מכספה.

כותרת הסיפור "סובבתהו בכחש" יוצרת ציפיות לכך שיתבצע איזה מעשה רמאות אך בסוף הקריאה מקבלת הכותרת משמעות שונה.

יש כמה רמזים המצדיקים את מעשיה של הגיבורה : 

א. המעשה נעשה למען מטרה חיובית – עזרה לסובלים.

ב. היו אלה תכשיטיה שלה שהיא מכרה. היא ויתרה על ההתקשטות בתכשיטים, דבר שמאוד משמעותי לנשים.

ג.  הבעל היה רשע וקמצן, לכן המחויבות המוסרית כלפיו קטנה יותר. יתרה מזאת, מעשי אשתו נזקפים גם לזכותו.

ד. שותפה של ריקוג'ה למעשה, הצורף דוד ששון, היה איש ירא שמים שראה בכך מצווה וכמוהו גם שאר בני הקהילה.

ה. לפני מותה, התוודתה ריקוג'ה על מעשיה והציגה בפני בעלה את הדיווח הכספי המלא שינהלה כל השנים.

הסיפור מראה שמתן צדקה עשוי לתרום לא רק למקבל אלא גם לנותן. ריקוג'ה העניקה לחייה משמעות חדשה למרות מסגרת הנישואין הכובלת והמדכאת שבה הייתה נתונה. באמצעות מעשי הצדקה יצאה מבידודה הכפוי וזכתה לאהבה והערכה רבה מהסביבה.

ישנו תיאור חיצוני בלבד, אין כניסה לנפש הדמות. האנשים נמדדים ע"פ מעשיהם. הסיפור מסופר מפי מספר עד, המדבר בלשון רבים ומשקף את עמדת בני הקהילה.

הדמויות בסיפור מתוארות בשחור לבן – כלומר הן מנוגדות:

סניור יעקב נחשון

ריקוג'ה

עשיר, קמצן כילי, אדיש לנזקקים בן 35

בתולה בת 20, בת טובים

עם הארץ, רע מראה טרוט עיניים,לבוש בצורה הדורה,  "פניו מבהיקים כמשוחים בשמן" פיאותיו מרוטות משולי קרחתו.

נאה וחסודה, בעלת עיניים טובות וטהורות,חמודה ויעלת חן- אם הניחה מבטה על מישהו הייתה משכיחה ממנו כל צער וכאב.

גרוע שבגברים

עטרת תפארת שבנשים

אשף אלם

בת מלכה (נתכשפה ע"י האשף)

אדיש לנזקקים "יושב כבול עץ"

"לב ברזל ומצח נחושה"

נדיבה, בעל קו חנון ואהוד "אין מצווה ואין דבר צדקה בעיר של תיתן חלקה בעין יפה".

"נזם זהב באף חזיר", מדומה לנחש

מדומה ליונה הנקלעת למאורתו של הנחש.

הדמויות דיכומטיות- היא מושלמת ,מלאכית טהורה וזכה ואילו הוא כילי, קמצן וטיפש.

בדמותו של המספר ישנם סממנים של מספר עממי – כדי לעורר מתח וסקרנות, הוא חוזר פעמים מספר על החידה. הוא נראה כאחד מבני הקהילה שלא יודע את משמעות הסוד. המספר "מתבל" את דבריו באמרות ובפסוקים בעלי גוון הומוריסטי.

מבנה הסיפור:

אקספוזיציה -  המספר מתאר את מעמד העשירים הקמצנים, הוא עושה הכללה ביקורתית על קבוצה זו. הוא עושה הכרות עם הדמות של הקמצן העשיר, יעקב נחשון.

הסיבוך – הסוד הגדול והכמוס: מתן הצדקה ע"י הסניורה ריקוג'ה ( בבית הקמצן צמחה נותנת צדקה).

השיא – חשיפת הסוד בפני בעלה.

סיום – דידקטי וסגור. בני הקהילה מסכמים את המסר המרכזי של הסיפור "...והיו שאמרו :ודאי בגלל מעשי זיוף ותרמיות כאלו- העולם מתקיים . . ."

הסיפור מספק בעקיפין תשובה לאלה שערערו על הסדר המוסרי הקיים בעולם: "רשע וטוב לו,צדיק ורע לו". סוף הסיפור מציג את התשובה שאלוהים בדרכיו המופלאות סידר את הדברים כך שריקוג'ה עשתה מעשי צדקה מרובים כל כך והקמצן שחס על כספו סופו שחילק בעל כורחו כסף רב לעניים.

מוטיבים: באים להדגיש את ההבדלים בינהם.

אור ועיינים.

בפתיח "כאורו של ירח המפציע ועולה...עיניים טובות וטהורות"

בסוף "פניה מאירות עיינים מבהיקות..."

דימויים

של בעלי חיים : נחש, יונה, חזיר.

זוהי מעשייה עממית: "אומרים ש...." משהו שנמסר, מסופר על טיפוסים עממים ידועים, על מעשה שהיה, "כידוע..." מפה לאוזן, בסיום: "מששמעו....יאמרו...והיו שאמרו . ..".

הסיפור נכתב בעברית גבוהה, ומשולבים בו ניבים ופתגמים, דימויים ושפה ציורית (בדף רשימה של ניבים וביטויים).

אם נשווה את סיפור זה ל"מחרוזת" של ג.ד מופסן המסר שונה:

ב"מחרוזת" הזיוף הוא מקביל לאשיותה של הגיבורה, רצונה להיות מה שהיא לא.

ב"סובבתהו בכחש" התכשיטים המזויפים הם האמת הטהורה של אדם טהור –צדיקה בכל מובן המילה.

יש אירוניה בכך שהצורף שעיסוקו בזהב (חומר) הוא שותף לעשייה רוחנית שמלוה אותו לדרגה של מלאך.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved